משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ח

א ומצאתי בפרדס הגדול המיוחס לרש"י (בהלכות ראש השנה סימן קע"א) ההוא דראש השנה למה תוקעין וכו' דהקושיא דאין להוסיף דעובר על בל תוסיף ופירש לערבב וכו' עיין שם, מבואר להדיא כרשב"א ולא כתירוץ התוס' ודגם בכופל המצוה יש בל תוסיף אם לא כשחכמים תיקנו בשביל איזה טעם, וכן כתב עוד שם אחר כך על … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ז

א ולפי זה יש לומר דעיקר הקושיא הוא משום גזירה על רובא דעלמא דידעי דמשום ספק הוא דעבדינן שמחשיבין אותו לספק שביעי, וכשישינין בו גם כן משום ספק נהי דמה שמחשיבין לספק שביעי וחכמים לא החשיבוהו לענין השינה לספק שביעי בזה לא שייך בל תוסיף מה שמוסיפין להחשיבו לספק שביעי מטעמים הנ"ל דמוסיף אדרבנן או … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ו

א ואם נחליט כמו שכתבתי דאטועים לא שייך בל תוסיף בלאו הכי לא שייך בזה בל תוסיף כשישנו בטעות שיחשבו שהוא מצוה, אבל בלאו הכי צריך ביאור דברי רש"י עירובין שם שסיים אי שמיני לא מכוון והוא פתח בלשון אנן וכו' והרי אנן בקיאינן ולאו מספק ולא שייך זה וכמו שכתבתי לעיל ועל כל פנים … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ה

א אבל באמת זה אינו ולא כיון ראב"ד להנ"ל וגם כשנימא כן לא קשה זה כלל והוא לשיטתו הנזכר לעיל דאין מחלק בין מתקנים לעושים, ולפי דבריו לרמב"ם גם העושים צריכי לידע שהוא דרבנן ואם יטעו על דרבנן שהוא דאורייתא שזה מעשים בכל יום גם בבני תורה בכמה פרטי הלכות דרבנן דסבורים דמן התורה וגם … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ד

א והנה הארכתי קצת בענין בל תוסיף בדרבנן הואיל ואתי לידן אף שאינו נוגע לענין, ונשוב לדאתאן עלה דלפי מה שנתבאר דלא שייך בל תוסיף בדרבנן, אם כן לרובא דאינשי דידעי דהוא דרבנן דזיל קרי בי רב דבסוכות תשבו שבעת ימים ובשמיני הוא כיום טוב שני דרבנן אפילו ישנו גם כן ליכא איסור, ורק לחוש … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ג

א ועל כל פנים נתבאר דמצד תפילה עצמה דדרבנן ליכא בל תוסיף [ולאפוקי ממה שראיתי בתשובות שבות יעקב (חלק ב' סימן מ"ד)] לחוש על מוסיפים תפילות בחצות וכדומה בציבור משום בל תוסיף יעוין שם באורך, ולדעתי פשוט דליתא והחוששים לבל תוסיף לא אמרו אלא בתפילת שמונה עשרה, ומה שכתב מראב"ד (סוף פרק א' מהלכות תפילה) … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״ב

א ועל כל פנים בפירוש על סדר הברייתא דבתלמודין בעיני ברור כמו שכתבתי, ומזה ראיה למה שכתבתי לעיל דהוא רשות דמצוה בברכת כהנים, ומבואר מזה דהך אוסיף הוא דוגמת נתינת רשות דתורה דהיינו למצוה, ומה שאמרו משלי היינו שאין קובעה לדברי תורה לומר שהוא מן התורה דבכהאי גוונא יש לבית דין רשות, ועל כן שפיר … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע״א

א ושוב זכיתי ומצאתי בספרי (פרשת ראה פיסקא ל') ומנין שאם פתח בברכת כהנים שלא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלקי וכו' תלמוד לומר הדבר אפילו דבר לא תוסיף עליו עד כאן, מפורש דמיתור הדבר דריש אפילו דבר וכמו שכתבתי, והר"א מזרחי (פרשת ראה י"ג א) העתיק מהספרי אפילו דיבור ומבואר מזה גם כן … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ע׳

א ורבה דסבירא ליה לפי דעתו ציבור אחר חובה יש לומר דבפעם אחת ביום שהוא מצוה חיובית גם בלא תפילה נמי דהא בקרא דכה תברכו לא כתיב תפילה, ורק לענין המצוה דרשות הוא שאמר זה דאין לנו אלא דוגמא דאשכחן בקראי דמשמע דמצות נשיאת כפים כן אבל אי התפלל ולא בירך שפיר חייב לברך גם … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ט

