א לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו וגו'. כלומר כביכול הפה שלי אל פה של משה ידבר כי השכינה מדברת מתוכו בבחינת זה הדבר כאמור. ומראה ולא בחידות. פירוש לא במראה כשאר הנביאים שהדיבור בתוך המראה רק מראה עצמיות שהדיבור בעצמו מדבר מתוכו. ועל כן מדוע לא יראתם לדבר וגו' כי הוא … להמשך קריאה
א אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע וגו'. כלומר בתוך מראה אתודע אליו והוא דמיון המראה שהרואה יראה בה פני חבירו אבל לא זה הוא הפנים האמיתי. כן דיבר הקב"ה כביכול עם הנביאים מלובש במראה ואינם מדברים בדבר ה' ממש. אבל, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א ותדבר מרים ואהרן וגו' ויאמרו הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וגו'. להבין אומרו אך במשה והיה צריך לומר אך עם משה וכן אומרם גם בנו והיה לו לומר גם עמנו. ונראה כי הנה ידוע מאמר חז"ל (ספרי, מובא ברש"י ריש פרשת מטות) הנביאים נתנבאו בכה אמר ה' מוסיף עליהם משה … להמשך קריאה
א ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה. כי שם זכו ישראל שקברו התאוה בלבבם והגבירו כח אהבת שמו והתשוקה אליו עד שלא השתוקקו והתאוו לדבר בעולם כי אם לעשות לו נחת רוח תמיד בעבודתו. ובזה נכון מה שקבע משה לדורות שם הזה למקום ההוא כי גם במסעות נזכר שם הזה כאומרו ויחנו בקברות התאוה … להמשך קריאה
א ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים וגו'. כדרך יום כה וכדרך יום כה וכאמתים על פני הארץ וגו'. והנה זה הוא למעלה למעלה מהטבע כי מי ראה שלוים פורחים מן הים. גם היה בהרחבה למאוד כאמתים על פני הארץ בגובה שהוא בלתי שיעור, ובכדי שיהיה כנגד לבו של אדם שלא יהיה טורח … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר וגו'. פירוש הלא לא קצרה ידי מלעשות גם בזה דבר נפלא הפלא ופלא כידי הטובה והרחבה. ולזה, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א ויאמר משה שש מאות אלף רגלי וגו' הצאן ובקר ישחט להם וגו'. ונודע לכל קושיות הכתובים האלה (וכבר כתבנו בזה בחיבורנו סידורו של שבת חלק הראשון שורש השלישי ענף א') ואכן לדברינו הנאמרים, נאמר כי משה רבינו אוהבן של ישראל אחר שמעו משמו יתברך דברים האלה כי רוצה להראות להם גדולתו וידו הגדולה ליתן … להמשך קריאה
א לא יום אחד תאכלון וגו' עד אשר יצא מאפכם וגו'. פירוש בכדי להראות לכם גדולתי הגדולה והרחבה אשר גם במדבר אמלא כריסכם בבשר ולא יום אחד תאכלון וגו' ולא עשרים יום וגו' הכל בכדי להראות לכם כי לא קצרה ידי. ואך כי לא לרצון יהיה לכם כי יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי … להמשך קריאה
א ואל העם תאמר התקדשו וגו' ואכלתם בשר וגו' לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים וגו'. להבין מה שפירט הכתוב עתה את חטאם וכבר ידענו מזה. וגם אומרו כי טוב לנו במצרים לכאורה ללא צורך כי הלא לא זה עיקר החטא. ועיקר החטא היא התאות בשר שהיה להם. והנראה כי הנה בתלונתם על … להמשך קריאה
א האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו. הנה נודע שיש תמיה המתקיימת כלומר כי אני דומה ממש לאב שהורה את בנו ולאם שילדתו שאני סבלתי בצער שניהם. כי הלא בצאתם ממצרים היו ממש כתינוק היוצא מבית הרחם שהיו מגועלים ומטונפים בגילולי מצרים בכל תועבתיהם ואני הייתי מקנח אותם ויגעתי עליהם בצער ויגון. … להמשך קריאה
א ויאמר משה וגו' למה הרעת וגו' לשום את משא כל העם וגו'. הנה הרואה יראה בפשטות הכתובים האלה ויסבור כי ח"ו שמשה דיבר קשה לפני ה' לומר שהרע לו עד מאוד עד אשר לא יוכל לסבול. וגם נעשה ח"ו כמקטרג על ישראל לדבר סרה עליהם חלילה וחלילה לפני ה'. ובאמת חלילה לנו לומר כן … להמשך קריאה
א וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו וגו'. והנה רש"י ז"ל פירש למשפחותיו משפחות משפחות נאספין ובוכין לפרסם תרעומתן בגלוי וכו'. ולכאורה הכתוב סותר זה כי הרי אומר תיכף איש לפתח אהלו ומשמע שלא היו נאספין כל כך בגלוי. ואמנם חז"ל (יומא ע"ה.) דרשו למשפחותיו על עסקי משפחותיו. ונראה דהוציאו זה מאשר אמרנו. כי הנה … להמשך קריאה
א שטו העם ולקטו וגו'. ונודע מה שאמרו חז"ל בזה (זוה"ק בשלח ס"ג.) שטותא הוו נסבי לגרמייהו בגין דלא הוו בני מהימנותא וכו' מאן אטרח לון כל האי וכו' עיין שם שהאריך בזה. וכן אמרו חז"ל (יומא ע"ה.) צדיקים ירד להם על פתח בתיהם וכו' רשעים שטו העם וגו' וזה היה מחסרון אמונתם בה' שאמרו … להמשך קריאה
א והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח. תחילה משבחו במראהו לומר אשר מראיתו אינו בנמצא כלל במאכל הארץ הלזו. כי גם זה מתענוגי המעדנים הוא ומחמדיהם. כשהמאכל נאה ויפה הוא במראהו וכעין שנאמר בעץ הדעת (בראשית ב', ט') ונחמד למראה וגו'. ואם תאמר שיגיעתו קשה כי הלא אנו צריכים לילך בכל יום אל השדה … להמשך קריאה
א ועתה נפשנו יבשה וגו'. כלומר תאותינו יבשה מכל וכל (כי נפש פירוש תאוה כמו (תהלים כ"ז, י"ב) אל תתנני בנפש צרי וכדומה) כי כבר נפסק כל התאוה מאתנו והיא יבשה בלי לחלוחית. ואם לא היה לנו אלא דבר זה לבד שאין לנו שום דבר מכל דברים המגושמים כי אם המן, היה די בזה ליבש … להמשך קריאה
א זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו'. ונודע לכל מה שיש לדקדק, דהוי ליה למימר אשר אכלנו וגו'. ואמנם שאמרו אם נרצה לתת לב לשוב למצרים הרי אנו אוכלים שם ועל כן זכרנו את הדגה אשר נאכל גם מעתה במצרים אם אנו חוזרים לשם. ואז יהיה חנם בלא מצוות. ועתה שאנו פה ורצוננו … להמשך קריאה
א והאספסף אשר בקרבו וגו'. כי הערב רב שהיה בישראל בראותם אשר בערה בם אש ה' לא נכנעו על ידי זה לפניו יתברך לשבר על ידי זה תאות לבם ולראות מעתה לעבוד את ה' בכל עוז ותעצומות רק אדרבה התרעמו עוד יותר ויותר. וזה אומרו והאספסף אשר בקרבו וגו' פירוש מזה שבקרבו מזה אש התבערה … להמשך קריאה
א ויקרא שם המקום ההוא תבערה וגו'. הנה מלת תבערה הוא לשון עתיד וחז"ל (ספרי מובא בילקוט רמז תשל"ב) אמרו בזה שאמר להם משה אם תחטאו עוד תבער בכם האש. ועוד נראה לומר בזה על פי המבואר (שם) שהאש הזה נכנס לאהל מועד ומשם יצא ואכל כל הקרבנות. נמצא שנשתנה האש לטובת בני ישראל למאוד … להמשך קריאה
א ויצעק העם אל משה וגו'. כי אחר שראו שהאש בוער בהם שלא לכלותם, מכלל שיוכלו להרפא כשאר החולים. ונודע מאמר חז"ל (עיין בבא בתרא קט"ז.) כל שיש לו צער או חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים וכו' ועל כן צעקו אל משה ויתפלל משה וגו' ותשקע האש שקעה כולה בארץ שלא … להמשך קריאה
א ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ה' וגו'. להבין את הנאמר כאן כמתאוננים רע באזני ה' שלא מצינו כלשון הזה בשארי מקומות וגם לא פירש את רעתם ומה היו מבקשים. והנראה כי הנה נודע מה שכתב הרב האר"י ז"ל בכמה מקומות (ובפרט בכוונת קריאת שמע שעל המטה) כי רע, הוא גרוע הרבה מרשע. כי רשע … להמשך קריאה
א ובנחה יאמר וגו'. כי הנה נודע מאמר הכתוב (תהלים קט"ו, ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם וגו' ובודאי לא היתה כוונת דוד המלך עליו השלום על פשוטו שעזב ה' את הארץ ונתנה לבני אדם. ועוד הלא הוא בעצמו אמר (תהלים כ"ד, א') לה' הארץ ומלואה וגו' וכקושית חז"ל (ברכות ל"ה.). ועוד מפני … להמשך קריאה
א ויהי בנסוע הארון וגו'. עיין במה שכתבנו למעלה ולפי הנזכר שם יאמר הכתוב כאן. כי אחר שראה משה שבני ישראל אינם מתקנים בהליכתם את הדרך אשר המה הולכין בו. ובאמת עיקר כוונת שמו יתברך במה שהנהיג את ישראל דרך המדבר היה הכל בכדי לתקן שם להכניע את הקליפה הקשה השוכנת במקום ההוא ולהעלות הקדושה … להמשך קריאה
א ויסעו מהר ה' וגו' וארון ברית וגו' וענן ה' וגו'. להבין הודעת הכתוב כאן הליכת הארון לפניהם והענן עליהם וכבר ידענו זה מפרשיות הקודמות. ונראה כי הנה רש"י ותוספות ז"ל נחלקו (בשבת קט"ז.) במה שאמרו שם ויסעו מהר ה' אמר רב חמא בר רבי חנינא שסרו מאחרי ה' וכו'. פירש רש"י שבנסיעה זו התאוו … להמשך קריאה
א והיה כי תלך וגו'. כי הנה ידוע מה שאמרו חז"ל (נדרים ל"ח.) בתחילה לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו וכו' ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וכו'. כי צדיק הדור הראוי להמשכת הטוב המאושר ממקומו של עולם ברוך הוא, אם הוא מבחינת עין טוב יוכל לזכות את בני דורו באור הטוב ההוא להמשיכו … להמשך קריאה
א ויאמר אל נא וגו' כי על כן ידעת חנותנו וגו'. כלומר כי גם זה אינה טענה. כי הנה נודע כי זה שנסעו ישראל דרך המדבר הכל היה בכדי לתקן ארץ ציה וצלמות להיות עיר מושב. כי המדבר הנה בכלל שם משכן הקליפה תקיפה עזה כי כן דרכה לשכון בארץ לא עבר בה איש. וכמאמר … להמשך קריאה
א ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך וגו'. ולכאורה מלת אלך האחרון מיותר והיה די באומרו לא אלך כי אם אל ארצי וגו'. ואמנם כי הסביר לו דבר זה לומר, לא שח"ו מה שאין רצונו ללכת לנחלת ה' הוא בשביל תאוות עולם הזה כי יכאב לבבו על נכסיו המרובין אשר … להמשך קריאה