א פסק רב אלפס כרבי דאמר מי שיש לו ג' נשים כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות כל א' נוטלת מנה ואין חולקין לפי מעות דכל כמה דלא נפרעו הכתובות הנכסים משועבדים לכל אחת לזו כמו לזו. וכן פסק נמי דשנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וקנו חגורות השכר … להמשך קריאה
א אשה שנדרה שכר לראובן המשדך שישדך לה את שמעון שישאנה שצריך לפצותו בשכר הגון לפי הענין לא לפי הטורח וי"א אין לו אלא שכרו ושאלו לרבינו שמשון והשיב דלא דמי דהדבר ידוע שיש בני אדם נשמעין יותר לחבריהם מאנשים אחרים וגם היא לא רצתה לגלות דעתה אלא עם זה משום דצנוע ואין אדם מתבזה … להמשך קריאה
א ראובן שהלך חוץ מעירו לעיר אחרת וארס שם אשה בלא שום תנאי וכשהגיע זמן הנשואין בקשו להתנות עמו שידור עמה ושלא יוציא אותה ממקומה והלך הוא באותה שעה לשני אנשים ועשה לפניהם מודעא כי זה הקניין שהם מקנים ממנו אונס הוא שאם לא אתרצה להם אפסיד כל ההוצאה שהוצאתי בחופה ובסעודות ונכתב שטר המודעא … להמשך קריאה
א כתב רב אלפס הכותב נכסיו לאשתו בין בכתיבה בין בקנין לא עשאה אלא אפוטרופא ודוקא שיהא כתוב בשטר וכך אמר לנו פלוני בן פלוני כתבו ותנו לפלוני אשתי כל נכסי אבל אם היתה צוואה לבד החזיקה בנכסים ואינה אפוטרופא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א השיב בתשובות שהנשבע להוציא אשתו ואין עמו כדי כתובתו לא חלה השבועה דהוי כנשבע שלא לפרע חוב חבירו ומותר לעמוד עמה ואינו רשאי לגרשה בלא כתובה ואם אמר שאינו רוצה לעבור על שבועתו ואומר שמקבל שטר עליו כדי כתובתה מנדין אותו אך אין לנו רשות לעשותו ע"י עו"ג ואם לא תחפוץ היא לשבת עמו … להמשך קריאה
א שני ישראלים הדרים בישוב ואין להם עדות ואתא אחד וקא צווח אחבריה דמסריה לעו"ג או לשלטון והלה אומר להד"מ זה היה מעשה והורה ר' אליעזר ממיץ בשם ר"ת שיש לו לישבע בפני השלטון שלא דבר לשלטון על שכנגדו שום דבר רע שמביאו לידי הפסד. וכל היכא ששמעון טוען על שכנגדו מסרתני והפסדתני כך וכך … להמשך קריאה
א ראובן שהיה דר בישוב אחד ואחר זמן יצא משם לגור במקום אחר ולא היה דעתו לחזור ולא יצא מחמת אונס ואח"כ בא שמעון לגור שם אין ראובן יכול לסלקו לאחר זמן כבתחילה לא הוא ולא יורשיו וראי' מדאמר בפ' לא יחפור מרחיקין מצודת הדג מן הדג כמלוא ריצת הדג. אטו אם הסיר זה מצודתו … להמשך קריאה
א ראובן שלא היה לו ישוב בעיר ובא שמח באלמות בכח השר והחזיק ג' שנים אין חזקתו חזקה דהויא לה חזקה שאין עמה טענה אפי' אם בא מחמת טענה ויש עדים שבא שם באלמות אינה חזקה דאם הי' מוחה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א הא דאמרינן בפ' מי שמת ההוא דמי כלילא דשדו בי קיסר אאבולאי ואאסטרטיגי ואמר רבי ניתבו אבולאי פלגא ואיסטרטיגי פלגא ואע"ג דמעיקרא אבולאי יהבי ואיסטרטיגי סיוע בעלמא הוו מסייעו בהדייהו ומשום דמלכא אמר אבולאי ואיסטרטיגי אזלינן בתר דיבורא דמלכא היינו כשהשר אמר כך מעצמו בלא בקשת אבולאי אבל ע"י בקשה לאו כל כמינייהו: הסבר … להמשך קריאה
