א דין עכו"ם המערה מכלי לכלי או נשפך לחוץ שלא בכוונה אבל דין כחו של עכו"ם כגון ששפך יין מכלי לכלי אם היה סובר שהוא שכר מותר בשתייה כמו בעובדא דר' יוחנן בן ארזא דאתא עכו"ם ואוריק אורוקי ושרא בשתייה משום דסבר עכו"ם דשכרא הוה ומסתמא הוא הדין אם נושא עכו"ם גיגית מלאה יין במוט … להמשך קריאה
א דין מגע עכו"ם ליין בקנה או בדבר שאינו ידו בין בכונה בין שלא בכוונה אבל היכא שנגע ליין בקנה או כדי למדוד תנן מדדו בקנה ימכר ור"ש מתיר בשתייה. ואין הלכה כר"ש כדאיתא בגמ' ואי לא נתכוון כלל למגע לגירסת הספרים דגרסי ברישא דלוליבא שלא בכוונה ושרייה רב לזבוני לעכו"ם אלמא אסור בשתייה וכדפריך … להמשך קריאה
א מיהו אמת הוא אם נגע בידו ביין בלי כוונת מגע כלל מותר בהנאה. וראיה דהא תניא מדדו בין ביד בין ברגל ימכר ואפילו ר' נתן דאמר מדדו ביד אסור בהנאה היינו משום שיודע שהוא יין בשעת נגיעה וגזר מדידה דיד אטו נגיעה בלא טרדא דמדידה אבל היכא שאינו מתכוין אפילו ליגע כלל מותר בהנאה. … להמשך קריאה
א ואם נגע גוי בידו שלא בכוונה אפילו ליגע כגון שהלכה ידו על היין בלא ידיעתו אסור בשתייה ומותר בהנא' כי ההוא דסליק לדיקלא בהדי דנחית נגע בחמרא שלא בכוונה ושרייה רב לזבוני לעכו"ם ולא גרסי' התם ברישא דלוליבא לפי' רבי' יעקב ופירש רבי' חננאל וה"ג ותשובות הגאונים אינו אבל לספרים שגורסים ברישא דלוליבא נגע … להמשך קריאה
א דין מגע עכו"ם ליין בידו בין בכוונה בין שלא בכונה עוד שמעינן דעכו"ם אם נגע בידו שנתכוון ליגע ביין אע"פ שלא נתכוון לנסך אסור בהנאה כי ההוא עכו"ם דשכשך בידיה בדוולא להראות שהוא יין ואסרו שמואל ור"י בהנאה והראיה מאגרדמי' עכו"ם שקדח במנקת והעלה ואסרו בהנאה ואע"פ שלא עשה אלא מצץ בפיו בקנה חלול … להמשך קריאה
א פסק דין יין של עכו"ם בזמן הזה אם מותר בהנאה השתא בזמן הזה שרגילות ליקח יינות עכו"ם בחובותיהן או כשעכו"ם נוגע ביינו של ישראל מוכרו ישראל לעכו"ם ואין נזהרין מאיסור הנאה בסתם יינם של עכו"ם. אומר מורי רבי' אע"פ שמפרש טעם היתר בתשובת הגאונים ורבי' שמואל משום דעכו"ם בזמן הזה [אינם] בקיאין בטיב עב"ז … להמשך קריאה
א פסק דין גיגית רחבה שעומדת בבית העכו"ם ימים רבים אם יש לחוש שמא המשיך ממנה ואותן גיגיות של עכו"ם מלאות ענבים דרוכין ובעוטין ושוהין בבית העכו"ם שבוע או יותר כדי להתקיים יותר יין הנסחט אחרי כן ויש מקומות שבא הישראל לקנות מאותו יין. יש תימה למה אינו חושש שמא המשיך ממנה העכו"ם כבר ואסרה … להמשך קריאה
א וכשלוקח מעט יין בכוס מן הגיגית כדי לנסו' אם טוב ואם רע קודם שהמשיך ממנה יש לו ליקח יין וענבים יחד שלא יהא קרוי המשכה ויהא נאסר מכאן ואילך מה שבגיגית אם יגע בה העכו"ם וכן אם עכו"ם לוקח אותו יין לנסות יהא נאסר מה שבגיגית בשעת לקיחתו אם היה היין צלול בלא ענבים … להמשך קריאה
