מערכת אתר אשובה

א ואע"פ ששכר תלמידי חכמים גדול לעולם הבא, אפי' הכי לא תהיה כוונת תלמודו ותורתו אלא לשמה ולא לקבל שכרה. דתנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. רבן יוחנן בן זכאי אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. ר' צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל … להמשך קריאה

א לעולם ילמוד אדם תורה ויכין מלאכה לעצמו, כדי שיתפרנס ממנה, ולא יטריח על הבריות בפרנסתו, ולא יהנה מכתרה של תורה בעולם הזה, שאין מתן שכרה בעולם הזה אלא בעולם הבא. דתנן רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. פירוש, יפה תורה עם מלאכה, … להמשך קריאה

א לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, שכל הקורא ביום ושונה בלילה הב"ה מטה אליו חסד. כדגרסי' בפרק ב' דמסכת ע"ז ובמ' חגיגה בפרק אין דורשין בעריות, אמ' ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה הב"ה מושך עליו חוט של חסד, שנא' (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם … להמשך קריאה

א ולמה קשה כל כך סילוקן של צדיקים לפני הב"ה, מפני שהם חיי העולם, ובזכותם עולם מתקיים, והם מגינים על ישראל בעולם הזה ובעולם הבא בזכותן. כדגרסי' במ' סנהדרין בפרק חלק, ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. נענה ר' טרפון ואמ', טוב ר' … להמשך קריאה

א חביבה תורה, שהב"ה מנחיל ללומדיה העולם הזה והעולם הבא, כדשנינו במ' פאה, אלו דברים אדם אוכל פירותין בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, כבוד אב ואם, גמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם. וגרסי' במדרש לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב … להמשך קריאה

א לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ולעסוק בה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב, אלא תורה ומעשים טובים. ואין אדם נענש תחלה אלא על בטול תורה, דתניא פוטר מים ראשית מדון, כשמכניסין לו לאדם לכיפה, אומרין לו מה היו מעשיך, קבעת עתים לתורה, הבנת דבר מתוך דבר, פלפלת בחכמה, … להמשך קריאה

א ואע"פ שהתורה היא חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אפי' הכי חייב אדם למסור את נפשו עליה, וכ"ש ממונו, ולא יאמר, הואיל והתורה היא עץ חיים, למה אמות עליה. ב וגרסי' במ' ברכות בפרק הרואה ואהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. תנא ר' אליעזר הגדול אומר, אם נאמר בכל נפשך [למה נאמר] … להמשך קריאה

א וגרסי' במדרש תלים והיה כעץ שתול על פלגי מים. זש"ה עץ חיים היא למחזיקים בה. א"ר יצחק בר אבא, למה נקראת התורה עץ חיים, שחביבה על כל חיים. א"ר יודן, למה נמשלה תורה בעץ חיים, מה עץ חיים פרוש על כל באי עולם בגן עדן, אף התורה פרושה לכל ומביאה אותם לחיי העולם הבא. … להמשך קריאה

א גדולה תורה, שהיא חיים ורפואה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנא' (משלי ד, כב) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. א"ר שמואל בר נחמני, דברי תורה נמשלו בזין, מה הזין הזה מקיים את בעליו במלחמה, כך דברי תורה מקיימין למי שהוא עמל בהן כל צרכו. ומנין שנמשלו … להמשך קריאה

א גדולה תורה שמאירה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, והב"ה שומר את נפשם בזכותה. כדגרסי' בויקרא רבה כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת. אמ' בר קפרא, הנפש והתורה נמשלו לנר. הנפש, דכתי' (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם, התורה, דכתי' (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור. אמ' הב"ה, נרי בידך … להמשך קריאה

א גדולה תורה וגדול כתרה מכל הכתרים, וכששאל דוד ע"ה לא שאל אלא תורה, שנא' (תהלים קיט, סח) טוב אתה ומטיב למדני חוקיך, טובך עודף על כל באי עולם, יעדף טובך עלי ולמדני חוקיך. ואמ' סעדני, ואשעה בחוקיך תמיד, שמא אהא לומד תורה ושוכח, או שמא אלמוד תורה ואין יצר הרע מניח לי לשנות, או … להמשך קריאה

א גדולה תורה שבה הבדיל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם. כדגרסי' בואלה הדברים רבה והיה אם שמוע תשמע וגו', הה"ד לריח שמניך טובים וגו'. בחמשה דברים נמשלה תורה, במים, ביין, בדבש, בחלב, בשמן. במים מנין, דכתיב הוי כל צמא לכו למים. ביין מנין, דכתי' (משלי ט, ה) ושתו ביין מסכתי. בדבש וחלב מנין, … להמשך קריאה

א וגרסינן במדרש תנחומא רחבה מצותך וגו', ואומר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. היא היתה אומן לכל מעשה בראשית, שנא' (משלי ח, ל) ואהיה אצלו אמון, אל תקרי אמון אלא אומן. ובה נטה שמים וארץ, שנא' (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ובה חתם אוקיאנוס שלא יצא … להמשך קריאה

א בענין תלמוד תורה ב יהי לבך בני אל דת טהורה אשר סחרה יקר מכל סחורה ג שמע מוסר קנה חכמה ובינה ותוסר ותחת בך גערה ד ראה תורה חמודה מפנינים ומשוהם וספיר היא יקרה ה אחוז בה יד ואל תעזוב שבילה ועל פיך תהי תמיד סדורה ו למוד חוקי אלהים לעשותם והט אוזן למשפטים … להמשך קריאה

