מערכת אתר אשובה

א מַקְנֶה אָדָם הַגּוּף לְפֵרוֹתָיו בֵּין בְּמֶכֶר בֵּין בְּמַתָּנָה בֵּין בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. וְאֵין זֶה מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הַגּוּף מָצוּי וּמַקְנֶה לְפֵרוֹת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְשׂוֹכֵר בַּיִת אוֹ שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא הִקְנָה לוֹ הַגּוּף אֶלָּא הֲנָאַת הַגּוּף: מגיד משנה מקנה אדם הגוף לפירותיו בין במכר בין במתנה וכו'. שם בפרק מי … להמשך קריאה

א אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא [א] לָעוֹלָם. בֵּין בְּמֶכֶר בֵּין בְּמַתָּנָה בֵּין בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. כֵּיצַד. מַה שֶּׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מָכוּר לְךָ. מַה שֶּׁיּוֹצִיא אִילָן זֶה נָתוּן לְךָ. תְּנוּ מַה שֶּׁתֵּלֵד בְּהֵמָה זוֹ לִפְלוֹנִי. לֹא קָנָה כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: מגיד משנה אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם וכו'. זה … להמשך קריאה

א הַמַּקְנֶּה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם. אִם הָיָה מִינוֹ יָדוּעַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִדָּתוֹ וּמִשְׁקָלוֹ וּמִנְיָנוֹ יָדוּעַ הֲרֵי זֶה קָנָה. וְאִם אֵין מִינוֹ יָדוּעַ לֹא קָנָה: מגיד משנה המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים וכו'. החלק הראשון בדבר שמינו ידוע פשוט הוא שקנה ומבואר בגמ' בכיוצא בזה בפרק המוכר פירות (דף צ"ה:): ב כֵּיצַד. עֲרֵמָה … להמשך קריאה

א הַמּוֹכֵר שֶׁמָּכַר קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין וְזָכָה בָּהֶן הַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְאִם רָצָה לוֹקֵחַ אֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאִם לֹא רָצָה תַּחְזֹר לִבְעָלֶיהָ. לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ. וּלְעוֹלָם הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר וַאֲפִלּוּ מָכַר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ: מגיד משנה המוכר שמכר קרקע או מטלטלים … להמשך קריאה

עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין זוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר הֵיאַךְ יִקְנֶה וּבְמָה יִקְנֶה. וְדִין נוֹתֵן מַתָּנָה וּמְקַבֵּל מַתָּנָה. וְאֵי זוֹ מַתָּנָה חוֹזֶרֶת וְאֵי זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת: וּבֵאוּר כָל הַדִינִין אֵלוּ בִּפְרָקִים אֵלוּ: מתוך היד החזקה לרמב"ם – משנה תורה לרמב"ם לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון – ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים. בס"ד … להמשך קריאה

א שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר לֹא תְּגַלּוּ מַתָּנָה זוֹ וְלֹא תּוֹדִיעוּ בָּהּ אָדָם אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה. הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה [א] קַיֶּמֶת וְאֵינָהּ מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת. שֶׁבְּעֵת שֶׁהִקְנָה שֶׁהוּא אַחַר מוֹתוֹ הֲרֵי אָמַר גַּלּוּ אוֹתָהּ: מגיד משנה שכיב מרע וכו'. מבואר בהלכות פ' חזקת בשם רבינו האי גאון ז"ל ודוקא שצוה לגלותה לאחר מיתה הא אם צוה … להמשך קריאה

א הַסוּמָא אוֹ הַפִּסֵּחַ. אוֹ הַגִּדֵּם. אוֹ הַחוֹשֵׁשׁ [א] בְּרֹאשׁוֹ. אוֹ בְּעֵינוֹ. אוֹ בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי הוּא כְּבָרִיא לְכָל דְּבָרָיו בְּמִקָּחוֹ אוֹ בְּמִמְכָּרוֹ וּמַתְּנוֹתָיו: מגיד משנה הסומא וכו' אבל החולה שתשש כחו וכו'. זה פשוט אין צריך ביאור והלשון די בכך שכיב מרע ואמרו כדקציר ורמי בערסיה פירוש חולה ומוטל על המטה: … להמשך קריאה