א פסק דין גיגית שיש בה ענבים דרוכין מתי קרוי המשיכה לאסור אותו במגע עכו"ם. ודין יין האסור שנתנו בענבים דרוכין קודם המשכה. וכן הלכה כרב הונא. שאם נתן סל בתוך גיגית דרוכה ולקח ישראל מן היין שבסל זהו המשכה ואם נגע עכו"ם בזגים וחרצנין הדרוכין ובעוטין נאסר הכלי ושמ' גם בלא לקיח' יין בתוך … להמשך קריאה
א והסל והגרגותני של עכו"ם נראה דלא סגי בנגוב אלא חיישינן י"ב חדש כדין עקלי' ואם הן של ישראל ונגע עכו"ם בהן כשהיה בהן יין שמא סגי בהדחה כדין גת של ישראל שדרך בה עכו"ם אחריו. או שמא חמיר טפי מגת. דהא אפי' אינו של עכו"ם לא סגי ליה בנגוב. כסי רב אשי אסר. ושמואל … להמשך קריאה
א פסק דין גיגית של עכו"ם שלא עשה בה ישראל נגוב קודם שדרך בה ואם בדיעבד שכח ולא עשה נגוב. ואי' ידוע היש י"ב חדש מסוף גת דאשתקד עד עכשיו שדרך בה. מתי' רבי' יעקב מטעם דסתם גתות של עכו"ם הם בחזקת שאין בני יומן. ואפי' דרך בה עכו"ם היום וישראל דרך בה אחרי כן … להמשך קריאה
א ובאותן גיגיות שלא דרך בהן עכו"ם מאשתקד. יש שמקילין לדרוך בהם בלא נגוב. וסומכין על דברי רשב"ג שמתיר במגת לגת. ואומר מורי רבי דשבוש הוא בידם. דעל כרחיך הכי פירושו מתחלת גת לתחלת גת. או מסוף גת לסוף ימי גת. אבל לא סגי מסוף גת לתחלת גת דהאידנ' דפעמים שימי הבציר מאשתקד מושכי' חודש … להמשך קריאה
א פסק ואותן גיגיות גדולות שרגילות לדרוך בהן נראה בטוב שצריכות נגוב אחרי שדרך בהן עכו"ם ולא תימא דדווקא בגת שדרכן לעצור בהן ע"י גלגל וקורה נכנס בחוזק היין ונבלע לכך צריכה נגוב. אבל גיגיו' שאין עושין רק דריכ' ברגל בהדחה סגי לא היא שהרי גתות שהיו שנוין בתלמוד לא היה להם גלגל וקורה כי … להמשך קריאה
א פסק דין גת ומשפך שצריך נגוב וכן גיגיות שרגילין לדרוך בהן. הלכך גת של עכו"ם שדרך בה עכו"ם אם היא של עץ ושל אבן צריכה נגוב. ואם זפותה ודרך בה עכו"ם צריכה קלוף או ערוי. ואם הגת של ישראל ודרך בה תחלה ואחרי כן נגע העכו"ם ביין שבגת או שמא אפי' דרך בו העכו"ם … להמשך קריאה
א הלכות יין נסך – הקדמה נודות העכו"ם גרודים חדשים מותרים. ישנים או מזופפים אסורין. וטעמא דמזופפין אעפ"י שהם חדשים דאסורין א' רב פפא לפי שהעכו"ם נותן בו יין אז בשעה שזופתו. ורב זביד אמר ההוא יין לא אסר ליה לפי שהוא כזורק מים לטיט. אלא דילמא לאחר הזפיתה נותן העכו"ם יין בכלי ולא יוכל … להמשך קריאה
א דין לשתות יין תותים או שאר משקין של עכו"ם ואין ישראל רואהו בעת שמושכו מן החבית. ושמעינן נמי תותים או שאר משקים שהם יקרים יותר מיין ופעמים שהעכו"ם נותנין בהם יין להגדיל המדה וגם טוב יותר לשתות אחרי כן לפי שכשהוא בלא יין חזק יותר מדאי אסור לשתותו ישר' אם לא רואהו מושך מן … להמשך קריאה
א אמר רב יוסף האי חלא דשכרא דארמאה אסור משום דמערבי בה דורדיא דחמרא של יין נסך אמר רב אשי ומאוצר שרי פי' אם רואהו ישראל שמשכו העכו"ם מן החבית. דאי איתא דמערבי מסרא סרי. א"כ במקום שמערבין שמרים של יין בשכר או במשקה של דבש כדי להעמידה ולהחמיצה אסור. הסבר על זכויות יוצרים ספר … להמשך קריאה
א פסק דין לשתות שכר של עכו"ם בבית עכו"ם משמע מהכא שאסור לשתות שכר בבית עכו"ם. דהא רב פפא ורב אחא דהוו בתראי לא שתו ליה בבית העכו"ם משום חתנות. ומסתמא ליכא חלוק בין שכר של תמרים לשכר של תבואה. ואם הישראל נתאכסן בבית העכו"ם נראה דמותר ואפילו הולך בבית העכו"ם מפני דבר אחר יכול … להמשך קריאה
א פסק דין תבשיל שנתן הישראל בו יין ונגע בו עכו"ם בתבשיל קודם שרתח. ומכאן התיר רבי' שלמה היין שישראל נותן בתבשיל אם נוגע בו עכו"ם קודם שהרתיח באש שמותר ורבי' יעקב קשה לו על פי' זה. דלשון כברייתה לא משמע ליה כפירושו. ועוד דאלונטית מיקרי שפיר בלא יין כדאמרי' פ"ק דחולין הלוקח יין לתוך … להמשך קריאה
א פסק דין עכו"ם הנוגע בחומץ של ישראל או לבוסר או ליין מבושל. משמע דחומץ שלנו ויין מבושל שלנו אם נגע בו עכו"ם אין בכך כלום. דהא אפי' טרח ומזייף לא חייש אלא לאחלופי בשל עכו"ם. אבל משום מגעו לשלנו לא חייש. וכן א"ל שמואל לאבלט (ל' ע"א) שהיה עכו"ם שהיה מושך יין ונזהר מליגע … להמשך קריאה
א פסק דין להסתפר מעכו"ם ודין לראות במראה. שמעינן מהכא דאסור להסתפר מעכו"ם ביחוד כרבנן. ואפי' במקום רבים נראה דאסור. מדקאמר רב הונא תיתי לי דעברי אדר' מאיר משמע שיש ליזהר אפי' במקום רבים כר"מ. ואם הישראל רואה במראה בשעת תספורת שרי. ומשמע מהכא דמותר הוי לראות במראה וליכא איסור משום לא ילבש כלי גבר … להמשך קריאה
א פסק דין להתרפאות בשבת בין לתת בחול בעין. אמר רב יהודה אמר רב גב היד וגב הרגל ומכה של חלל מחללין עליה שבת לפי שהן סכנה. וא' שמואל האי פדעתא. פי' מכת חרב סכנתא היא ומחללין עליה שבת. א"כ גב היד וגב הרגל דקאמר לעיל היינו חולי שעלה שם מאיליו. דאי מחמת סכין היינו … להמשך קריאה
א פסק דין להתרפאת מן העכום ועכום פעמים שאו לחש של עכום או מביא דברים של עכום לרפואה. שמעינן מהכא דמותר לפי' זה להתרפאות מן העכו"ם דבר שאין בו סכנה לכ"ע. ואפילו לפי' רש"י דרב יהודה אסר כל רפואת גופו אפילו אין בו סכנה. ושמא הלכה כמותו היינו ברופא שאינו מומחה. אבל מרופא מומחה מותר … להמשך קריאה
א וכן בת ישראל לא תניק בן העכו"ם. אבל נכרי' מניקה בנה של ישראל ברשותה. ובגמרא תניא וחכ"א עכו"ם מילדת בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינה לבינה. וגבי הניק' נמי תניא וחכמים אומרים עכו"ם מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה. אבל לא בינה לבינה. ב פסק משמע מהכא … להמשך קריאה
א דין נכרית המניקה בן ישראל או מיילדת בת ישראל וכן איפכא בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמיילדת בן לעכו"ם. אבל הנכרית מיילדת בת ישראל. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א פסק דין אשת כהן או בת ישראל פנויה שנתייחדה עם העכו"ם. ויש תימה על זה הדחוי. וגם קאמר תדע דתניא סיפא וכי כל אשת כהן שנתייחדה עם העכו"ם תהא אסורה לבעלה כהן. או בת ישראל פנויה שנאסרה לכהן בבעילת עכו"ם. א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו כשרה לכהונה ומפרש רבינו הכי דרבינא מייתי ראיה … להמשך קריאה