מחזור ויטרי

א פג.נברך שאכלנו משלו. ועונין ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ברוך משביע רעיבים ברוך משקה צמיאים. ברוך הוא ברוך שמו. ברוך אתה י"י אלקינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו עמנו. ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו לעולם ועד בעבור … להמשך קריאה

א פב.וזו היא תשובת רבינו יצחק בר' שמואל זלה"ה: על אשר שאלת אם קטן וחומש בידו מצטרף לעשרה. אמנם ראיתי שלא רצה רבינו יעקב לעשותו צניף לעשרה. וא' כי אע"פ שבתשובתו לנדיב ר' שמואל מבר התיר בו גם בלא חומש בידו הוא עצמו לא היה רוצה לעשות מעשה אפילו חומש בידו. כי אע"פ שבמקום הרב … להמשך קריאה

א פא.אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. וכן הילכת'. והוא שנכנס בשנת י"ג אבל לא הגיע לשנת י"ג אין מזמנין עליו. ואנו לא סבירא לן הכי דכיון דקרי ליה קטן אפילו בן עשר ובן תשע מזמנין עליו. והכי חזינן לגאון. ואפילו ז' שאכלו דגן וג' שאכלו ירק מצטרף לברך אלקינו אבל ששה … להמשך קריאה

א פ.שנים שאכלו על שלחן אחד המברך על הלחם צריך ליטול מהן רשות על כל הסעודה. ואף על היין הוא או' ברשות רבותיי. והן עונין ברשות שמים. בא להן יין בתוך המזון אינו צריך ליטול רשות מאחר שבירך על הלחם. אבל צריך לומר סברי מרנן ומברך על היין. כדאמרי' התם. בא להם יין בתוך הסעודה … להמשך קריאה

א עט.ואם יחלום ונפשו באיבה עליו יתענה למחר. דא' רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמ' רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום. ר' יוסף אמר ואפילו בשבת. ומכל מה שחלם לא יספר לשום אדם (שאם) [שלא] יפתרנו להרע לו ואמרי' בברכות פ' הרואה כל החלומות הולכין אחר הפה. … להמשך קריאה

א עז.פיטום הקטרת כיצד. ברייתא היא בברייתות פ"ק [דכריתות] וכן שנוייה. תנו רבנן הקטרת הצרי והצפורן וכו'. עד שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד: ועוד ברייתא שנוייה שם. תנו רבנן קטרת היתה נעשית שלש מאות וששים ושמונה מנה בכל שנה ושנה וכו'. ג' מאות וס"ה כמניין ימות החמה: אלא המסדר שתקנו לומר בכל ערב … להמשך קריאה

א עו.מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה. מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. פלג מנחה אחת עשרה שעות חסר רביע: תפילת המנחה עד הערב. ר' יהודה או' עד פלג המנחה: אבל מוספין כל היום. אמר ר' יוחנן נקרא פושע: ולית הילכת' כרב הונא דאמ' אסור לו לאדם שיטעום כלום קוד' שיתפלל תפילת מוספין. דלית הילכתא … להמשך קריאה

א עה.וכשהגיע עת תפילת המנחה נוטל ידיו וצריך לברך. ואם אין לו מים ליטול ידיו אם יודע שיש מים לפניו עד ד' מילין ימתין עד שיגיע למקום מים ליטול ידיו ויתפלל. אע"פ שעובר זמן תפילה אבל יותר מד' מילין יתפלל מיד. ואל יבטל מן התפילה. אע"פ שלא נטל ידיו מפני שאנוס הוא. ואע"ג דאמרי' א"ל … להמשך קריאה

א עד.אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו יין רובע רביעית הלוג. כדי שימזגנו שלש חלקי מים ואחד יין ויעמידנו על רביעית הלוג. כדאמ' רבא כל חמרא דלא דרא על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא. יש טועים בשמועה זו. לומר רובע רביעית. רובע הלוג כדי שימזגנו ויעמד על רביעית. יעמד על לוג … להמשך קריאה

א עג.השותה מים בסעודתו חייב לברך על כל פעם ופעם שהוא שותה שהכל. דכל שעתא ושעתא נמלך הוא. דאין אדם שותה אלא לצמאו ועל ידי הדחק. לפיכך אין קבע למים לפטור כל שתיותיו בפעם ראשונה. אבל יין שאדם שותה לתאות נפשו. ולהשביעו ולהברותו אפי' בלא צמא. התם אמרי' יש קבע ליין. וכיון דבריך לכסא קמא … להמשך קריאה

