א בזמן הזה. שאין אנו בקיאין בבדיקה דלקמן שהיא לבדוק אם לא בצבץ המוח ויצא אלא בעוף שעצם גולגלתו רך ויכול לינקב נקב דק על ידי הכאה קלה כנשיכת חולדה וכהאי גוונא ויש לחוש שעל ידי זה ניקב נקב דק שאינו נראה לעין. אבל בבהמה שעצם גולגלתה קשה וחזק ולא יוכל לינקב אלא בהכאה גדולה … להמשך קריאה
א כבר. כתב רש"ל וט"ז וש"ך דהיינו דוקא קודם ששחט הרוב אבל לאחר ששחט הרוב לא מסתבר כלל שיפסול בו נקב אף על פי שהקנה קיים והוא הדין אם נפסק הקנה אחר שנשחט רובו קודם שחיטת הושט. וסיים הש"ך דאפילו לדידן דפסלינן כל הלכות שחיטה במיעוט בתרא היינו במיעוט הנשאר עצמו אבל מה שנשחט כבר … להמשך קריאה
א שחוטים רובן. וכשבית השחיטה מלא דם אי אפשר לבדוק יפה בראיה בשעת שחיטה בבהמה (שאין מנהג בתוקף אגודל) וצריך להעביר ידו תוך חתך בית השחיטה להרגיש במשמוש היד ([ב]ה"ג הובא בתורת יקותיאל. וט"ז בשם מהרי"ל): ב אסור. ואין אומרים כיון שהחזיר הסכין על גבי כל הצדדין חזקה שנשחטו כי פעמים שהסימנין נשמטים אילך ואילך … להמשך קריאה
א למטה. בלא הולכה והובאה (טור. רמב"ם ע"ש פ"ג הלכות שחיטה). דכתיב ושחט אין ושחט אלא ומשך שנאמר חץ שחוט לשונם (גמ'). אבל אם מוליך ומביא אף על פי שדוחק הסכין על הצואר בהליכתה והובאתה עליו אין בכך כלום (רש"י הובא ב"י) לפי שמכל מקום הסימנים נחתכים על ידי משיכת הסכין לארכה בהולכתה והובאתה עליהם … להמשך קריאה
א הלכות שחיטה. עיין סימן א' סעיף ב' מה שצריך לידע עכ"ל הש"ך. וכן כתב בדרכי משה. משמע מלשונם דאף האידנא דינא הכי דלא כתבואות שור שם: ב והגביה. הוא הדין לא הגביה ושהה אלא אורחא דמילתא נקט (ש"ך). ומיהו היינו דווקא כשפסק מלשחוט (רש"ל ט"ז) דהיינו שפסק מלהוליך ולהביא על הסימנים אבל אם הביא … להמשך קריאה
א הקדמהאמר רב חסדא רמז לבדיקת סכין מן התורה מנין שנאמר ושחטתם בזה ואכלתם (ומדקאמר בזה ש"מ סכין בדק להם). פשיטא כיון דכי נקב (לושט) טריפה בעינא בדיקה (דהא אי איכא פגם נקיב ונקרע וכתיב וזבחת וקריעה אינה שחיטה ונמצא שלא נשחטו הסימנים (רש"י דף י') וה"ל כמתה מאליה שאין שחיטה מועלת אלא בסימנים שלמים … להמשך קריאה
א נבילה. אבל אינה אסורה בהנאה משום תקרובת עכו"ם דלא אמרינן סתם מחשבת גוים לעבודה זרה אלא אם כן הוא מין דהיינו כומר האדוק בעבודה זרה ובזמן הזה אף הכומרים אינם אדוקים בעבודה זרה כל כך כי מעשה אבותיהם בידיהם ויש להתיר בהנאה בהפסד מרובה. וכל זה בשחיטה אבל בהריגה אין לחוש כלל למחשבת עבודה … להמשך קריאה
א הקדמהתניא רבי אומר וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתך מלמד שנצטוה משה על הלכות שחיטה בעל פה (עיין פרישה) דהיכן צוהו בכתב. ואמר רב יהודה אמר [שמואל] כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועקור כדלקמן סי' כ"ג:שלא לשחוט. שלא רצו להאמינם על השחיטה הואיל … להמשך קריאה
א דין נטילת לולב וברכתו ובו י"ז סעיפים:מצות ארבעה מינים הללו הוא שיטול כל אחד ואחד מישראל אתרוג אחד בידו אחת ובידו השנית יטול לולב אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס. ובשעת הדחק שאי אפשר למצוא שלשה בדי הדס יוצא ידי חובתו בבד אחד אפילו נקטם ראשו (עיין סי' תרמ"ו). ואם נטל שלשה מינים … להמשך קריאה