א מִנְּהָג פָּשׁוּט בְּרֹב הַמְּדִינוֹת שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מְשַׁלְּחִין לוֹ רֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו מָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּהֶן עַל הַהוֹצָאָה שֶׁמּוֹצִיא בְּאִשְׁתּוֹ. וּבָאִים אוֹתָן הָרֵעִים וְהַמְיֻדָּעִים שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אוֹ בְּמִקְצָתָן. הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וְאֵלּוּ הַמָּעוֹת שֶׁמְּשַׁלְּחִין נִקְרָאִין שׁוֹשְׁבִינוּת. וְאוֹתָם שֶׁשָּׁלְחוּ הַמָּעוֹת וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן נִקְרָאִים שׁוֹשְׁבִינִין: מגיד משנה … להמשך קריאה

א לְעוֹלָם אוֹמְדִין דַּעַת הַנּוֹתֵן. אִם הָיוּ הַדְּבָרִים מַרְאִין סוֹף דַּעְתּוֹ עוֹשִׂין עַל פִּי הָאֹמֶד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת וְכָתַב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר מַתָּנָה גְּלוּיָה גְּמוּרָה וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ אֵין [א] מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת. שֶׁהַדְּבָרִים מוֹכִיחִין שֶׁאִלּוּ יָדַע שֶׁבְּנוֹ קַיָּם לֹא הָיָה נוֹתֵן כָּל נְכָסָיו. לְפִיכָךְ … להמשך קריאה

א הַנּוֹתֵן מַתָּנָה בֵּין בָּרִיא בֵּין חוֹלֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת. אָמַר לְעֵדִים כִּתְבוּ בַּסֵּתֶר וּתְנוּ לוֹ אֵינָהּ כְּלוּם. שֶׁזֶּה מַעֲרִים כְּדֵי לְאַבֵּד * מָמוֹן אֲחֵרִים שֶׁיַּחֲזֹר וְיִמְכֹּר אַחַר שֶׁיִּתֵּן: ההראב"ד ממון אחרים וכו'. א"א פירוש הטובה שקבל מזה עכ"ל: מגיד משנה הנותן מתנה בין בריא בין שכיב מרע וכו' כדי לאבד ממון אחרים. בהשגות … להמשך קריאה

א הַמְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה וְזָכָה בָּהּ. וְאַחַר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק חָזַר בּוֹ וְאָמַר אֵינִי רוֹצֶה בָּהּ. אוֹ אֵינִי מְקַבְּלָהּ. אוֹ הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה. אוֹ שֶׁאָמַר מוּם זֶה נִרְאֶה לִי בָּהּ. * לֹא אָמַר כְּלוּם. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הַנּוֹתֵן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ כָּךְ הַמְקַבֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אַחַר שֶׁזָּכָה. מַתָּנָה זוֹ שֶׁאָמַר הַמְקַבֵּל אֵינִי רוֹצֶה … להמשך קריאה

א הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין הַמְקַבֵּל זוֹכֶה בָּהּ אֶלָּא בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁהַקּוֹנֶה זוֹכֶה בָּהֶן בְּמִקָּחוֹ. אִם מִטַּלְטְלִין רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ שֶׁיִּמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ אוֹ יִקְנֶה בְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהֶן. וְאִם קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים נָתַן לוֹ עַד שֶׁיַּחְזִיק כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחְזִיק הַלּוֹקֵחַ אוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטַר מַתָּנָה לְיָדוֹ. אֲבָל … להמשך קריאה

א נִּכְסֵי גֵּר שֶׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים. וְנִכְסֵי הַהֶפְקֵר וְשָׂדֶה שֶׁמְּכָרָהּ הָעַכּוּ"ם לְיִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִיק בָּהּ. כֻּלָּם דִּינָם שָׁוֶה. כָּל הַמַּחֲזִיק [א] בָּהֶם בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַחֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְכִירָה קָנָה חוּץ מֵאֲכִילַת הַפֵּרוֹת: מגיד משנה נכסי הגר שאין לו יורשים וכו'. זה דבר פשוט שכולן אין דעת אחרת מקנה אותן: כל המחזיק בדרך מדרכי … להמשך קריאה