א עב.ויין הבא בתוך הסעודה. וכן פירות הבאות לקינוח סעודה נראה בעיני דבעו כי היכי דבעי ברכה לפניהן צריכי לאחריהן. שהרי ברכת המזון לא פטרה אלא מידי דמזונות דמילפתן כגון תבשילין ומאכלים. ומיני בשר ודגים שצריכין ללחם ללפת בהן פיתן. אבל הללו לעצמן הן באין. והן דומין כמו שבאין בלא שלחן. והכי נמי מוקמינן הילכתא … להמשך קריאה

א עא.כל שהוא מחמשת המינים. חיטה ושעורה דכתיבי בקרא. וכל מיניהו כגון כוסמין ושיבולת שועל ושיפון טחנו ואפאו פת כיון דאישתני לעילוייא שנעשה להם אישתני לברכה מיוחדת. בתחילה המוציא לחם. ולבסוף ג' שלימות דהיינו ברכת המזון ואי אכיל להו כמעשה קדירה כגון טרייש וורמשיילש. ואכיל להו בלא פת מקמי דלבריך המוציא בתחילה בורא מיני מזונות … להמשך קריאה

א ע.וזו היא הברכה מעין ג' ברוך א"י אלקינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם י"י אלקינו על ישראל עמך ועל עירך ונחלתך והעלינו בתוכה ושמחינו בה כי אתה טוב ומטיב לכל ברוך א"י על (העץ) [הארץ] ועל פרי העץ. והוא מעין … להמשך קריאה

א סט.בא להם יין בתוך הסעודה. כל אחד ואחד צריך לברך כמפרש טעמא בברכות לפי שאין בית הבליעה פנוי לענות אמן אחר הברכה. ואין מתכוין לפיכך אינו יוצא בברכת חבירו. וכן הלכה: מר'. כל הברכות דעת משמיע ושומע בענן. ופעם אחת שאלתי לר' אם אני יוצא בהבדלת בית הכנסת כיון שלא נתכוונתי בברכת היין. ואמר … להמשך קריאה

א סח.אמר רב פפא הילכתא דברים הבאים מחמת סעודה בתוך סעודה אינן טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן. כלומר דברים הרגילין לבא מחמת ליפתן ללפת בו את הפת כגון בשר ודגים ותבשיל והביאו בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת אע"פ שלא היו על השלחן בשעת ברכה. אינן טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן דכי בריך … להמשך קריאה

א סז.וזה הוסד מפי רבינו תנוח נפשו בצרור החיים. נטילת ידים על שם כלי ששמו אנטל. והוא מהזיק רביעית לוג. כדאמרי' אנפק' אנבג אנטל. מחזיק רביעית של [תורה] ושנו רבותינו [מי] רביעית נוטלין לידים (ו) לאחד ואפי' לשנים הואיל ומשירי רביעית קאתו ונטילה שאמרו אינה אלא בכלי ואי נמי אי טביל ידיו בנהר אז במעיין … להמשך קריאה

א סו.א"ר זירא ואיתימא ר' אבהו ואמרי לה במתנית' תנ'. עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה. טעון הדחה. ושטיפה. חי. ומלא. עיטור ועיטוף. נוטלו בשתי ידיו. ונותנו בימין. ומגביהו טפח. ונותן עיניו בו. ויש אומ' משגרו (במתנה) [במתנה] לאנשי ביתו. א"ר יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה. הדחה. ושטיפה. חי. ומלא. תנא הדחה מבפנים ושטיפה … להמשך קריאה

א סה.אביי עני אמן בקלא. כי היכי דלידעו פועלים דהטוב והמטיב לאו דאוריית'. רב אשי עני בלחישה. כי היכי דלא ליזלזלו ביה. האי מאן דשרו המוציא. או דמברך על מצות לולב ושופר. או על פירות. ברכה דקמי אכילה ועני אמן בתר נפשיה הרי זה דרך בורים. דת"ר המברך על הפירות ועונה אמן ברכה לעצמו הרי … להמשך קריאה

א סד.ת"ר סדר ברכת המזון כך היא. ברכת ראשונה ברכת הזן ברכת שנייה ברכת הארץ. שלישית בונה ירושלם. רביעית הטוב והמטיב. ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה. ואומר קדושת היום באמצע. ר' אליעזר אומר הרוצה לאומרה בנחמה אומרה. בשנייה (ובשלישית) אומרה. (אבל) בברכה שתיקנו חכמים ביבנה (אין) אומרה. וחכמים אומרים אין אומרה אלא בנחמה בלבד. והלכה … להמשך קריאה

א סג.אדם שאכל ושכח ולא בירך. ונפיק לאורחא או לשוקא. ב"ש אומ' יחזור למקומו ויברך. וב"ה אומר (למקום) [יברך במקום] שנזכר. והלכה כב"ש. ואפילו ב"ה לא פליגי אלא בשכח אבל במזיד חוזר למקומו ויברך ומאן דעביד שוגג כב"ש תבא עליו ברכה משום דהילכתא כב"ש: הנהו תרי תלמידי חד עבד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא. וחד עביד … להמשך קריאה

א סב.ומאן דעייל ואשכח חברייא דאיכרוך ריפת' וקא מברכי מיבעי ליה לענוי בתריה[ו] (אמן) [כדאמרינן] בא ומצאן כשהן מברכי'. (וזה) [מה] הוא עונה (עונה אחריו) [אחריהן] ר' זביד אמר ברוך (י"י המבורך) [ומבורך]. רב פפא (ממאן) [אמן] (דאמרי') [ואמרי'] לא פליגו. אשכחינהו דקאמרי נברך א' איהו אמן. ותו מפרשי' ליה למילתא על איניש מעלמ' גבי … להמשך קריאה

א סא.והיאך מברכין ברכת המזון באחד. ברוך משביע רעיבים ברוך משקה. בא"י אמ"ה הזן את העולם כולו בטובו. וכן לשנים. מג' ועד ט' אומ' נברך שאכלנו משלו. והן עונין. ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ועונה המברך כן. ומנא לן דהכי הוא. דתנן כיצד מזמנין. (בשלשה) [בעשרה] או' נברך אלקינו שאכלנו. והכי אמרו משמיה דרב … להמשך קריאה

א ס.אמ' אביי נקיטינן שנים שאכלו מצוה ליחלק. תניא נמי הכא שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים בזמן ששניהם סופרי'. אבל אם אחד סופר ואחר בור סופר מברך ובור יוצא: ואתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דהוא אינו מברך דלכוין דעתיה להוציא לבור. דנתכוין שומע ולא נתכוין משמיע. או משמיע ולא שומע לא יצא עד … להמשך קריאה

א נט.ונשי' ועבדי' וקטנים מחייבין בברכת המזון. דתנן נשים נשים ועבדים [וקטנים] פטורין מק"ש ומן (התפילה) [התפילין], וחייבים בתפילה ובברכת המזון. ואי (בעי) [בעו] (לארמוני) [לאזמוני] בהדי גברי לא מזמנין עליהם: ואיבעו נשים לאזמוני עם נשים מזמנין: ואי בעו נשים ועבדים מזמנין לעצמן. נשים ועבדים אם [רצו] לזמן אין מזמנין: הסבר על זכויות יוצרים מחזור … להמשך קריאה

א נח.ותנן עד כמה מזמנין. עד כזית. ר' יהודה אומר עד כביצה. ר' מאיר סבר ואכלת. זו אכילה. ושבעת. זו שתייה. ואכילה בכזית ור' יהודה סבר (ואכלת) ואכלת ושבעת. חד מילת' היא. ובעינ' אכילה שיש בה שביעה. ושביע' כביצה. ולית הילכת' כוותיה. דא' ר' חייא בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל כזית מליח … להמשך קריאה

א נז.ולעיניין לאצטרופי אפי' לא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת. ואפי' לא שתה עמהן אלא כוס אחד של יין מצטרף אבל לאפוקי רבים ידי חובתן לא עד דאכיל כזית של דגן. ואע"ג דאיכא עובדא דשמעון בן שטח רשתה ואפיק ליה [לית] הילכת' כוותיה. דא"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא שמעון בן שטח לגרמיה הוא … להמשך קריאה