מערכת אתר אשובה א׳ דין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך (קע"ט):משנטל ידיו במים אחרונים אסור לו לאכול או לשתות וגם אסור להפסיק בדיבור דתיכף לנט"י אחרונים צריך לברך בהמ"ז ואם רוצה לאכול או לשתות צריך לברך ברכה ראשונה על מה שיאכל וישתה שכבר הסיח דעתו וצריך לחזור וליטול ידיו כדי שתהיה תיכף לנטילה ברכת המזון ומכל מקום לכתחלה … להמשך קריאה
א׳ דין הלכות סעודה ודין צער ב"ח:אסור לאדם לאכול כלום עד שיתן מאכל לבהמה ועופות שמזונותן עליו דכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת ועיין לעיל כלל ה' סימן י"א אם הוי הפסק בין ברכת המוציא לאכילה. ואם צריך לשתות האדם קודם דכתיב והשקית את העדה ואת בעירם (סימן קס"ז) ומדת חסידות שיתן לתרנגולים … להמשך קריאה
א׳ דין מים אחרונים וכוס של בהמ"ז (ק"פ קפ"א קפ"ב קפ"ג)יזהר כל אדם ליטול ידיו קודם בהמ"ז וזה נקרא מים אחרונים ואין צריך ליטול אלא עד פרק ב' מן האצבעות דהיינו ב' פרקים שלמעלה מזה לא יגיע הלכלוך מן המאכל וישפיל ידיו כדי שתרד הזוהמא והמברך הוא נוטל בראשונה עד ה' ואם המסובין רבים מתחילין … להמשך קריאה
א׳ דין בהמ"ז והטועה בה (קפ"ה קפ"ו קפ"ז קפ"ח)כשאוכל לחם שמברכין עליו המוציא חייב לברך אחריו ברכת המזון והוא מ"ע דאורייתא והם ג' ברכות. הראשונה נקראת ברכת הזן והיא הזן את העולם כו' ומסיים הזן את הכל. והשניה נקראת ברכת הארץ והיא נודה לך כו' ומסיים על הארץ ועל המזון. השלישית נקראת בונה ירושלים והיא … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת הזימון (קצ"ב עד סי' ר"א):ג' שאכלו ביחד חייבין בזימון והוא מ"ע מדרבנן ואסמכינהו אקרא כי שם ה' אקרא הבו גודל וגו' דהיינו א' אומר לשני' הבו וי"א דברכת הזימון הוא מה"ת (לבוש סי' קצ"ט) דהיינו שיאמר א' נברך שאכלנו משלו והם עונים ברוך שאכלנו וכו' ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת שהכל וכללים בברכה ראשונה של ברכת הנהנין:כתיב לה' הארץ ומלואה וא"כ הכל הוא כמו הקדש וכמו שאסור להנות מהקדש כ"א לאחר פדיון והנהנה מהם בלא פדיון מעל בקדשי ה' כן אסור להנות מעה"ז בלא ברכה והוא הפדיון והנהנה בלא ברכה כאלו מעל בקדשי ה'. ולפיכך תקנו אנכה"ג לברך על כל דבר ודבר … להמשך קריאה
א׳ דין כללים בברכה אחרונה (סימן ר"ח ר"י)כתיב בתורה ואכלת ושבעת וברכת וזהו מ"ע מן התורה לברך אחר אכילת לחם לכ"ע. ולדעת הרבה פוסקים גם על ז' מינים וכיון שמצינו מ"ע דאורייתא לברך אחר הנאתו תקנו אנשי כנה"ג לברך על כל דבר שאכל ברכה אחרונה והם ג'. ברה"מז. וברכה אחת מעין ג'. ובורא נפשות. ודין … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת בפה"ע ובפ"הא (סי' ר"ב ר"ה):על פירות הגדלים באילן מברכין בפה"ע ועל פירות האדמה והם כל מיני ליפתן וירקות ועשבים מברכין בפה"א ומהו אילן יתבאר לקמן סי' ט'. ואין מברכין ברכה זו אלא ע"פי ששה תנאים: (א) שיהיה דרכו לאכול כך אם חי חי ואם מבושל מבושל אבל אם אין דרך לאכלן חיין … להמשך קריאה