א שיעור הדס וערבה ובו ב' סעיפים:שיעור אורך בדי הדס וערבה אין פחות משלשה טפחים שהם י"ב גודלין ושדרו של הלולב אין פחות מארבעה טפחים כדי שיהיה שדרו של לולב יוצא למעלה מההדס וערבה טפח כדי ניענוע שטפח זה היוצא למעלה מהאגודה (פירוש שלשה מינים אלו ביחד נקרא אגודה) הוא המנענע וטפח זה צריך שיהא … להמשך קריאה
א דברים הפוסלים בארבעת המינים ובו כ"[ד] סעיפים:כל ארבעת המינים שהיה אחד מהן שאול בידו או גזול או גנוב בין מישראל בין מנכרי אף על פי שכבר נתיאשו הבעלים ממנו הרי זה פסול ביום הראשון של חג מן התורה שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ודרשו חכמים לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול וגנוב … להמשך קריאה
א דברים הפסולים באתרוג ובו ל"א סעיפים:אתרוג הכמוש כשר אבל היבש פסול שאין זה הדור. ושיעור היבשות לכשתכלה הליחה ואינו מוציא שום ליחה (כי הליחה לפרי כמו הדם לבשר החי ונאמר לא המתים יהללו כו') שכל זמן שהוא לח מוציא ליחה או מדוחק הסכין או מסחיטת הפרי אבל לאחר שיבש לא יוציא שום ליחה. אלא … להמשך קריאה
א דיני ערבה ובו ו' סעיפים:ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כן וזה סימנו קנה שלו הוא אדום ואפילו בעודו ירוק אדם יוצא בו ידי חובתו לפי שסופו להיות אדום כשתגיע עליו החמה ועלה שלו אינו עגול אלא הוא משוך כנחל ופיו של העלה דהיינו חודו הוא חלוק ואינו עשוי פגימות פגימות ורוב … להמשך קריאה
א דיני הדס ובו י"ד סעיפים:וענף עץ עבות דרשו חכמים שענפיו (פירוש עליו) חופין את עציו שכן הוא משמעות הכתוב וענף עץ כלומר שכל העץ הוא ענף דהיינו שהוא מחופה בעלין ע"י שהן (עשוין בקליעה) שוכבין על אפיהן עבות שעליו קלועין כמין קליעה דהיינו שהן מורכבין זה על זה כעין שלשלת ואיזה הוא הוי אומר … להמשך קריאה
א דיני לולב ובו כ"א סעיפים:ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו' ודרשו חכמים פרי עץ שהעץ כפריו בטעם שוה ואיזה זה אתרוג שטעם עצו ופריו שוה: ב הדר שיהיה נאה והדר בתארו ובגידולו ועל דרך שיתבאר בסי' תרמ"ח. ולפי שכל ארבעה מינים אלו כתובים בפסוק אחד … להמשך קריאה
א סדר הלל כל ימי החג ובו סעיף אחד:אחר שחזר ש"ץ תפלת השחר נוטלין הלולב ומיניו לקיים מצות עשה של תורה שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו וסדר נטילתו וברכותיו וניענועו יתבאר בסי' תרנ"א. ומצות עשה מדברי סופרים לגמור ההלל כל שמונת ימי החג לפי שכל יום ויום נחשב ליום … להמשך קריאה
א סדר הקידוש ובו ה' סעיפים:סדר הקידוש בליל א' של סוכות בתחלה מברך על היין ואח"כ אומר קידוש היום ואח"כ יברך לישב בסוכה שהרי על כרחך צריך היום להתקדש תחלה קודם שיתחייב בסוכה ואח"כ מברך שהחיינו באחרונה לפי שברכה זו חוזרת על קידוש היום ועל מצות סוכה כמו שנתבאר בסי' תרמ"א ע"ש: ב ונוהגים שאין … להמשך קריאה
א דין לילה ראשונה שחלה בשבת ובו ב' סעיפים:אם חל יום ראשון של סוכות להיות בשבת אומר הש"ץ בערבית ברכה אחת מעין שבע ומזכיר בה שבת ואינו מזכיר בה יו"ט כמו שנתבאר בסי' רס"ח ע"ש: ב אין אומרים מערבית בליל ראשון שחל בשבת ובליל שני אומרים מערבית של ליל ראשון: הסבר על זכויות יוצרים שולחן … להמשך קריאה
א שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה ובו ב' סעיפים:העושה סוכה בין לעצמו שישב בה הוא עצמו בחג ובין לאחרים שישבו בה בחג אינו מברך על עשייתו דהיינו שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה כמו שמברכים על עשיית שאר כל המצות לפי שעשייתה אינה גמר המצוה שעיקר המצוה הוא לישב בה בחג. אבל … להמשך קריאה
א מי הם הפטורים מישיבת סוכה ובו כ"ב סעיפים:נשים ועבדים פטורים מן הסוכה מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא אבל מי שחציו עבד וחציו בן חורין חייב בסוכה מחמת צד חירות שבו: ב טומטום ואנדרוגינוס חייבים בסוכה מספק שמא הוא זכר אבל אינם צריכים לברך לישב בסוכה שכל ספק ברכות להקל אבל אם ירצו לברך … להמשך קריאה
א דיני ישיבת סוכה ובו כ"ו סעיפים:בסכות תשבו שבעת ימים ולמדו מפי השמועה תשבו כעין תדורו כלומר כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו ומצעותיו וכלי תשמישו מכאן אמרו חכמים כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע כיצד היה לו מצעות נאות וכלים נאים מעלן … להמשך קריאה
א סוכה ונויה אסורין כל שבעה ובו כ"א סעיפים:כשם שחל שם שמים על הקדשים ולכך הן אסורים בהנאה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג דהיינו חגיגה לה' אף סוכה לה'. ואין נקרא סוכה אלא הסכך בלבד לפיכך אסור להסתפק מעצי הסכך כל שבעת ימי החג מן התורה … להמשך קריאה
א דין סוכה שאולה וגזולה ובו י"ב סעיפים:מי שלא עשה סוכה קודם החג בין בשוגג בין במזיד הרי זה עושה סוכה בחולו של מועד ויושב בה ואע"פ שנאמר חג הסכות תעשה לך שבעת ימים אין כוונת הכתוב לעשות סוכה הראויה לשבעה ימים פרט לחולו של מועד שאינה ראויה לשבעה ימים אלא כוונת הכתוב כל שבעת … להמשך קריאה
א דין סוכה ישנה ובו ג' סעיפים:סוכה ישנה דהיינו שעשאה קודם שלשים יום שלפני החג כשרה ובלבד שיחדש בה לשם החג ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה אין צריך לחדש בה דבר: ב חידוש זה שאמרנו צריך שיהא בגוף הסכך דהיינו שיניח סכך חדש לשם החג ואפילו אין בסכך המחודש אלא טפח על טפח … להמשך קריאה
א סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך ובו י"ב סעיפים:היה הסכך כיסוי דק מאד שיש בו אויר הרבה אלא שאין שלשה טפחים אויר במקום אחד ובין הכל צלתו מרובה מחמתו שהסכך היא מרובה מן האויר הרי זו כשרה: ב אבל אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי שהחמה הנכנסת באויר … להמשך קריאה
א ממה צריך להיות הסכך ובו ל"ג סעיפים:אין מסככין אלא בדבר שהוא צומח מן הארץ והוא תלוש מן הקרקע ואינו מקבל טומאה אבל אם אינו צומח מן הארץ אע"פ שאינו מקבל טומאה כגון עורות בהמה שלא נעבדו שאינן מקבלין טומאה או עפר או מיני מתכות אע"פ שלא עשה מהן כלים שאינן מקבלין טומאה. וכן כל … להמשך קריאה