א כתב הרשב"א תמצית היין כו' (בל"א וויין שטיין עכ"ה) נהגו בו היתר כו' משמע מדבריו שמותר מיד וא"צ שום דבר לא לקלוף ולא להמתין ואע"פ שכתב שמעשים בכל יום כו' לאחר מילוי כו' היינו משום איסור הבלוע צריך מילוי כמ"ש בסימן קל"ה דעד י"ב חדש אסור משום הבלוע בו אבל לענין תמצית היין הנקרש … להמשך קריאה
א וכן שמרי יין כו' והמחמיץ בהן תוך זמן איסורו כל העיסה אסורה בהנאה (כתב רש"ל רל ולחם שהחמיץ בשמרי יין ר' אפרים חקר ודרש אחר הדבר והתירו אחר חנוכה שאז דרכם לייבשם כשרוצים להחמיץ וצריך לערבם במים ואז נתבטל טעמו ולכך ראיתי דברי הר"ח. אבל רבינו שכתב תוך זמן איסורו נראה דמיירי תוך י"ב … להמשך קריאה
א אם בלעו יי"נ הרי הן כמותו ואסורין בהנאה ואפי' לסמוך בו כרעי המטה אסור אף ע"ג דאמרינן לעיל קדרה שנאסרה שבלועה מבשר בחלב מותר לתת לתוכה פירות שאני הכא שרוצה בקיומו של איסור ע"י דבר אחר שניחא ליה שהיין בלוע בתוכו שבחרס מתחזק ממנו משא"כ התם שאינו חפץ במה שבלוע בתוך הקדרה והיותר נראה … להמשך קריאה
א חרסים שבלעו יין הרבה כו' (הרי הן כמותו ככ"ל עכ"ה) הוא חרס הדרייני בפ"ב דע"א ריש דף ל"ב מאי חרס הדרייני אמר רב יהודה אמר שמואל חרס של אדריינוס קיסר (פירש"י כשרצה ללכת בגייסות היה מוליכן עמו) כי אתא רב דימי אמר קרקע בתולה היתה שלא עבדה אדם מעולם עבדה ונטעה (ומכח שלא נעבדה … להמשך קריאה
א ואם נעצרו בגלגל אז אין בהן משום יי"נ כו' כתבתי בדרישה שנלמד כן מדברי ר"י מדכתב דבריו בחרצנים שנדרסים ברגלים ולא נעצרו בגלגל וקורה משמע מדיוקא דבנעצרו בגלגל וקורה אין בו משום יי"נ אא"כ ינתן ג' ומצא ד': הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א ומים שנותנים על החרצנים כו' אפי' לא מצא כדי מדתו כו' הטעם שחרצנים בלועין מיין הרבה כמ"ש בדרישה הלכך אמרינן שבלעו מים ויצאו יין מהם ומ"ש הלכך לעולם יש בו משום מגע נכרי עד שיהא גרוע שאין דרך בני אדם לשתותו כתב מ"ו פי' לעולם אפילו לא מצא כדי מדתו אלא מעט מזעיר אבל … להמשך קריאה
א אבל שמרים של נכרי לעולם אסורין טעמו דהואיל והן שמרי יי"נ אסורין בהנאה: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א והר"ר יונה כתב שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתו פעם ראשון אסור אע"פ שהרר"י כתב סתם תמד של שמרים כל יזמן שלא מצא יותר מכדי מדתו מותר מ"מ דייק רבינו מלשונו שפעם ראשון אסור שכתב דכיון שהתירו תמד שני במעשר למדנו שנתבטל טעם היין כו' משמע דוקא פעם שני נתבטל ולא טעם … להמשך קריאה
א והראב"ד כתב שאין להתיר מגע עכו"ם בשום תמד ר"ל אפי' תמד של חרצנים שנעצרו בגלגל וקורה וכ"ש בשל שמרים וכמ"ש בדרישה דאף בשל שמרים נמי איירי ולא שנא פעם ראשון ושני לעולם אסור ובלבד שיהא בו שום טעם יין: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א התמד שנותנין מים ע"ג חרצנים כתב הר"א אב"ד כו' אע"פ שהר"א אב"ד כתב דינו סתם נקט רבינו חרצנים לרבותא דר"ל אותם חרצנים שנדרסו ברגלים ולא נעצרו בגלגל וקורה דחרצנים אלו עדיפי משמריה ואפ"ה סובר הר"א אב"ד שאין בו משום י"נ אא"כ נתן ג' ומצא ד' והיינו כעין מזיגתו דרבא ברי' דר"י בר חמא וכמ"ש … להמשך קריאה
א יין מזוג אפי' נתן בו מים הרבה כו' פי' שאם מזגו לדעת אפי' נתן בו מים יותר מששה חלקים אמרינן אדם לפי טבעו משא"כ באם נפל מים לתוך יין שלא לדעת דכל שהוא יותר משלשה חלקים מים לאו יין הוא דלא מיקרי יין אלא כעין מזיגת רבא ברי' דר"י בר חמא על חד תלת … להמשך קריאה
א וחומץ של נכרי שהיה תחלתו יין אסור אע"ג דאפי' חומץ של ישראל נאסר במגע נכרי אשמועינן כאן דאפילו במקום שלא נאסר חומץ של ישראל כגון לר"ת לאחר י"ב חודש ולרשב"א אם מבעבע כששופכין אותו על הארץ ולר' משולם לאחר ג' ימים אפ"ה אם הוא של נכרי אסור משום שמתחלה היה יין ביד נכרי ונאסר … להמשך קריאה
א חומץ כו'. (כו' של ישראל עכ"ה) ונקרא חומץ משעבר עליו ג' ימים משעה שהחמיץ פי' משעה שהתחיל לשנות טעמו ולהחמיץ שכל שקיבל השינוי אין בין תחלת השינוי לגמר החומץ יותר מג' ימים ועד"ר. ואין להקשות דלעיל סימן קי"ו בדין גילוי סתם רבינו וכתב דיין שהחמיץ אין בו משום גילוי אע"ג דחמירא סכנתא דשאני התם … להמשך קריאה
א ואין לסמוך ע"ז והא דהתיר לעיל יין מבושל כתב הרא"ש משום דיין מבושל אינו מצוי כ"כ ובדבר שאינו מצוי לא גזרו דהוי דומיא דשכר דאין בו קירוב דעת ועוד דא"כ כל אדם יעשה כן כדי לשתות יינו עם הנכרי משא"כ במבושל דאין אדם טורח לבשל כל יינו וכתב עוד דאף את"ל שלא גזרו אלא … להמשך קריאה
א וכתב הרא"ש ואין לסמוך ע"ז שעיקר הגזירה משום בנותיהן והא דכתבתי לעיל דביין של ישראל שנגע בו נכרי הגזירה משום יי"נ עצמו י"ל דהיינו דוקא במגע נכרי לחוד אבל לשתות עמו הוי בו ג"כ משום בנותיהן: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א הרי הוא כיין מבישל וכשכר ומותר לשתותו עם הנכרי ר"ל בבית ישראל כמו שכר וכמ"ש לעיל ביין מבושל: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א אם נתערב ביין מעט דבש כו' נקט מעט דבש לרבותא דבהרבה דבש שנשתנה טעמו פשיטא דמותר וכמ"ש בסמוך דאפילו הרא"ש מודה אלא אפילו מעט דבש שלא נשתנה טעם היין אפ"ה אין בו משום יי"נ כמו שמבאר הטעם הואיל ואינו ראוי לנסך וביאור זה כתב ב"י כלומר הואיל ואינו ראוי למזבח אינו ראוי לנסך לע"א … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ק"ק דה"ל לרבינו לכתוב ולסדר דברי הרמב"ם קודם דין תבשיל שהוא מדבר ג"כ מעורב דבש דומיא דאלונתית ויינומלין ושמא י"ל דסידר אהדדי תחלה דינים הפשוטים הנזכרים בגמרא: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א תבשיל שיש בו יין כו' אין בו משום יין נסך דוקא תבשיל לפי שאין היין ניכר בעין כלל אבל כשמשימין אותו בשומין או בחרדל יש לחוש יותר כיון שהוא בעין תוס' ועד"ר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א אבל אם רואין שמוציאין אותה מן האוצר מותר שאין מערבין בה יין כו' פי" יין ישן הנ"ל אין מערבין בו עד שעת מכירה כ"כ ר"ת אלונתית נקרא תחלה בלא יין (ורש"י פי' שלקחה עשויה מיד ישראל ע"ש בפרק אין מעמידין עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב דלאו דוקא כו' רק שישתנה טעמו מחמת הדבש והפלפלין לאו דוקא נקט רשב"א יין ופלפלין דה"ה אם נשתנה טעמו מחמת אחד מהם והא דאמר בגמרא שליש מכל אחד היינו משום שכן היה דרכן לעשות יינומלין. הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א ואיזו אלונתית יין ישן ומים צלולים פירש"י שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומיים להיות צלולים ושופכים העליונות בנחת במסננת: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה
א אלונתית שלנו כו' אין בו משום יין נסך כתב ב"י ומותר אפי' בשתיה ונ"ל דדוקא בהנאה מותר ולא בשתיה ועד"ר: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה
א לפיכך יין מבושל שנגע בו נכרי אין בו משום יין נסך פי' ומותר לשתותו עם הנכרי בבית ישראל אפי' הוא של נכרי אם ידוע שלא נתנסך קודם שנתבשל כמו שהוכחתי בדרישה ע"ש וכמ"ש רבינו בסמוך בשם הרמב"ם גבי יין שיש בו מעט דבש. הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א וכיון שמשום צר ניסוך אסרוהו כו' אף ע"פ דלפי מה שביארתי דעת הרא"ש דמשום חתנות לחוד אסרוהו בהנאה ואם כן מאי זה דקאמר משום צד ניסוך לק"מ דהא כבר כתבתי דלא אסרוהו בהנאה משום חתנות אלא משום דהואיל ונמצא ביין צד איסור הנאה והוא יין נסך א"כ איסורו מ"מ מצד יין נסך ולכן קאמר … להמשך קריאה
א אבל סתם יינן שאסרו בהנאה משום בנותיהן ביארתי בסמוך וגם מ"ש ומיהו י"ל שמתחלה לא אסרו כו' כ"ז בארתי בסמוך: הסבר על זכויות יוצרים פרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה