דרך מצותיך

א כ) והנה להבין בתוס' ביאור בענין התהוות הריבוי בנבראים שהוא מחמת ריבוי הצירופים כנ"ל יש להקדים מארז"ל דאי' בפ"ב דחגיגה כתוב א' אומר אלף אלפים ישמשוני' וריבוא רבבון קדמוהי יקומון וכתוב א' אומר היש מספר לגדודיו, תניא רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסאי אלף אלפים ישמשוני' מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר, ופרש"י … להמשך קריאה

א יט) עוד יש לפרש בתיבת אחד, שהאל"ף הוא בחי' מהו"ע ית' יחידו של עולם והחי"ת   הוא בחי' חכמה עילאה והדלי"ת רבתי הוא בחי' דיבור העליון דבר מלך שלטון הוא מדת מלכותו ית' ובזה נרמז כל סדר ההשתלשלות והתהוות הרבוי מן האחדות הפשוטה ית' שהוא ע"י אמצעות התלבשות אא"ס בח"ע כמאמר בראשית ברא בחוכמתא … להמשך קריאה

א יח) והנה יש להבין קצת פי' המלות דק"ש ותפלה אי"ה. ובפרט ההתבוננות בפסוק ראשון דק"ש, הנה שמע ישראל לי ראש שהקב"ה אומר על נשמות ישר' שהם כביכול לי ראש כי הנה הראש כולל מוחין וגלגלת והגלגלת היא בחי' הרצון והמוח הוא הטעם הכמוס בתוך הרצון ולהיות כי תכלית הבריאה הי' בשביל ישראל כמארז"ל במי … להמשך קריאה

א טו"ב) והנה אח"כ בשמו"ע הוא בחי' יחוד זו"נ דהיינו שלהיות נמשך אור וגלוי זה בבי"ע צ"ל ע"י יחוד זו"נ שהן בחי' יחוד קול ודיבור שע"י נמשך גלוי אא"ס לזולתו כו' כמו הדיבור שהוא גלוי לזולתו כו', אך מתחלה צ"ל הבנין דזו"נ דהיינו להמשיך להם מוחי' וזהו ענין ברכת אבות כמבואר בפע"ח, והענין כי המשכה … להמשך קריאה

א טז) ומעתה יובן מה שהתחלנו לבאר לעיל אות י"א איך שבק"ש ממשיכים ההארה ממקורא דכולא דהיינו מאא"ס ממש (אלא שהארה זו הנמשכת מתלבשת בחכמה תחלה ונק' יחוד או"א כו'), וזהו בחי' אליו ולא למדותיו, והמשכה זו נמשכת ע"י בחי' אהבת דמאדך שזה דוקא הוא בחי' ההעלא' מ"ן לעורר המשכת אוא"ס ב"ה ממש ממקורא דכולא … להמשך קריאה

א טו) אך הנה כתיב לא לתהו בראה לשבת יצרה דהיינו להמשיך אורות בכלים, והיינו ענין פ' והא"ש ששם לא נז' בכל מאדך רק בכל נפשך שהוא ענין המשכה למטה (בג' לבושי הנפש מודו"מ) וזהו בחי' רצוא ושוב כי בחי' אהבת מאדך שבשמע היא בחי' רצוא וכמ"ש בלק"א שם ואח"כ בוהא"ש הוא בחי' שוב בחי' … להמשך קריאה

א יד) ועתה י"ל איך וע"י מה ומי הגורם להמשכה הנ"ל, אך ע"ז באו בתחלה שני תיבות שמע ישראל, לומר שההמשכה היא ע"י התשובה לברר הבירורים מה שהאדם אוכל ומתפלל אח"כ בכח זה וכן כל ל"ט מלאכות החורש כו' שהבירורים העולים אח"כ ע"י התפלה הם הגורמים המשכה זו ונרמז זה בתיבת שמע שם ע' ונז' … להמשך קריאה

א יג) אמנם הנה השואה זו הוא לגבי עצמות אור א"ס ממש והוא שלמעלה מהארה המתלבש' תוך העול' אלא שסוכ"ע, משא"כ מצד הארתו המתלבש' בהעולמות בבחי' ממכ"ע הרי אדרבה יש מעלה ומטה שבאצילות הארה זו בגלוי רב ועצום יותר מבבריאה וכו' ע"ד הנ"ל, והנה המשכת החיות מאור א"ס בתוך העולמות בתחלת הבריאה היה זה מצד … להמשך קריאה

א יב) ולהבין זה בפרטות בעזה"י, הנה יש להקדים מ"ש בפע"ח שפרשה ראשונה דק"ש יש בה ש' מ"ב כנגד מ"ב תיבין שמואהבת עד ובשעריך, ופ' והי' אם שמוע יש בה ש' ע"ב כנגד ע"ב תיבין שמוהי' עד ושמתם כו' ולכאורה תמוה בהיות ידוע דפ' שמע והי' הן חו"ג וא"כ כיון ששמע הוא חסד איך שייך … להמשך קריאה

א יא) מיהו עדיין קשה לכאורה דעם היות שהיחוד דזיווגי המדות הנ"ל הוא ממש המשכת אא"ס המלובש במדות כו' ולא זיווג המדות לבד. עכ"ז כיון שהמדות הם רק כטפה מאוקיינוס וא"כ לכאורה האור א"ס שבתוכן נמשך ע"י הצמצום הידוע הנק' מק"פ וא"כ עדיין אינו ערוך לגבי האוא"ס עצמו שבו כל מגמתינו וחפצינו ותשוקתינו כו', אך … להמשך קריאה

א י) ועפ"י המבואר למעלה, יצא לנו ביאור נחמד בענין היחודים העליונים שהתחלנו לדבר בהם לעיל אות ב', דהנה ידוע לכל מעיין בס' המקובלים כמו בפרדס ובכהאריז"ל איך שעיקר מגמתינו בתומ"צ ובק"ש ותפלה הוא ליחד יחודי' עליונים יחוד זו"נ או או"א ויש כמה מעלות ומדריגות בענין היחודים ולפי מהות ומעלת היחודים כך הוא מעלת היום … להמשך קריאה

א ט) אך ליישב זה צריך להקדים בקצרה משנ"ת אצלינו בענין ההלל דלכאורה תמוה וכי הוא ית' צריך לשבחים שלנו שאנחנו משבחים אותו והלא כל דיירי ארעא כלא חשיבי' וא"כ למה זה נצטוינו להודות ולהלל כו'. והגם כי יש מי שיישבו ענין זה והוא כדי לזכך נפשותינו בזה שנהיו מכירים ויודעים בטובת הש"י העודפת עלינו … להמשך קריאה

א ח) והנה במ"ש יבואר לנו ישוב נכון לקושיית הריב"ש ז"ל בתשובותיו סי' קנ"ז על המכוונים בתפלתם בענין הספירות, ומתחילה צריך אני להעתיק קצת לשונו וז"ל, ופעם א' שאלתי לו (להמקובל דון יוסף ז"ל ששבחו מאד הריב"ש איך שהי' חכם בתלמוד וחסיד גדול) איך אתם המקובלים בברכה אחת מכוונים לספירה ידועה ובברכה אחרת לספירה אחרת … להמשך קריאה

א ז) ועפמשנ"ת יובן הקושי' הידוע דהנה בספרי אמרו ע"פ מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו כו', ובמ"א ארז"ל וכי אפשר לידבק בשכינה כו', אלא הדבק במדותיו כו', ועם היות כי יש לחלק בין מצות הקריאה אליו להדביקות מ"מ עדיין יקשה ממארז"ל מפני מה ישראל צועקין ואינן נענין מפני שאין יודעין לכוין … להמשך קריאה

א ו) ומ"מ מובן היטב ג"כ איך שהוא ית' מצד עצמותו ממש אין שום שם שיורה עליו כי אינו נתפס בשום אות או מדה ח"ו כמ"ש כל המקובלים, ואע"פ שאמרנו שאדרבה צריך לידע איך שהשמות הנ"ל מורים על עצמותו ולא על המדות לבד, והמכוין לשמות הנ"ל על המדות בעצמן הרי הוא כאילו מתפלל לאל שאינו … להמשך קריאה

א ה) וזהו משארז"ל במ"ר פ' שמות בענין מאמר מרע"ה ואמרו לי מה שמו מה אמר להם שהי' מבקש משה שיודיענו הקב"ה את שמו הגדול, א"ל הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נק' בשם אל שדי, בצבאות, באלקים, בהוי', כשאני דן את הבריות אני נק' אלקים וכשאני עושה מלחמה … להמשך קריאה

א ד) ואם תאמר א"כ למה נק' בשמות מחולקים ולמה נק' האור שבחסד אל ולא אלקים והאור המתפשט בגבורה נק' אלקים ולא נק' אל, כיון שהוא אור א' פשוט א"כ מ"ט יהי' התחלקות השמות כו', ועוד דא"א לומר שכל השמות הם בבחי' א' ממש, שהרי באמת שם אל מורה על המשכת חסד ממנו ית' כמ"ש … להמשך קריאה

א ג) הענין הוא דר"ל על בחי' הארת הבורא ית' ממש המתלבש ומתפשט בהספירות כנודע שאור א"ס ב"ה מאיר ומלובש בספירותיו וכמ"ש איהו וגרמוהי חד כו' דר"ל איהו על עצמות אא"ס וגרמוהי הן הכלים די"ס דאצי' שהוא ית' מתייחד ומתלבש בהן, והאור הוא מעין המאור בבחי' א"ס ממש ולפיכך יתכן עליו השם משמות הנ"ל כמו … להמשך קריאה

א ב) והנה להבין מעט מזעיר ענין התפלה, ידוע בפע"ח דההפרש בין ק"ש לתפלה הוא שע"י ק"ש נעשה יחוד או"א וע"י תפלה נעשה היחוד דזו"נ, ולפי שיחוד דאו"א הוא נעלה יותר לכן מצות ק"ש גדולה יותר עד שאפי' מי שתורתו אומנתו חייב בק"ש אע"פ שפטור מן התפלה, אמנם מ"מ יש מעלה יתירה בתפלה שהיא בעמידה … להמשך קריאה

א  בשרש מצות התפלה. יש מחלוקת בין הפוסקים אם הוא מ"ע מדאורייתא או מדרבנן וכמו שהובא בס' החינוך מצוה תל"ג, והנה רוב מוני המצות כמו הסמ"ק והרשב"ץ (וכ"ד הרמב"ן בחינוך שם) העלו דהתפלה בכל יום והנוסח התפלה הוא מצוה מדרבנן, אך מדאורייתא הוא המצוה שיתפלל האדם ויבקש בעת מן העתים אשר יצטרך לדבר מן הדברים … להמשך קריאה

א קד, א. שו"ה יהי כן – אינו מזיק כלום. ב והטעם לזה י"ל כי הנה שבה"כ הוא מספי' הדעת, ולכן נק' חטא עה"ד שיש בו טו"ר וכל שלא נודע למטה אינו מזיק כי למעלה מהדעת לא יש שבה"כ וכמו"כ הטעם בפסק ממזר כי ממזר כי ממזר עם הכולל גימטריא רפ"ח והיינו רפ"ח ניצוצין שנפלו … להמשך קריאה

א  (פ' נשא) ענין מצות הנזירות שיגדל הנזיר פרע [(שע"ד)] ואסור לו בל"ת לגלח שערו כל ימי נזרו [(שע"ג)], וגם אסור ביין [(שס"ח-שע"ב)] ומלטמא למתים [(שע"ה, שע"ו)]: ופי' האריז"ל כי הנזיר ידמה לעליון ר"ל לבחי' א"א וע"ש בטעמי מצות פ' נשא. וביאור הדברים יובן עפ"י מארז"ל במגילה במה הארכת ימים א"ל מימי לא הקפדתי כו' … להמשך קריאה

א פ' נשא: לברך הכהנים את ישראל בכל יום שנאמר כה תברכו את בנ"י וגו' (שע"ח). להבין ענין התועלת המגיע לישראל מברכה זו שהכהנים דוקא מברכים אותם, הנה יובן עפ"י מ"ש והנה פרח מטה אהרן כו' ויגמול שקדים (במדבר י"ז כ"ג) ולהבין אמאי שקדים, הנה שקדים הם הממהרים לפרוח מכל הפירות והתבואות כמו זית גפן … להמשך קריאה

א לערוף את העגלה בנחל (תק"ל): שלא לעבוד ולזרוע באותה קרקע (תקל"א): שנאמר והורידו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל (דברים כ"א ד'). ופי' כשנמצא הרוג נופל לארץ לא נודע מי הכהו, ב"ד של העיר הקרובה אל החלל מביאים עגלת בקר משל … להמשך קריאה

א פ' שופטים: למנות מלך מישראל שנאמר שום תשים עליך מלך (דברים י"ז ט"ו) (תצ"ז): הנה צריך להבין מה שקצף שמואל על בנ"י כששאלו ממנו תנה לנו מלך (ש"א ח' ו') וגם הש"י אמר לו כי לא אותך מאסו כו' מה החרי אף הזה הלא זוהי מצותו ית' כמארז"ל ג' מצות נצטוו בנ"י בכניסתם לארץ … להמשך קריאה

א   (קע"ד) שיגלח המצורע כל שערו כשיטהר שנאמר והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (ויקרא י"ד ט') ואמרו ז"ל שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוים (נגעים פי"ד מ"ד), ואולם שלשה אלו אינן שוים לכל דבריהם שגילוח הלוים היה לשעה במדבר ואינה … להמשך קריאה