א הַהֶפְקֵר כָּל הַמַּחֲזִיק בּוֹ זָכָה. וְכֵן * הַמִּדְבָּרוֹת וְהַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים כָּל שֶׁבָּהֶן הֶפְקֵר וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. כְּגוֹן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁל יַעַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן: ההראב"ד המדברות וכו'. א"א דוקא לאותו השבט עכ"ל: מגיד משנה ההפקר כל המחזיק בו זכה בו וכן המדברות וכו'. זה פשוט ומבואר בהרבה מקומות בגמרא. ובהשגות א"א … להמשך קריאה

א הַמּוֹכֵר לַהֶקְדֵּשׁ וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר בְּכַמָּה אַתָּה מוֹכֵר חֵפֶץ זֶה וְאָמַר בַּעֲשָׂרָה אֲפִלּוּ הָיָה שָׁוֶה מֵאָה כֵּיוָן שֶׁאָמַר בַּעֲשָׂרָה אֵינוֹ [יָכוֹל] לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁאֲמִירָה לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָה לְהֶדְיוֹט: מגיד משנה המוכר להקדש ואמר לו הגזבר בכמה אתה נותן לי חפץ זה וכו'. מפורש במשנה בערכין (דף כ"ז) פ' המקדיש שדהו שהאומר בשדה של הקדש הרי … להמשך קריאה

א הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּאֶלֶף זוּז וְנָתַן לוֹ מִקְצָת הַדָּמִים וְהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס וְתוֹבֵעַ שְׁאָר הַדָּמִים אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא זוּז אֶחָד לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶת [א] כֻּלָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב הַשְּׁטָר אוֹ הֶחֱזִיק: מגיד משנה המוכר שדה וכו' והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים. ברייתא בפ' השוכר את האומנין במציעא (דף ע"ז … להמשך קריאה

א מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל וְחַיָּב לְקַבֵּל מִי [א] שֶׁפָּרַע. וַאֲפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן כָּל הַחוֹזֵר מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע: מגיד משנה מי שנתן דמים וכו' וחייב לקבל מי שפרע וכו'. זו משנה בפרק הזהב (בבא … להמשך קריאה

א הַפֵּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹנִין בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הֲרֵי נִקְנִין בְּקִנְיָן כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל [א] הַמַּטְבֵּעַ כְּשֵׁם שֶׁאֵין קוֹנִין בּוֹ כָּךְ אֵינוֹ נִקְנֶה בְּקִנְיָן. נִמְצָא הַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ נִקְנֶה בְּקִנְיָן וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה הוּא עַצְמוֹ קִנְיָן לִקְנוֹת כִּשְׁאָר דְּבָרִים: מגיד משנה הפירות אע"פ שאין קונין בהם וכו'. במציעא בהזהב (מ"ה:) בההיא מימרא דרב פפא מידי … להמשך קריאה

א כָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. כֵּיצַד. הֶחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר אוֹ יַיִן בְּשֶׁמֶן אַף עַל פִּי שֶׁמַּקְפִּידִין עַל הַדָּמִים וְשִׁעֲרוּ כַּמָּה שָׁוֶה זֶה וְכַמָּה שָׁוֶה זֶה וְאַחַר כָּךְ הֶחְלִיפוּ. כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָאֶחָד אוֹ הִגְבִּיהוֹ קָנָה הַשֵּׁנִי הַמִּטַּלְטְלִין הָאֲחֵרִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מְשָׁכָן: מגיד משנה כל המטלטלין קונין … להמשך קריאה

א כֶּלִיוֹ שֶׁל אָדָם כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחוֹ [א] קָנָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הַמִּטַּלְטְלִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהִגְבִּיהָן אוֹ כְּמוֹ שֶׁהֻנְּחוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. אֶלָּא אִם אָמַר לוֹ הַמַּקְנֶה לֵךְ וּקְנֵה בִּכְלִי זֶה. וְכֵן … להמשך קריאה

א אֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בְּמָעוֹת [א] דִּין תּוֹרָה. וּמִשֶּׁנָּתַן אֶת הַמָּעוֹת קָנָה וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יוּכַל לַחְזֹר בּוֹ. אֲבָל חֲכָמִים תִּקְּנוּ שֶׁלֹּא יִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין אֶלָּא בְּהַגְבָּהָה אוֹ בִּמְשִׁיכַת [ב] דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ: מגיד משנה אחד הבהמה ואחד שאר מטלטלין וכו'. מימרא דר"י בפרק הזהב בב"מ (מ"ז:) ובהלכות: אבל חכמים תקנו כו' … להמשך קריאה

א עֶבֶד כְּנַעֲנִי הֲרֵי הוּא כְּקַרְקַע לִקְנִיָּה וְנִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה: מגיד משנה עבד כנעני הרי הוא וכו' ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה. משנה מפורשת פ"ק דקדושין (כ"ב:) ובהלכות: כסף משנה עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר. כלומר במקום שכותבים שטר דומיא דקרקע או בחזקה לחודה אפי' במקום שכותבין ומכאן נראה שדעת רבינו כדעת … להמשך קריאה

א הַמִּקָח אֵינוֹ נִקְנֶה בִּדְבָרִים. וַאֲפִלּוּ הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם עֵדִים. כֵּיצַד. בַּיִת זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. יַיִן זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. עֶבֶד זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. וּפָסְקוּ הַדָּמִים וְרָצָה הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר קָנִיתִי. וְרָצָה הַמּוֹכֵר וְאָמַר מָכַרְתִּי. וְאָמְרוּ לָעֵדִים הֱווּ עָלֵינוּ עֵדִים שֶׁמָּכַר זֶה וְשֶׁלָּקַח זֶה. הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם וּכְאִלּוּ לֹא הָיוּ בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים מֵעוֹלָם. וְכֵן … להמשך קריאה

א מִי שֶׁאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁמָּכַר וְלָקַח דְּמֵי הַמִּקָּח. אֲפִלּוּ תָּלוּהוּ עַד שֶׁמָּכַר [א] מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת שֶׁמִּפְּנֵי אָנְסוֹ גָּמַר וּמַקְנֶה. * אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח הַדָּמִים בִּפְנֵי הָעֵדִים. לְפִיכָךְ אִם מָסַר מוֹדָעָה קֹדֶם שֶׁיִּמְכֹּר וְאָמַר לִשְׁנֵי עֵדִים דְּעוּ שֶׁזֶּה שֶׁאֲנִי מוֹכֵר חֵפֶץ פְּלוֹנִי אוֹ שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אָנוּס. [ב] … להמשך קריאה

א הַמַּקְנֶּה בֵּין קַרְקַע בִּין מִטַּלְטְלִין וְהִתְנָה תְּנָאִין שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָן. בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמַּקְנֶה בֵּין שֶׁהִתְנָה הַקּוֹנֶה. אִם נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין נִקְנָה הַדָּבָר שֶׁהֻקְנָה. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִים בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת: מגיד משנה המקנה בין קרקע בין מטלטלין וכו'. זה פשוט בכמה מקומות. ומ"ש דוקא אפשר לקיימן. מפורש פרק השוכר את הפועלים … להמשך קריאה

א הַמְבַקֵשׁ לִקְנוֹת מֵחֲבֵרוֹ מִקָּח. מוֹכֵר אוֹמֵר בְּמָאתַיִם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא בְּמָנֶה. וְהָלַךְ זֶה לְבֵיתוֹ וְזֶה לְבֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַבְּצוּ וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם. אִם הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁתָּבַע הַלּוֹקֵחַ וְנָתַן לוֹ הַחֵפֶץ אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה. וְאִם הַלּוֹקֵחַ הוּא שֶׁבָּא וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם חַיָּב לִתֵּן מָאתַיִם: מגיד משנה המבקש … להמשך קריאה