א [ואיברא דלפי זה היה אפשר לומר הגירסא אי בעי מצלי ולא מצלי הנזכר לעיל דאתפילה ממש קאי ונימא אדרבא מזה דלא כתוס' וגם בכפילה יש בל תוסיף ואסור לברך ציבור אחר אם לא שיחזור להתפלל עמהם למאן דאמר דיכול להתפלל נדבה או על ידי חידוש, ומן התורה לדברי הכל יכול להתפלל כמה פעמים שירצה … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ח

א ויש לדקדק גם כן מאריכות לשון הברייתא שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף וכו', ונראה לי בכוונת לשון זה וגם כוונת הברייתא דנקט כהן טפי מכל מצוות וגם מה שאומר שנתנה לי תורה רשות והרי ברכת כהנים מצוה חיובית אכהנים ולא רשות, היינו משום דעל בל תוסיף עצמו לא … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ז

א והנה הריטב"א בסוכה שם אההיא דבכפילת המצוה ליכא בל תוסיף כתב וכענין שמצינו בכהן שאין מצווה אלא לברך פעם אחת כדרך אומרם בראש השנה אי בעי מצלי [כן הוא גירסתו ובספר דקדוקי סופרים מביא כן גירסת כל ספרי כתב יד וקרו לברכת כהנים נמי מצלי ועל דרך שכתבו תוספות (שבת י"א.) ד"ה כגון דמצלי … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ו

א ועל פי זה אפשר לומר גם כן הא דבראש השנה דנקט ציבורא אחריתא דוקא דאז היא דהוה רשות דמצוה וחשיב זימניה בשעת תפילת ציבור אחר, אבל באותו ציבור אפילו בשעת תפילה אי נחשוב לברכה אחת הסמוכה לאותה תפילה כיון דכה תברכו קפידא שלא להוסיף ברכה אחרת הכי נמי כפילת הברכה אם הוא אותה ברכה … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ה

א והקרבן עדה בשיורי קרבן שם ד"ה לא הקשה מוישא אהרן וגו' ולא היה תפילה ותירץ על פי התורת כהנים (פנחס י"ב) ורש"י בפרשת שמיני אויברכם דאחר כך אמר יהי רצון וכו' וזו תפילה [ועיין שם דיש לומר דמכאן יליף, ואין זה מדוקדק דאם כן היה לו לומר דמצאנו נשיאת כפים בתפילה והוא אמר רק … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ד

א וקצת יש לדייק כן מלשון קושית הירושלמי שם בריש פרק ד' דתענית דקאמר וישא את כפיו ואל יתפלל מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה עד כאן, ומה שכתב בקרבן עדה שם דרצה לומר מנא ליה דמתפללין ארבע, דחוק קצת דמלבד דיש לומר דוגמא דמוסף ומנחה דעל כרחך לתפילות קאמר … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ג

א ואפילו תימא דכל זה דחוק וכמו שכתב תשובות חתם סופר שם דמסתמא ברכן ואותן עצמן מכל מקום למהר"מ מינץ ניחא ליה לאתויי טפי ממנהג הפשוט בכל ישראל, והגם דטעם המנהג יש לומר משום דתקנת חכמים הוא ומברכין אדרבנן ואם כן אין ראיה ליחיד דאתי עלה שם דלא נמצא מפורש בגמרא תקנת חכמים [וגם הוא … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ב

א ומהר"מ מינץ נראה דפשיטא ליה דאציבור להתברך ליכא מצוה דקרא אכהנים קאי ואם כן גם תקנת חכמים כעין דאורייתא המצוה דנשיאת כפים בכל תפילת ציבור הוא אכהנים ואין נפקא מינה אי כהנים התפללו דהחיוב עליהם הוא בתפילת ציבור, ועל כן שפיר אף דודאי דברי פוסקים שמביא דהוא מגמרא בציבורא אחרינא היינו באותה תפילה רק … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״א

א והיה אפשר לומר מטעם אחר דהך ברכת כהנים דהתם שלפני הקטרה הוא בשעה שאמרו קריאת שמע וברכות עבודה עיין שם ברש"י דשאר לתפילה לא היה פנאי ומשמע דיצאו ידי תפילת שחרית בזה ואם כן הנשיאת כפים הוא משום התפילה כתקנת חכמים ואף למה שכתבתי לעיל דאנשי מעמד שהתפללו אחר כך לא נשאו כפים דכבר … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס׳