א אם אמר השר מעצמו פלוני ופלוני יפטרו מן המס הזה שאני מטיל עליכם פסק הר' מאיר שהם פטורין מאחר שאומר השר מעצמו. וכן פסק ג"כ שאם פשרו קודם עם השר בסתם ואח"כ הלכו היהודים ובקשו מן השר שינכה מן המס בערך חלקם שהן פטורין מאחר שבגרמתן אין הקהל פורע יותר ממה שהיו פורעין קודם … להמשך קריאה
א המס שהורגלו היהודים בכל מלכות המלך לתת מס בשותפות ובזה נהגו כמה שנים והנה אח"כ נתן המלך לבנו קצת מלכותו מעכשיו ואינו תובע מן היהודים הדרים בעירות של בנו כלום והקהלות תובעין מאותן היהודים המס הראויים חזינן אם נסתלק המלך מאותן עיירות לגמרי שאין לו בהן לא גוף ולא פירות לית דין ולית דיין … להמשך קריאה
א אם הקהל מכרו תיקון המעיל או קריאת הספר בראשונה או זכות אחר לאחד מבני ב"ה ולאחר זמן עמד אחד מבני ביהכנ"ס ועירער על אותה המכירה ורוצה לקנותה הוא חזינן אם בשעה שקנה הראשונה הי' סיפק ביד השני לקנות ולא קנה והיה שם במעמד כיון דלא מיחה אז א"י למחות אע"ג דליכא שני חזקה ואי … להמשך קריאה
א יכולין בני העיר לכוף זא"ז לקנות ס"ת נביאים וכתובים ולבנות ביהכנ"ס כדאמר בתוספתא וכן נמי נראה שכופין זא"ז ליתן מעות בכיס של צדקה בשותפות וליתן מס עמהם ואפי' בעיר חדשה מיהו אם נהגו מימי קדם שלא ליתן ביחד אלא כ"א לבדו א"י לכופו כך פסק הר' מאיר ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: … להמשך קריאה
א הא דאמרי' בערכין ישראל שהתנדב מנורה או נר לביהכנ"ס דמותר לשנותה לדבר מצוה אומר ר"י דדוקא נדבת ביהכנ"ס אבל נדבת העניים אין הגבאי יכול לשנותה כדתנן מגבת פורים לפורים והא דתנן ולשנותן לכל מה שירצו פי' ר"י דוקא כל בני העיר אבל גבאי לחודי' לא והא דעבדי' האידנא שנותנין מן הצדקה לכל צרכי צבור … להמשך קריאה
א כתב רב אלפס דמי שהקדיש כלים לביהכנ"ס ומת אין אדם בעולם רשאי להמיר אותו או למוכרו חוץ מלדבר מצוה כגון פדיון שבויים או לכתוב ס"ת והיכא דהקהל עברו ומכרו חייבים לפדותו מן הלוקח להעמידו בחזקתו הראשונה ואם הלוקח הכיר בשעת הלקיחה אין לו אלא דמים שנתן בלבד ויעשו עמו חשבון מכל מה שאכל מן … להמשך קריאה
א בית הכנסת של שותפות אין אדם יכול לאוסרו על חבירו כדכתיב לעיל ואם הוא של יחיד ובאין שם להתפלל והוא לא השאילה להם יכול לאוסרה אבל אם השאילה להם א"י לחזור בו ולאוסרה והאי דיכול לאוסרה במפרש דריסת הרגל ותפילה כך השיב ר"י בתשובתו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א קיי"ל עומד אדם בר"ה או ביוה"כ ואומר כל נדר שאדור מכאן עד יום פלוני ה"ה בטלין ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר וכתב הרמב"ם ז"ל ויש מורין להחמיר ואומר והוא שיזכור התנאי אחר שנדר תכ"ד ואם הי' זכור בשעת הנדר נדרו קיים שהרי הנדר ביטל התנאי ואם בשעת התנאי התנה ובשעת הנדר שכח ממה … להמשך קריאה
א הא דאמרי' נדרים חלין ע"ד מצוה כדבר הרשות זהו במתכוין לידור שיתענה ביו"ט אבל אם אמר סתמא שני וחמישי ואמר אילו הייתי יודע לא הייתי נודר בטל נדרו מיהו אומר הר' פרץ מדאמרי' במס' נדרים פותחין לו לאדם בשבתות ויו"ט משמע דצריך התרה ואפי' אין מתירין לו כי אם בשבתות ויו"ט בטל כל נדרו … להמשך קריאה
