א ורב אלפס פי' שעשה בהן שינוי כו' כתב ב"י והפירוש שכתב רבינו בשם הרי"ף לא מצאתי לו עכ"ל ואני חפשתי ומצאתיו בפרק כל שעה כתב הרי"ף כדברי הרמב"ם שהביא ב"י וכ"כ נמי בפ' כל הבשר גם בכסף משנה כתב ב"י שדברי הרי"ף הם כדברי הרמב"ם ע"ש ויש לתמוה שהב"י מתחיל וכתב ז"ל ובתר הכי … להמשך קריאה
א כעין תורא שרי ופירש"י שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה והפי' כעין תורא שיעור קטן כעין של שור: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה
א אין לשון כו' אסורה לאכול אפילו לבדה ובגמ' דקאמר דאסורה לאכול במלח ל"ד קאמר אלא משום דפת שלהם לא היה מלח ולא היה מוטעם כלל בלי מלח וכמ"ש רבינו בא"ח: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א ולא עוד אלא אפי' צנון אחר הלפת שרי בהדחה כמו הלפת (ודוקא שחתך צנון פעם אחד אבל לא הרבה פעמים אם לא שחתך כל פעם לפת בין חתיכת צנון לצנון כן משמע בב"י וכ"כ רמ"א עכ"ה) ודוקא בסכין של בשר אבל בסכין של נכרים חלילה להתיר לכתחלה וחילוק יש ביניהן מ"ו בא"ז: הסבר על … להמשך קריאה
א ואם חתך קישואין כו' מותר רק שיגרור מקום החתך והא דלא סגי ליה בהדחה כמו בחותך בו לחם מפני שמתוך לחותה א"א להדיח אותו ואדרבא על ידי הדחה נסרך בו יותר לכן צריך גרירה ודיו והגרירה פחותה מקליפה שהקליפה צריכה שתהא גסה קצת כדי שתוכל להנטל כולה כאחד מה שא"צ בגרירה כ"כ ר"ן ב"י: … להמשך קריאה
א אבל אם חתכו בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון כ"כ ספר התרומה והוא ס"ל כדעת ר"ת דאמרינן בכל האיסורים חנ"נ. ועמ"ש בסי' צ"ד דאף הרא"ש ורבינו דס"ל כר"א דלא אמרינן חענ"נ כי אם בבשר וחלב לא סגי כאן בחתכו בסכין של נכרים כדי הסכין לחוד דכיון דחתכו בהסכין דק דק בעינן בכל … להמשך קריאה
א וכן הדין בשומין ובצלין כו' כ"כ התוס' וספר התרומות אבל הרשב"א כתב וז"ל סילקא אע"פ שאינה חריפה כצנון מ"מ כח משיכה יש לה וכתב ב"י ע"ז דהרשב"א ס"ל סילקא וצנון דוקא אסורין: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן הא דסתס רבינו וכתב וא"א לא כ"כ ולא כתב שהרא"ש דחה ראיית הרשב"א דלא דמי לקרטית משום דרבינו לא ה"ל אלא ת"ה הקצר ושם כתב הרשב"א הדין בקיצור ולא כתב שם שראייתו מקרטית: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב שכונו אסור טעמו דמדמי ליה לקורט של חלתית: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד … להמשך קריאה
א אסור לאכלם בחלב עד שיקלוף ולא דמי לקורט של חלתית שאסרו כולו משום שחותכין אותו בסכין של נכרים דשאני התם שהקרטים קטנים ואין יכול לידע באיזה מקום חתכוהו לפיכך אסרו כולו אשר"י: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א שחתכם בסכין של בשר אסיר אע"ג דנ"ט בר נ"ט הוא מ"מ שאני סכין שפעמים שהשמנונית נקרש עליו ואינו ניכר והוה נ"ט הבא מן הממש ועוד משום חורפיה בלע טפי מדגים הרותחין ואגב דוחקא דסכינא פלט סכינא ובלע צנון רש"י ואע"ג דרש"י מתיר בדגים אפילו בנתבשלו בקדירה חולבת האי חורפי' דסכינא דומה לצלייה ואפשר דגם … להמשך קריאה
א צנון או שלקות גרסי' וכן הגיה ב"י: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה
א וכן מותר להניח כלי שיש בו חלב אצל כלי שיש בו בשר הטעם דמזהר זהירי בבשר בחלב: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א אין מניחין כלי שיש בו מלח אצל כלי שיש בו כותח הטעם דכותח בעינא על המלח (שהמלת עב ואינו בטל שם הכותת עכ"ה) והוא לבן ואינו ניכר עלה ולאו אדעתיה אבל בחומץ נתבטל הכותח שם וכן הוא בגמרא האי איתיה לאיסוריה בעיניה והאי ליתא לאיסורא בעיניה (וכתב רמ"א ודוקא כשהכלים מגולים ואפ"ה אם עבר … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל מתיר כו' וכתב אמנם כו' והכל אסור הטעם דהכל אסור דהואיל והיורה בן יומא ובלעה שומן נעשית נבילה ואוסרת הקערה בפליטתה: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א אבל אם אין היורה בת יומא ובלבד וכו' שאין שום שומן דבוק בהן פי' דאם היה שומן דבוק באותו שהוא בן יומא אז נאסר ממנו אותו שאינו בן יומא ואותו שהוא בן יומא אינו נאסר (ועיין בתוס' פכ"ה דף קי"ב בד"ה הלכתא דגים כו' שכתבו אותו שהוא בן יומא מותר משמע דשאינו בן יומו … להמשך קריאה
א קערות של בשר שרחצו כו' כתב בס' התרומות אם הקערות והיורה שניהן בני יומן הכל אסור ולא דמי לדגים דלעיל דשאני הכא שהקערות נוגעות במחבת ונפלט טעם מזה לזה והוי טעם שני באיסור (ואע"ג דבדגים התיר כשבשלם אע"פ שנוגעות ג"כ בכלי בשעת הבישול שאני דגים דאף אם בולעות בשעת נגיעתם בכלי מפליטת הכלי עדיין … להמשך קריאה
א ואיני מבין למה כתב שצלאן עם בשר אסור כו' דהה"נ מבושלין עמו כו' עד"ר כתבתי טעם הרמב"ם דלא מיירי כלל בצלאן עם בשר אלא שצלאן בתנור יחד והאיסור משום ריחא. וגם לפי מה שהבין רבינו דברי הרמב"ם דמיירי בצלאן עם בשר היה נראה לכאורה דלק"מ על דברי הרמב"ם לפי שהרמב"ם סובר כיון דע"י בישול … להמשך קריאה
א ובעל התרומות כו' ואוסר שנצלו שקבלו טעם בשר מעיקר הכלי אע"ג דגם בבישול לפעמים הדגים נוגעים בכלי עצמו מ"מ אין מקבלין עיקר הטעם הואיל ויש שם מים וזהו שייך דוקא בטעם היוצא מן הקדרה דנכנס תחלה בהמים אבל כשמבשלו בתחלה בו בשר אף שהיה בו מים מ"מ כיון שנמחה גוף הבשר במים הרי המים … להמשך קריאה
א ורש"י מתיר כו' אלא א"כ נתבשלו עם הבשר עצמו ואנו נוהגין לאסור הדגים והבשר משום סכנה (ומהרי"ל אוסר קדרה של בשר שנפל בה שלפוחית של הדג עכ"ה) וגם רש"י לא בא לומר שאז הדגים לחוד מותרים אלא מפרש (הגמרא שאמרו דגים שעלו בקערה עכ"ה) שדוקא בכה"ג אוסר הבליעה ולא בע"א מ"ו ועוד דבא לומר … להמשך קריאה
א אבל אם נתבשלו בקדירה של בשר יש אוסרים לאוכלן בחלב ואף על פי שהוא נ"ט בר נ"ט להיתרא מ"מ הואיל וע"י בישול יוצא עיקר הטעם אסור (ולעיל גבי מים דשרי משום דהוי ג' נותני טעם קודם שבא לכלל איסור דהיינו מבשר לקדרה ואח"כ למים ואח"כ מן המים לקדרה עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: … להמשך קריאה
א או שהדגים צוננים והקערה רותחת מותר לאוכלן בחלב ולא אמרינן תתאה גבר וטעם שמותר משום שהוא נ"ט בר נ"ט להיתרא ע"ל סימן פ"ז כתב ב"י שאסור לאכול מפני הסכנה דגים עם חלב וכתבתי שם בשם ד"מ שאין נוהגין כן גם מכאן ראיה קצת שמותר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א דגים רותחין כו' שנתנם בקערה צוננת של בשר דוקא נקט קערה צוננת דאי גם הקערה רותחת הוי דומה לנצלו בקערה של בשר דיש אוסרין כמבואר בסמוך גם ב"י כ"כ: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א אבל קליפה בעי הטעם דלחומרא דוקא אמרינן הרתיחה מולכת הבליעה בכל הסכין אבל לא לקולא ומיירי ביש ס' בחתיכה נגד שמנונית שעל הסכין ועד"ר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א דסתם כלי אינו ב"י פי' אפילו בשל ישראל וכ"כ לקמן בס"ס קכ"ב ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א אבל חתיכה שכולה רותחת כו' וכולה אסורה אם אין בה ס' כדי כל הסכין לטעמיה אזיל דסבר חם מקצתו חם כולו ב"י וכ"כ בהדיא שם בסמ"ק ולכאורה היה נראה דיש להחמיר בה משום שהסכין מחתך דרך הולכה והובאה ולאו אדעתיה ולכן אפילו לדידן דלא קי"ל כר"פ בחם מקצתו חם כולו לענין זה מ"מ בדין … להמשך קריאה