א בוא וראה כמה עונשן של גסי הרוח. כדגרסינן בפרק קמא דמסכת שוטה כל מי שיש בו גסות הרוח כאלו עושה עצמו ע"ז, שנא’ (ישעיהו ב, כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תקרי במה אלא במה, וכל מי שיש בו גסות הרוח כאלו עובד ע"ז, שנא’ (משלי טז, … להמשך קריאה

א הענוה גורמת הכבוד והמעלה, והגאוה גורמת השבר והשפלות, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה. פי' מי שנשבר גאונו ונשפל עוזו, טרם גבה לבו, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש. וכתי’ (ישעיהו יד, יג) ואתה אמרת השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי, אדמה לעליון, מה … להמשך קריאה

א הגאוה נחלקת לעשר כתות, וכלם הם מדות רעות עד מאד, ואלו הן. ב הכת הראשונה. המראין הגאוה במעשיהן, אבל אינן מפרסמין אותה בדבור אלא במעשה. כיצד, כגון שילבשו מלבוש מלכים, וקונין להם עבדים ושפחות, ורוכבין סוסים ופרדים, ובונין טירות ועליות מרווחין לשבתם, וקובעין מקומותם תמיד לישב בראש, וכיוצא בזה. ואע"פ שאין אומרין לחבריהם טובים … להמשך קריאה

א הענוה היא על שלשה דרכים. ב הדרך האחת. להיות האדם צנוע וענו כנגד הב"ה וכנגד תורתו הקדושה. ג הדרך השנית. להיות האדם ענו עם בני אדם. ד הדרך השלישית. להיות האדם ענו בינו ובין עצמו. ה הדרך האחת. צריך האדם להיות צנוע וענו כנגד הב"ה וכנגד תורתו הקדושה. כיצד, צריך אדם להבהל ולהתבייש מלפני … להמשך קריאה

א עשרה דברים מביאין את האדם לידי ענוה על כרחו, ואלו הן. ב ראשון. החולי והמכאוב כשיבאו על האדם, חולאים רעים ונאמנים, וימאס במאכל ובמשקה, ותדבר עליו נפשו, וריחו נמר, וזיו פניו ישתנה, אז יכנע לבבו וישפיל גאותו מפני חלישות כחו, שנא’ (תהלים קז, יב) ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עוזר. ג שני. אם יתרושש … להמשך קריאה

א בענין הענוה ב יהירים בחלו גאון וגאוה וצדק בקשו נא וענוה ג שמעוני והאזינו דברי והשפילו גאון נפש וגוה ד ראו דרך ישרה בה דרוכו ובה אחרית תהי לכם ותקוה ה אנוש אל נא יפתוך בתבל סבליה וכל תענוג ותאוה ו אל גבהה אל תהי מוסיף ותוסיף לך כבוד במי שקט ושלוה ז ראה … להמשך קריאה

א ענין התוכחות ב וחייב כל תלמיד חכם להוכיח את הרבים, כדי להשיבם למוטב. ואל יעזוב מלהוכיחם בשביל שלא ישנאוהו, כדגרסי' במ' כתובות אמ' אביי, האי צורבא מרבנן דרחמי ליה בני מאתה לאו משום מעליותא הוא, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. ועוד גרסי' בפרק במה בהמה יוצאה א"ר חנינא, מאי דכתי' (ישעיהו ג, … להמשך קריאה

א בוא וראה כמה צדיקים וכמה חסידים מסרו את עצמן למיתה, ואת גופן לכמה ייסורין, ולא חטאו, ואע"פ שהיו אנוסין. כדגרסי' במ' גיטין בפ' הניזקין אמ' רב יהודה אמ' שמואל, ואמרי לה במתניתא, מעשה בת' ילדים וילדות שנשבו לקלון לבין הגויים, והיו בספינה בים, והרגישו בעצמן למה הם מתבקשין. אמרו, אם אנו טובעין בים אנו … להמשך קריאה

א הלכות תשובה ב על כל עבירה ועבירה שחיבר הרב ר' אליעזר בן רבינו הרב ר' יהודה החסיד. כי יש אדם שתקפו יצרו לחטוא, והנה בוש לבוא לפני חכם לשאול ממנו במה יתכפר, על כן יעיין בזה וימצא במה יתכפר. ושבעה דברים קדמו לעולם תורה, תשובה, גן עדן, כסא הכבוד, בית המקדש, ושמו של משיח, … להמשך קריאה

א סדר התשובה ב שלח לנו הב"ה ביד עבדו יחזקאל הנביא ע"ה ואמר שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון השליכו מעליכם את כל פשעיכם ועשו לכם לב חדשה ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל. אדם אשר פשע וחטא עד כי עונו עלה לשמים שיאו, ובא בקרבו רוח טהרה, ושת לבו לשוב, ובא … להמשך קריאה

א יש זכיות שאדם נשכר עליהם אם עשאן יותר מחבירו אם עשאן. ואלו הן. תפלת הצדיק רצויה לפני הב"ה יותר מתפלת הרשע, שנא' (תהלים לג, א) רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה, וכתיב (משלי טו, ח) זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו. ובחור עובד את השם מאהבה ופורש מן העבירות בימי בחרותו יותר מזקן … להמשך קריאה

א מרגניתא דר' מאיר ב אמ' הב"ה לישראל, לא יועילו בכם הייסורין ולא התוכחות, ולא התראה ולא הבטחה, ולא טלטול ולא אריכות ימים, ולא אריכות רוח, ולא שליחה ולא צווי, ולא קללות ולא חרמות ולא נחמות, ולא בושה ולא פחד, ולא אימת חשבון ולא אימת דין גיהנם, ולא שמי המתחלל בגוים על ידיכם. ומי שיש … להמשך קריאה