א ואיברא בסוכה (נ"ג.) אמר ר' יהושע בן חנניה וכו' משם לקרבן מוסף משם לתפילת המוספין וכו' ועיין שם ברש"י דהיה מהמשוררין וכמו שהגיה מהרי"ב שם בגליון, והוא מוכרח מההיא גופיה דהרי כוונת רש"י בזה מה שהוצרך לעמוד בקרבן ואי מהמשוערין וצריך רק להגפת דלתות אכתי מאי שיאטיה בקרבן, ועל כרחך רצה לומר ממשוררים דצריך … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ט

א והנה מדברי כולם מבואר דבמקדש גם כן נושאין כפים טפי מפעם אחת ונגד דברי רמב"ם הנ"ל, ומכל מקום גם הם אין רצונם לומר נשיאת כפים לכל קרבן דהרי נקטי שלושה פעמים ביום והיינו בתעניות ומעמדות דליכא מוסף ושתי פעמים אחרים הם מנחה ונעילה ונעילה ליכא קרבן בבית המקדש נגדו ועל כרחך רצו לומר בתפילות, … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ח

א ובפירוש הפני משה שם ד"ה מנין לנשיאת כפים מן התורה עד כאן, משמע דהבין דתרווייהו מן התורה לדעתי פשוט דליתא דמאחר דקרא דכה תברכו משמע רק פעם אחת ביום מקרא דוירד אין ראיה נגד זה דגם שם היה רק פעם אחת אלא שנסמך לקרבן וילפינן להסמיך למוסף ויהיה די מן התורה במוסף לבד, רק … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ז

א ושוב מצאתי גם בחתם סופר (אורח חיים סימן כ"ב) שהוא נשאל מחותנו הגאון ר' עקיבא איגר קושיתו שבספר דרוש וחידוש הנ"ל והשיבו כמו שכתבתי יעוין שם באורך, אלא שהוא הביא שם הא דמוטל אישראלים להתברך מהרא"מ בספר יראים, ועיינתי שם בדיני נשיאת כפים (סימן ט"ו) ולא נמצא זה וכפי הנראה הוא ראה זה בהפלאה … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ו

א ונראה דברי תוס' על פי מה שראיתי בספר הפלאה (כתובות כ"ד:) ארש"י ד"ה דאיסור עשה כתב דנראה לו פשוט דמצות עשה נמי לישראל להתברך מהכהנים ודכן בכמה מקומות אף על גב דבתורה כתיב על העושה מכל מקום המצוה על שניהם כגון ביבם וכו' עיין שם, והגם דראייתו מיבם ערביה ערבא צריך וכבר הביאו בחבורים … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ה

א וראיתי בטורי אבן שם (ט"ז:) מפרש ההוכחה מבכור ממסקנא דגמרא דאי בעי לא מברך, ומה שהביא מהגמרא עצמה לולי דברי התוס' היה נראה לי לפרש הך אי בעי היינו שהיה יוצא לחוץ קודם קריאת כהנים ואין נפקא מינה בין פעם ראשונה לשניה רק דאז הוא בבית הכנסת ובציבור אחר לא מחויב ליכנס לברך, מה … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ד

א ונראה דיש להוכיח עוד דאי אפשר לפי דברי הריטב"א סוכה שם ללמוד מבכור להחשיבו זימניה, דהנה באמת צריך להבין דמיון תוס' לברכה דכהן דמייתי והרי שם הכהן הוא העושה המצוה בציבור האחר כשיזדמן דעליו המצוה לברך מה שאין כן תקיעות בציבור אחר גם כן אין תוקע אלא משום דידהו ולהוציא אותם אבל הוא אין … להמשך קריאה

משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״ג

א והיה נראה לדקדק דעל כרחך כוונתו כמו שכתבתי, דשם לפני זה אתקנת ר' אבהו בתקיעות כתב כיון דעושין רק משום ספק ליכא בל תוסיף עיין שם, ועל כרחך אין טעמו בספק לפי שהדין כן בספיקא דאורייתא להחמיר, דאפילו תימא דסבירא ליה ספיקא דאורייתא מן התורה להחמיר ולא כרמב"ם מכל מקום ספק דהתם שיש בו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן