פרישה, יורה דעה צ״ד:י״א

א ולא דמי להתם דהתם אין כל הבהמה רותחת אלא מקום בית השחיטה לבד פי' משום הכי סגי בקליפה אבל אם היה כולו רותח לא די בקליפה אלא בנטילה אבל אין לפרש דהיה כולו אסור דאם היה מפליט ומבליע בכולו א"כ היה ס' נגדו וכולו מותר ועוד הא כתב רבינו דאפילו בצלי חם איסור הנופל … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:י׳

א כתב הר"ר פרץ כו' כדאמרינן בית השחיטה רותח וסגי בקליפה פי' אם שחט בסכין של נכרי: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ט׳

א אע"ג דבשאר איסורים שבתורה כו' צריך ס' נגד כל הבצלים הטעם כתבתי בסמוך דחנ"נ והוא מדברי סה"ת שסובר כן גם בזה קשה דלא ה"ל לרבינו לכתוב האי דינא סתמא כיון דס"ל כר' אפרים דלא אמרינן חענ"נ כ"א בבשר בחלב לכן נראה דגם רבינו מודה בזה ומטעם דדוקא בחתיכה שנאסרה מאיסור שנפל עליו בפעם אחת … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ח׳

א כתב בספר התרומות כו' בבשר בחלב אינו כן כו' ואם אחר ששהה מעת לעת לבשול הבשר בשלו בה שלב מותר הטעם דבשר בחלב הוי כמה נותן טעם בר נ"ט וכולה להיתר הבשר בקדרה והקדרה במים חמין ומן המים לקדרה אבל הקדרה הבלועה מאיסור אין להתיר מטעם זה דלא שייך נ"ט בר נ"ט כ"א מהיתר … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ז׳

א ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת כו' פי' כשתחבה במין שתחבה לפני זה וקמ"ל דל"ת השתא דבלוע מבשר וחלב תאסר בפליטתה טפי מבפעם ראשון אבל פשיטא שאוסרת אם תחבה במין בליעתו ראשונה כיון שהוא בן יומו מתחיבה זו (כתב רמ"א קדרה שבשלו בה ירקות או מים ותחבו בו כף בן יומו או אפכא או שיש ששים … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ו׳

א ואם אין הכף בן יומו הקדרה מותר כו' והכף אסור כו' וא"ת הואיל והתבשיל מותר דאמרינן הטעס פגום א"כ הכף נמי יהא מותר מטעם זה וי"ל דשאני הכף שבלע טעם האוסרו בשעת שבחו הלכך אף לאחר שנפגם אסור: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ה׳

א אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן והא דסתם רבי' ולא כתב אם צריך הדחה ולעיל סימן צ"א כתב רבי' שצריך הדחה בבשר צונן שמניח בקערה של איסור צונן לפי שלא רצה לבאר כאן בדין זה רק שהוא מותר בהנאה ודין הדחה שצריך המונח בכלי אסור סמך על מ"ש לעיל ועד"ר גם מ"ש לעיל … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ד׳

א ואם יש ששים כו' אבל הכף אסור כו' ולא אמרינן דנגעל עתה מבליעה ראשונה דבהגעלה צריכין רותחין כ"כ שמעלין רתיחה ולענין הצרכת ס' אפי' שאינה מעלה רתיחה אלא שהיד סולדת בו ועוד דאתי למטעי ולומר דנגעל עתה מבליעה ראשונה אף בלא נתחב הכף אלא מקצת בקדרה: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ג׳

א ואם תחב הכף בקדרה שני פעמים כו' צריך שני פעמים ששים עיין בהג"ה שערי דורא סימן ל"ט שכתב הטעם כיון שהכף שם איסור עליה דהרי אם תחב אותה לקדירה אחרת צריך ס' מה לי קדרה אחרת מה לי אותה קדרה אם לא נודע בנתיים ע"ש. אבל אם נודע בנתיים בחד ס' סגי והטעם דבשעה … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:ב׳

א והר"ר פרץ כתב שאם הכף של מתכת כו' משום חם מקצתו חם כולו כתב מ"ו ואין נוהגין כן מהרא"י והטעם דאף שהוא חם כולו מכל מקום אינו מוליך הבליעה: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ד:א׳

א התוחב כף חולבת כו' משערינן בכל מה שתחב כו' כתב רמ"א אם הכף בן יומא דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מע"ל וצריך לשאול אחר זה ש"ד וכ"כ בת"ח כלל פ"ה דין א' בסופו עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ז׳

א כתב הרשב"א שאם בישל ירקות בקדרה של בשר שמותר לבשל בה אח"כ גבינה כו' הטעם דהואיל ונקלש טעם הבשר ע"י ירקות קודם שנאסר שוב אין האיסור חל על דבר מועט משא"כ בקדרה שבלעדבר האסור דאין לומר שנקלש האיסור דהרי המים נעשה נבילה ומה שחוזר לתוכו כאילו הוא גוף האיסור ועד"ר גם שם כתבתי דרבי' … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ו׳

א אלא אם היא של מתכת יגעילנה לאחר מעת לעת של בישיל שני הא דהצריך להגעיל לאחר מע"ל משום שהיו רגילין להגעיל במה שמבשל באותו כלי עצמו במים רותחין ע"י גדנפא וכמ"ש לקמן סימן קכ"א ומסתמא אין ששים למה שבתוך הכלי נגד הכלי עצמו הלכך צריך להמתין עד אחר מעת לעת כדי שיבטל הטעם ודוקא … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ה׳

א וה"ר פרץ כתב כו' ואין לו תקנה אלא שבירה וכן עיקר מ"ו (ולאו דוקא שבירה אלא דלא להשתמש בהו בחמין כדלקמן סי' צ"ד עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ד׳

א ואין לה תקנה אלא שבירה י"מ מאי תקנה שייך בשבירה ואין זה קושיא דהכי קאמר אין לה תקנה ולכך צריך שבירה וגם יש לדחוק ולומר דה"ק דשבירתו זו היא תקנתו דאז אם ירצה להתיכו ולעשות ממנו כלי אחר בכבשן מותר דבכבשן אש הגדול מלבנו ולא בע"א: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ג׳

א איכא מאן דאמר מבשל בה ממין שבישל בה עכשיו הטעם מבואר שטעם הראשון שהיה בקדרה נתבטל אבל ממין הראשון אסור לבשל בו דמ"מ בלע מחלב כמ"ש בדרישה וזהו טעם מאן דאסר לבשל בה בין ממין הראשון בין ממין האחרון אלא שהוסיף לאסור בו גם מין האחרון וכמו שמבאר הטעם דקי"ל כלי חרס אינו יוצא … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:ב׳

א ואם בישל בה בתוך מעת לעת כו' היינו געולי נכרים שאסר רחמנא ועד"ר ונ"ל שגרסינן בתוך מעת לעת אוסר כדינו והיינו דתלוי בטעימת קפילא אבל ל"ג אסור דמשמע שזה ודאי אסור עכ"פ ועד"ר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ג:א׳

א קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב פירוש לכתחלה אפי' בכלי שאינו בן יומא שחכמים גזרו לכתחלה שאינה בן יומא אטו בן יומא: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:כ״ב

א כתב א"א הרא"ש ז"ל מחבת של חלב כו' ואוסרתה כתב בכתבי הר"ר איסרלן סי' ק"ג דשיעור הרחקה אם אין היד סולדת בקדרה של בשר מחמת הזיעה אפי' אם היה הזיעה עולה מותר אם לא שהקדרה רותחת בפני עצמה (וכתב בת"ה סי' ק"ג ולכן תולין בשר לייבש על קדרות של חלב ע"ש עכ"ה.) כתב בהג"ה … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:כ״א

א וכבר נהגו העולם לאסור כו' קצת קשה למה תלה זה במנהג ומ"ו פירש לענין זה שאינו מועיל ששים לבטלה אלא הקדרה נאסרת ולא מהני מה שרוצה להמתין עד שתצטנן ולי היה נראה דמש"ה תלהו במנהג דאסר לערהו מפי הקדרה משום צד דאילו לדינא כתב לפני זה דאסור לערות דרך אותו צד שנאסר לחוד ואף … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:כ׳

א וזה תקנתו שיניחנה כך כו' אבל לא ינקוב שולי הקדרה ויערה דרך שם דא"א שלא ינענע ויגע במקום שנאסר כ"כ הסמ"ק והביאו בהגה ש"ד בשם סמ"ק: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:י״ט

א הרי נאסר אותו מקום הקדרה והיינו טעמא דחיישינן שמא נתפשט כל סביבו במקום הריקן ולכך אסור לערות התבשיל מן הקדרה מצד השני: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:י״ח

א ומ"ש שמפעפעת עד סמוך לרוטב כ"כ עד שאין ששים בא לומר שמספיקא נאסר בקדרה כל מקום הריקן עד הרוטב ואמרינן שנתפשט עד סמוך לרוטב ואפ"ה אין בה בליעת רוטב ששים נגד האיסור שנפל עליו אבל אי הגיע הפיעפוע עד הרוטב ס"ל דנתפשט אז ברוטב וניתר גם מקום הריקן שלא ישאר בו טעם כדבר שנתבטל … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:י״ז

א ואם נפלה במקום הריקן שמא מפעפעת כצ"ל שצריך להגיה שמא כו' וכן הוא בסמ"ק ובהגהות ש"ד מביא גם כן הסמ"ק ושם כתב בהדיא שמא מפעפע וכן כתב ב"י בשם סמ"ק בהדיא וכתב עוד ב"י וז"ל נ"ל דה"ק שמא מה שמפעפע בדופן הקדרה הריקן עד סמוך לרוטב הוא בענין שאין בלחלוחית אותו מקום שמפעפע בו … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:ט״ז

א ובס"ה כתב שאם נפלה כנגד התבשיל כו' והוה ליה כאילו נפלה בתבשיל ז"ל סמ"ק הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ששים מן הטיפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ואם אינו מפעפע אז לא יאסר אבל כו' ורבינו לא חשש לכתוב טעם זה אלא שמפעפעת לפנים כו' ונראה דזהו פירוש מ"ש סמ"ק … להמשך קריאה

פרישה, יורה דעה צ״ב:ט״ו

א טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ כו' הר"מ בתשובותיו ביאר טעם דין זה דכי נפל על הקדרה מבחוץ לא אמרינן שיהא דומה כאילו נפל לתוך הקדרה לבטלו בששים וגם לא אמרינן שהוא מתפשט בכל הקדרה לבטלו בששים בטעם שיש בקדרה עצמו אלא אמרינן אוסר סביבו ודבר זה נקטינן לחומרא שאם אנו יודעין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן