א בגמרא (קידושין סו, ב) מניין לכהן בעל מום שהוא פסול, שנאמר הנני נתן לו את בריתי שלום (במדבר כה, יב), [כשהוא שלם] ולא חסר, ופריך והא שלום בו' כתיב, ומשני ו' דשלום קטיע. הנה אמרו רז"ל (סנהדרין מד, א) על הפסוק (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל, ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל, מלמד שעשה … להמשך קריאה
א מה טובו אוהליך יעקב ופירש"י ז"ל ראה שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה גם פירש"י ז"ל אוהליך בישובן ומשכנותיך בחורבנן גם ארז"ל ע"פ ולא קם נביא עוד כמשה בישראל אבל באוה"ע קם ומנו בלעם ובכדי לפרש הענין ארז"ל אין השכינה שורה אלא על מי שהוא חכם גבור עשיר כו' וכלן ממשה שהיה בו כולן. … להמשך קריאה
א ברש"י ז"ל ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו, הנה אמרו רז"ל באבות "כל מחלוקת כו', איזה מחלוקת שהיא לשם שמים כו', ואיזה מחלוקת כו', זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (אבות ה, יז), הענין הוא, ידוע שעיקר כוונת בריאת העולם, הוא עד שיגיע בהשתלשלות למקום הבחירה ברע או בטוב, אשר ברא את האדם ישר לדעתו … להמשך קריאה
א בפסוק שלח לך: פירש רש"י ז"ל שהקב"ה לא הסכים רק שלא מיחה בהם, שאמר אם תרצה שלח. ב והענין הוא על-דרך שאמרו רז"ל שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן על-ידי יסורים, תורה וארץ-ישראל ועולם-הבא, ודרשו הכל מהכתוב. ג הענין הוא, ידוע אמרם רז"ל "באורייתא ברא קב"ה עלמא, והם אותיות התורה כידוע, ומבואר בספר-יצירה … להמשך קריאה
א בפסוק והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וכו' בוכה למשפחותיו: ב ופירש רש"י ז"ל על העריות וכו'. וענין שהקשה לדבר למה הרעות וכו' ואם ככה את עושה לי וכו' ואל אראה ברעתי. ודבריו שש מאות אלף רגלי וכו' ואתה אמרת וכו'. ג והענין הוא על דרך אמרם ז"ל באבות בכל יום בת קול יוצאת מהר … להמשך קריאה
א בפסוק כה תברכו את בני ישראל אמור להם. ודרשו חז"ל אמור להם פנים בפנים. ב הענין אמרו רז"ל שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, על דרך ארז"ל בפרק ג' כל שחכמתו מרובה ממעשיו דומה וכו' והופכתו על פניו, אבל כל … להמשך קריאה
א נשאל מאמר "כל השם אורחותיו בעולם הזה, זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלקים". ב פתח בדברי רש"י ז"ל, מה ענין שמיטה להר סיני, אלא מה אלו נאמרו כללותיהן ופרטותיהן, אף כל וכו'. ג והענין מאמר רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם, והלא במאמר אחד יכול וכו', וליתן שכר טוב וכו', … להמשך קריאה
א נשאל מאמר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו', פתח הרב פסוק אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה', ופירש רש"י ז"ל משל לרופא וכו', זהו זירזו יותר מן הראשון. ב ואמר הענין על דרך מאמר עקביא בן מהללאל הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת וכו', והדר פירש מאין … להמשך קריאה
א אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף, כך תורתו נתפרשה אחר תורתם. ב הנה הבעל עקידה כתב דרך צחות על מכריז רבי ינאי מאן בעי סמא דחיי, עד שאמר נצור לשונך מרע, ואמר החכם הנז"ל, שהענין נאבד מבני אדם עד שצריך הכרזה כאבידה, כענין אמרם ז"ל האומנם אלם צדק … להמשך קריאה
א נשאל מאמר שואלין ודורשין כו' קודם לפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר ב' שבתות. ב פתח הרב, החדש הזה לכם, שישראל מונין ללבנה שהיא המאור הקטן לממשלת הלילה כי קטן יעקב, ואומות העולם שהם עשו בנה הגדול, מונין לחמה שהוא המאור הגדול לממשלת היום, אשר לכאורה תמוה, וכן עניני הקרבנות, שפירש רש"י … להמשך קריאה
א פרשת פרה ב פרש"י ז"ל על שהקדים בפ' ויקהל אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת. ג פתח הרב בפ' פקודי ויביאו את המשכן אל משה ומונה והולך כל מחברת המשכן וכליו ופרש"י ז"ל שהביאו למשה על שלא היו יכולין להקימו. ופסוק הוקם המשכן שפרש"י ז"ל מאליו והענין הוא מאמר הזהר … להמשך קריאה
א כי תשא וכו' סדר הפסוק, הענין הוא ידיעת מהות הנפש, הוא אהבה ויראה שהם התאוות וכל עניני העולם, כמאמר כי הדם הוא הנפש, והדם הוא התאוה, ואמרו רז"ל מפרשתו של אותו רשע שהיה בדביקה וחפיצה בחשיקה על דרך זה היא העבודה לאלהים, וענין הדביקות פירושו הוא שלא יהא שום מפסיק או אפשרות יכולת הדביקות, … להמשך קריאה
א פסוק זכור את אשר עשה לך עמלק, שמקשים הפשטנים, איך אפשרות הציווי על הזכירה, שאינו ביד האדם אם שוכח. ובאמת דבריהם הוא באדם מגושם שכבר קלקל כחותיו ומדותיו בהשגת הגשמיות, שהיא הקליפה מקום השכחה, משא"כ התורה אמרה, אשר ברא אלקים את האדם ישר, לקבל את התורה ולהשיגה בדרכיה דרכי נועם, לדעת את ה' בכל … להמשך קריאה
א שאל השואל שלשה דברים נתקשה משה עד שהרא' לו הקב"ה והן מנורה החדש שקל, שהוא מענין פרשת שקלים פתח הרב ואלה המשפטים פרש"ז ואלה מוסיף על הראשנים מה הם מסיני אף אלו מסיני ואח"כ לפניהם ולא לפני ערכאות של גוים שמיקר שם אלילי' שנאמר כי לא כצורינו צורם ואויבינו פלילים. הענין הוא שלא לגשם … להמשך קריאה
א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר מלמד שאמר הקב"ה כל עשרת הדברות בדבור א' מה שא"א לאדם לומר כן. א"כ מה ת"ל עוד אנכי ולא יהיה לך שחזר ופירש כל דבור בפ"ע. ב פתח הרב במארז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס"ר מלאכי השרת לכאו"א מישראל וקשרו לו ב' כתרים א' כנגד … להמשך קריאה
א שאל השואל מאמר רש"י ז"ל בד"ה וערכתו הוא הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יפסד ממונו פתח הרב בארז"ל מצות פדיה קודם למצות עריפה וכן מצות יבום קודם למצות חליצה אלא שזהו עבודה קשה שבמקדש לכוין לש"ש בלתי לה' לבדו ביבום לקיום המצוה בלבד לכן נהגו בחליצה וכן הענין כאן בעריפה. הנה התורה אמרה … להמשך קריאה
א שאל השואל ארז"ל שבטך ומשענתך המה ינחמוני שבטך זה יסורים ומשענתך זה תורה. ב פתח הרב בפסוק וארא כו' ושמי ה' לא נודעתי להם ופרש"י ז"ל לא הודעתי אין כתיב כו' שהרי כבר נאמר וירא ה' אל אברם אבל לא נכרתי להם בשם זה והנה הרמב"ן הקשה על ענין היות משה כבד פה וכבד … להמשך קריאה
