פרישה

א וגם אם נגע נכרי ביין שלנו כו' יש לדקדק דמאי וגם הלא כ"ש הוא אם יינם של נכרי מותר ליקח ממנו ולמוכרו כ"ש שאין מגעו ביין שלנו אוסר ונראה דקי"ל נכרי שניסך יין ישראל היו כופין אותו ליתן המטות וה"א דגם כאן דוקא מאותו נכרי יקח המעות ולא מאחר קמ"ל דמותר למוכרו לנכרי (או … להמשך קריאה

א אבל הרשב"ם כתב בשם רש"י וכו' והוי כתינוק לאסור בשתייה ולא בהנאה אבל ר"י חילק ביניהם דשאני תינוק דאין בו אפי' כוונת מגע דקולא ממכוון ליגע בלא כוונת ניסוך: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א והחמירו לאסור בהנאה אפי' מגע נכרי ביין שלנו פי' מצד חומרא בעלמא ולא גזרו ע"ז דגזרו הוא מלשון אסרו וע"ז לא גזרו אלא החמירו מצד חומרא דאל"כ יקשה אי מגעם ביינות שלנו גזרו ק"ו ליינות שלהם: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א עשו סתם יינם כאילו ודאי נתנסך כו' פי' ר"ן כיון דכבר נאסר סתם יינם משום חתנות בנותיהן חששו שמא אתי למיטעי ולהתיר גם יין שנתנסך ודאי בהנאה כמו סתם אבל אי לאו טעמא דחתנות לא הוה חיישינן למגזר משום י"כ דמיעוטא הוא ולמיעוטא לא חיישינן ועוד כתב רמב"ן דאם איתא דנסכיה לא הוה מזבין … להמשך קריאה

א וחכמים גזרו על סתם יינם ז"ל הגמרא גזרו על פיתן ושמנם משום יינן ועל יינם משום ייחוד בנותיהן: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה

א יין שנתנסך לע"א אסור בהנאה הטעם שנא' אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מקיש יין שלהם לזבחים שלהם ובזבח שלהם כתיב ויצמדו לבעל פעיר ויאכלו זבחי מתים: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

א כתב הרשב"א כו' שכל שאין מתירין שלו באין מאליהן ע"ל סימן ק"ב. הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה

א ולפי זה ה"ה נמי כלים שלנו שהוא ס"ס תלינן להקל והא דכתב הרא"ש הטעם בכלים דידהו משום דלגבי דידן אפשר לשואלו משא"כ בכלי נכרים שאין סומכין עליהם לאפוקי מי"א דבכלים שלנו לא שייך ס"ס משום דאיבעי ליה לידע ואי לא ידע קנסינן ליה ואסור אשמועינן רבינו דמותר באם אירע שאינו יודע (ועיין באו"ה של … להמשך קריאה

א וטעם דמחזיקין כו' עד ואפי' אם נשתמשו בו היום שמא נשתמש בו בדבר הפוגם פי' שאותו מין שנשתמש בו פוגם לזה המין שמשתמשים בו עכשיו ודבר וה מבואר בסימן ק"ג ועיין בא"ו של מ"ו דף כ"ב ע"ב: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א ובעל נפש יחוש כו' שדברים אלו מביאין לידי טהרה כו' הטעם שכל מאכל טרפה מטמטם הלב: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה

א שכל האומנים מיחדים כלים כו' כדי שלא יפגמו אומנתם פי' כדי שלא יפגם מה שהם עושים המרקחת או הפת משום דטעם פגום פוגם בכל דבר הלכך מיחדים כלים שאין משתמשין בהן אלא מלאכתן לבד ואותו מין עצמו אינו פוגם א"כ כיון שאין עושין אלא בכלים המיוחדים להן נמצאו שלעולם הן בן יומן שבכל יום … להמשך קריאה

א וכתב הרשב"א כו' עד שכל האומר בשל לי כאילו בשלו בידים פי' והוי כאילו עשה לכתחלה דאסור ומיירי באופן שאין בו משום בישול נכרים כגון שלא גמר כל הבישול ע"י נכרי שהישראל סייע או שחיתה בגחלים או שהוא דבר שאין בו משום בישולי נכרים כגון דבר שנאכל כמות שהיא חי. הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א סתם כלי נכרים הם בחזקת שאינן ב"י כתב ב"י זה דבר מוסכם מהפוסקים זולת הרמב"ם סובר שסתם כלי נכרים הם בחזקת ב"י והביא ב"י ראיותיו ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א כתב הרשב"א כו' עד באין מבטלין איסור לכתחלה (דלא אמרינן ישתמש בו בתחילה במרובה ואחר כך במועט ע"ז אמר שאין מבטלין כי' עכ"ה) אפילו איסור מועט ואפי' איסור הבלוע ז"ל הרשב"א בת"ה הארוך ואפי' בשפע אסור להשתמש בו גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא לידי נ"ט עכ"ל ואע"ג דכאן כתב (וכן ת"ה הקציר … להמשך קריאה

א אינו נפגם בשהיית יום א' ל"ד יום אחד קאמר אלא לאפוקי אם ראינו שנפגם לגמרי דאז אפי' נבילה בעינה פוגמה כמ"ש רבינו לעיל בסימן ק"ג גם בסימן זה: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

א אבל לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיית יום א' כ"כ הרשב"א בת"ה וכן הוא דעת רוב הפוסקים אבל הרמב"ם בפי"ז מהמ"א כתב שאפי' איסור בעין נט"ל הוא אם שהה מע"ל הביאו ב"י בד"ה והא דחשוב פגום ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה

א שאע"פ שנפגמה הקדרה קודם שבא לידי בשר בחלב פי' לידי איסור בשר בחלב. הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

א כל נותן טעם לפגם מותר כו'. ובין אם היא בלוע מחלב ובא לבשל בה בשר או איפכא דאע"ג דהותרא בלע לא אמרינן כיון שנפגם שרי: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

א וכתב א"א הרא"ש ז"ל אפי' לא ליבן אלא חודו כדרך שנשתמש בו הנכרי ע"י האש שפיר דמי טעמו דהואיל ולא נשתמש באיסור אלא קצתו א"צ להכשיר אלא קצתו אע"פ שמסיים שם הרא"ש וז"ל כיון שאין הישראל משתמש בסכין ע"י האור סגי בהכי עכ"ל אין רצונו בזה לתת טעם להתיר דמאי פסקא דכשם דאמרינן גבי … להמשך קריאה

א אבל אם יש בו גומות אסור להשתמש בו בין בצונן בין בחמין עד שילבנו אע"ג דבאין בו גומות לצונן א"צ אלא שיפה ולרותתין א"צ אלא הגעלה ה"ט משום דלצונן א"צ אלא להסיר איסור הדבוק וזה הותר על ידי שיפה ולרותחין צריך להעביר איסור הבלוע וזה יוצא ע"י הגעלה אבל איסור סבתוך הגומות אינו עובר … להמשך קריאה

א ואם בא להשתמש בו רותח מגעילה אבל הרמב"ם כתב בפי"ו דשיפה מהניא אפי' לחתוך בה רותח וכ"כ הר"ן וכתב שיש הוכחה לזה מן הירושלמי וכן פסק ב"י ונראה הטעם משום דסתם סכין אינו ב"י ואינו אוסר אלא קליפה ואותה קליפה הלכה ע"י שיפה ודוקא שיפה אבל נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה לא מהני: הסבר … להמשך קריאה

א סכינים ישינים כו' אם בא להשתמש בהם בצונן נועצן י' פעמים בקרקע קשה ודיו ז"ל הרא"ש בסוף ע"ז וסכין שפה והיא טהורה. אמר רב הונא עשר פעמים בקרקע. לאו דוקא עשר דהא בירושלמי קאמר ג' פעמים (כ"כ הר"ן בשם התוס' ועיין בב"י עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א מחבת שמטגנין כו' כתב אבי העזרי בשם אביו רבי' יואל שצריכה ליבון כו' נתבאר בטור א"ח סימן תנ"א דנהוג עלמא כאבי העזרי ומיהו במחבת של איסור יש להחמיר כדברי ה"ר יואל ב"י: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א ונ"ל דוקא כשנשתמש בכולו מדקאמר רבינו ונ"ל כו' ולא קאמר ולא נהירא אומר אני שהוא מבאר דברי הרשב"א כן שמ"ש הרשב"א ודוקא לענין איסור אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו היינו דוקא היכא שנשתמש כולו באיסור אבל אם לא נשתמש בו איסור אלא מקצתו די לו בהכשר מקצתו ומ"ש לעיל … להמשך קריאה

א כתב הרשב"א כל כלי מתכות עד אם לא נשתמש אלא במקצתו נאסר כולו הא דאמר נאסר כולו ר"ל שאם רוצה להשתמש בו היתר אסור אפי' במקצת השני אבל לענין הכשר די לו בהכשר מקצתו וכמו שאכתוב בסמוך: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א ויכול ללבן חצי הכלי ואח"כ חצי השני אע"ג שכבר כתב רבינו דין זה לעיל לענין הגעלה וא"כ ה"ה דלענין ליבון נמי דינא הכי ולא איצטריך להשמיענו גבי ליבון ועוד שהרי דין זה נלמד מדברי הרשב"א והוא לא כתבו אלא לענין ליבון וסמך דה"ה דנילף מליבון להגעלה וא"כ גם רבינו שכתבו לענין הגעלה ה"ה דנילף … להמשך קריאה