א אמרי' בירוש' ר' מונה ור' יודן סברי דאין נדר בלשון שבועה ואין שבועה בלשון נדר ור' יוסי סבר שיש נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר ובגמ' דילן משמע כר' מונה ור' יודן דאמרי' בנדרים מיתסר חפצה עלי' ושבועות אסר נפשי' אחפצא ועוד דיחיד ורבים הלכה כרבים. א"כ הא דאמרי' הרי עלי שלא אוכל בשר … להמשך קריאה
א קיי"ל כר"א בן יעקב דהשותפין שנדרו הנאה זה מזה מותרין ליכנס לחצר השותפין והלכתא כוותי' ולא מטעמיה הלכתא כוותיה דוויתור שרי אבל אין ברירה בדאורייתא כדמוכח בביצה כך פי' ר"ת ז"ל. ולר"י נראה דוויתור אסור במודר הנאה דכמה סתימי סתמי הכי ופירוש דהלכה כראב"י דיש ברירה אף בדאורייתא והך הלכתא פליג אהילכתא דביצה [וראבי"ה … להמשך קריאה
א כתב מר בר דניאל גאון ז"ל ראובן ושמעון דאזלי בספינתא או בשיירא ועלו תרווייהו בחד פונדק ואיגנב מידי מחד מינייהו אי אתנו בהדי אהדדי מקמי הכי דריוח ופסידא דמטי להו הוי לאמצע דינא הוא למיתן לחבריה פלגי פסידא ודינא למיתב לי' פלגא רווחא ואי לא אתנו לא מיחייב מה שהפסיד דגרמא בניזקין הוא וגרמא … להמשך קריאה
א פסק רב אלפס והר"מ במז"ל והרבינו אליעזר ממיץ דהילכתא כר' עקיבא גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהם גזל ותבעי ליה כולהו שנשבע כל אחד שזה גזלו וכדי לצאת מידי שמים חייב לשלם גזילה לכל אחד ואחד אע"ג דלא תבעי ליה אבל בדין היכא דלא תבעי אינו משלם אלא גזילה אחת והן חולקין … להמשך קריאה
א הא דאמרינן גזל ולא נתייאשו הבעלים שאין הנגזל יכול להקדיש דוקא בנגזל אבל במפקיד אע"פ שהן ביד הנפקד יכול להקדישו מאחר דמזומן להחזירם בכל עת שירצה כך פי' ר"י אלפסי ורבינו ברוך וריא"ז. ומיהו לעניין ההלואה רפיא בידי אם יכול להקדיש ורבינו שלמה ז"ל כתב דהלואה נמי יש לה דין גזילה דלהוצאה ניתנה דליתיה … להמשך קריאה
א אמרי' בתוספתא ישראל שאנסוהו עו"ג והראה ממון חבירו פטור ואם נשא ונתן ביד חייב. ואם הראה מעצמו כמי שנשא ונתן ביד דמי. וראבי"ה מצא בשערי תשובות פי' זאת הברייתא כך ישראל שאנסוהו עו"ג הראה לנו ממון פטור ואם אנסוהו להראות ונטל הממון ונתן ביד חייב. אבל אם אנסוהו עו"ג לתת ממון פלוני אפי' נו"נ … להמשך קריאה
א ראובן שכפאו השלטון והוצרך למכור מנכסיו ומסר מודעא קודם המכירה כי אינו מוכר אלא מחמת חסרון מעות והיה בדעתו שלאחר הזמן תחזור המכירה אליו ויחזור הוא הדמים כתב רב אלפס דאין מודעא זו מועלת דלא נתקנה מודעא אלא לגזלן ואנס אבל לזה שגמלו טובה שהזמין לו מעות לפדות עצמו לא: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א יהודי שברח מחמת השר ולקח השר את ביתו והלך יהודי אחר וקנאו מן השר בחובו שהי' השר חייב לו והשר הקנה לו הבית פסקו התוס' דכל היכא דאלו לא קנאו והצילו מידו הי' בספק מופסד נוטל מבעה"ב מה שההנאהו עד כדי דמי הבית והכא לא יפרע לו כל דמי החוב אלא אומדין כמה היה … להמשך קריאה