א וישב משה אל אדני ויאמר אדני למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני ופרש"י ז"ל וא"ת מה איכפת לך קובל אני על ששלחתני. והנה המוסר פשוט והשכל שאין לשום אדם לשאול ולהכניס עצמו בדבר שאינו שלו ואפי' מרע"ה שהי' אפשר לומר שהוא מצטער בצרת ישראל כי הוא הכולל הכל כלל ישראל ואעפ"כ מה איכפת … להמשך קריאה
א והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימן כי פי המדבר אליכם ופרש"י עיניכם הרואות שאני מהול ככם ועוד כי פי המדבר בלשון הקדש ועליו הקשה הרא"ם הרי נשבע יוסף לפרע' של' לגלו' לה"ק כדאי' במס' סוט' והמהרש"א תירץ אצל אחיו שאני ולדעתי יובנו באופן אחר בלי שום חילוק בין אחיו לאחרים והוא דהנה ידוע זכות … להמשך קריאה
א ממרז"ל על פסוק ויבוא יוסף הביתה לעשות מלאכתו שהיא לעשות צרכיו אלא שנראה לו דמות דיוקנו של אביו בחלון. שלכאורה תמיה מאמר רז"ל יוסף מחייב את הרשעים אחר שלא חטא. הלא מנע א"ע מחמת ראותו את דמות דיוקנו של אביו, ואולי כל הרשעים אם היתה נראת להם כמו כן היו נמנעים מלחטא. אבל הענין … להמשך קריאה
א במדרש ויקח מאבני המקום, בתחילה היו הרבה אבנים וע"י יעקב נעשו אבן א', זהו שנאמר ויקח את האבן עיין שם. ב פתח הרב במדרש והנה סולם מוצב ארצה זה סיני, וראשו מגיע השמימה. והנה מלאכי אלהים אלו משה ואהרן. ג גם אמרם ז"ל שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש כו'. גם מאמר … להמשך קריאה
א ואלה תולדות יצחק בן אברהם. פירש"י ז"ל יעקב ועשו האמורים בפרשה. ב הענין הוא על דרך תשובת הילל להגר שבא להתגייר על מנת שילמדנו כל התורה על רגל אחת וקבלו ולימדו מה דסני לך לחברך לא תעביד. פירש רש"י ז"ל שהוא מצות "ואהבת לרעך כמוך". עיין שם במהרש"א שמקשה למה לא אמר לו בלשון … להמשך קריאה
א וה' ברך את אברהם בכל. במדרש בשביל המעשרות, שנאמר ויתן לו מעשר מכל. ב והענין הוא לפי דברי הזוהר על ואברהם זקן בא בימים עיין שם, ולהסביר הענין על דרך צחות, כאמרם ז"ל על ברזילי הגלעדי שהיה בן שמנים שנה ואמר האדע בין טוב לרע אם יטעום אשר יאכל. ואמרו רז"ל שטוף בזמה היה … להמשך קריאה
א במדרש פתח רבי יצחק נפחא כתיב "מזבח אדמה תעשה לי והעלית עליו וכו", אדם עושה מזבח וזובח עליו עולות ושלמים, נאמר עליו בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך, אברהם אבינו שזבח את עצמו לא כל שכן, שנאמר "וירא אליו השם". ויתפרש הענין בהקדים תרין תמוהי דמדכר דכירי המפרשין, א' למה הוזכר … להמשך קריאה
א והאמין בה' ויחשבה לו צדקה: כי הנה ידוע מה שאמר שלמה המע"ה "כי שבע יפול צדיק וקם", פירוש – שהצדיק מכניע כל המדות שפלות, דלית ליה מגרמיה כלום, רק הכל לכבוד השי"ת. כמו שאמר דוד המלך ע"ה "לך ה' הגדולה וכולי", ועי"ז בא השגת אלהות בכל המדות. ואז "אש לפניו תלך" — והניצוצות נתעלו. … להמשך קריאה
א ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה. כי הנה ידוע שהתפלה צריכה להיות מקירות הלב, פירוש — שצריך להעלות הדיבור לשרשה, לבינה, דמינה דינין מתערין. וזהו "קירות הלב" – בינא ליבא. וזה נקרא 'בית הכנסת' ששם מתכנסים כל המדות. ואז תפלתו נשמעת, ואז נתעלו כל המדות. ב וזהו "נכספה וגם כלתה … להמשך קריאה