א׳ דין רוטב של פירות וירקות (סי' ר"ב):המבשל וירקות לאכילה מברך גם על הרוטב בפה"א דאע"ג דעל מי פירות כשסחטן מברך שהכל כדלעיל כלל מ"ט סי' ג' י"ל דיותר יוצא טעם הפירי ע"י בישול משיוצא ע"י הדריכה והסחיטה או י"ל שאני במי פירות שאין לו טעם הפרי (רא"ש וסימן ר"ב בט"ז סק"י) אפי' אם שותה … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת מרקחת שקורין איין גימאכטץ (ר"ב ר"ג ר"ה):כל מיני פירות שמטגנין בדבש אם הם גדולים כ"כ שיהיו עכ"פ ראויים לאכילה ע"י הדחק מברכין בפה"ע אבל אם הם עדיין אינן ראוין כשהן חיין אפילו ע"י הדחק כמו אגוזים רכים המטגנין בקליפתן הירוקות וכן שאר מיני פירות אינו מברך אלא שהכל (עיין לעיל כלל נ"א … להמשך קריאה
א׳ דין במ"מ (סי' קס"ח ור"ח):ה' מיני דגן כיון שהם חשובים שנשתבח בהן א"י כדכתיב ארץ חטה ושעורה ולכן קבעו חז"ל להן ברכה בפ"ע ואמנ' חשיבתן אינו אלא כשעשה מהם תבשיל ולכן ה' מיני דגן שהם חטים. שעורים שבולת שועל שקורין (האבר). שיפון שקורין (קארין) כוסמין (המין הזה אינו מצוי במדינתינו) אם אכל הגרעינין חיין … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת היין ואם פוטר שאר משקין (סימן ר"ב וקע"ד):על היין בין שהוא חי או מבושל או קונדיטון דהיינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים ונ"ל דה"ה מה שקורין ווערמיט וויין שהוא מר (סימן ר"ב) שהרי לעניין יין נסך דינו כיין לכל דבר (ע"ש בצ"צ) ואפילו אם מריח כחומץ כיון שיש לו טעם יין חמרא הוא … להמשך קריאה
א׳ דין עיקר וטפל (סימן רי"ב)כל דבר שהוא עיקר אכילתו עכשיו ואוכל עמו או לאחריו איזה דבר לטפל וכ"ש אם הם מעורבי' שאז הולכין אחר הרוב והרוב הוא העיקר ובחמשת מיני דגן הם העיקר כדלעיל כלל נ"ד מברך על העיקר ופוטר את הטפל וא"צ לברך עליו לא לפניו ולא לאחריו. ודוקא ע"פ ד' תנאים (א) … להמשך קריאה
א׳ דין קדימה בברכות (רי"א):מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבתו ואנו בני אשכנז קיי"ל כהפוסקים דמה שהוא רגיל להיות חביב עליו אפילו אם עתה חפץ במין הב' נקרא חביב לענין זה (אבל הרמב"ם ס"ל דחביב מקרי מה שחביב עליו באותו פעם): ב׳ חשוב לענין זה הוא על … להמשך קריאה
א׳ דין טעות בברכות:טעה ובירך על הלחם במ"מ יצא אבל אם בירך המוציא על התבשיל שנעשה מה' מיני דגן לא יצא כן נ"ל (עיין בנ"א סי' א'): ב׳ ודיקא על תבשיל שזה שקר שהרי אינו לחם כלל אבל אם בירך על שמאלץ קוכין ופוטער קוכין וכדומה או על כל המינים המבוארים כלל נ"ד סימן ג' … להמשך קריאה
א׳ דין שינוי מקום (סי' קע"ח):כל האוכל ושותה כשיעור לכתחלה אסור לצאת עד שיברך ברכה אחרונה במקום שאכל או שתה דשמא ישכח מלברך ולכן יזהר כל אדם שתיכף כשגמר בדעתו שלא לאכול ולשתות עוד באותו פעם שיברך תיכף ב"א ולא יעסוק בשום דבר עד שיברך כי קרוב לודאי שישכח מלברך. מיהו בדיעבד אם יצא למקום … להמשך קריאה
א׳ דין אכל פירות והביאו לו עוד (סי' ר"ו):היה אוכל פירות בדרך עראי ובירך עליהם ואכל מהם והביאו לו עוד אם היה דעתו מתחילה על כל מה שיביאו לו אפילו אכל כבר כלם א"צ לברך ואם נמלך ממש שלא היה דעתו מתחילה רק לאכול אלו ונמלך לאכול עוד אפי' עדיין לפניו צריך לברך (מגן אברהם … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת הריח (סימן רט"ז רי"ז):אסור להנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח בו ויטול בידו הימנית אבל לאחריו א"צ לברך דהנאה מועטת היא: ב׳ אם הוא פרי שראוי לאכילה אע"ג שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובת מ"מ כיון שעיקרו לאכילה מברכין אשר נתן ריח טוב בפירות (כן הוא הנוסח בכל הפוסקים ולא … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת שהחיינו (רכ"ב רכ"ג כ"ד כ"ה) וברכת הטוב והמטיב (קע"ה):על שמועות טובות שטובות לו לבד מברך שהחיינו ואם לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב לפיכך אם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב ואם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו (רכ"ב): ב׳ אם קנה כלים חשובים שמשתמש בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב ואם קנה … להמשך קריאה
א׳ דין שאר ברכות שמברכין על הראיה ועל השמיעה:הרואה אילנות טובות ובריות טובות נאות מכל עם ועם אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו ודוקא פעם ראשון כשרואה אותם ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אא"כ היו נאים מהם (ונ"ל מה שאין אנו נוהגין לברך ברכה זו וכן אין אנו מברכין על כושי וננס משום … להמשך קריאה
א׳ דין תפלת הדרך (סימן ק"י):היוצא לדרך לאחר שיצא כבר מעיבורה של עיר דהיינו ע' אמה לאחר שכלו כל הבתים מתפלל תפלת הדרך והנוסחא ידוע ויאמר הכל בלשון רבים שתוליכנו לשלום וכדומה חוץ ותתנני לחן ולחסד שאומר בלשין יחיד ומסיים בא"י שומע תפלה: ב׳ ראוי שיסמוך אותה לאיזה ברכה כגון שיאכל או ישתה איזה דבר … להמשך קריאה
א׳ דין ברכות פרטיות וברכת שעשה לי נס והגומל וברכות גשמים:הנכנס להקיז דם אומר יהר"מ ה' אלהי שיהיה עסק זה לי לרפואה. כי רופא חנם אתה וכן קודם שיאכל או ישתה איזה דבר לרפוא' יתפלל תפלה זו ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו לרפואה אלא ע"י הבורא ית"ש ולכן על ידי תפלה זו ישים בטחונו … להמשך קריאה
א׳ דין חינוך הקטן בא"ח שמ"ו:אם יש לו בנים קטנים יחנכם במצות והיא מ"ע מדברי קבלה כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו ומאד הזהיר שלמה בספר משלי על חינוך הבני' ואם לא יוסר בדברים יכנו בשבט כמ"ש שם פסוקים הרבה אך לא יכנו מכות אכזריות כמו השוטי' אלא בשבט ורצועה ואע"פ שמה"ת אין הקטן בכלל עונשים … להמשך קריאה
א׳ הלכות כבוד אב ואם (י"ד סימן ר"מ):אם יש לו אב או אם ישתדל לעסוק בצרכיהם שהוא מ"ע מ"הת והוא חמורה שבחמורות (כדאי' בירושלמי ריש פאה) וצריך האדם שיכבד אביו ואמו וירא מפניהם וצריך ליזהר מאד בכבודם ובמוראם שהוקש כבודם ומוראם לכבוד ומורא של המקום ב"ה דשם כתיב כבד את ה' מהונך ה"נ כתיב כבד … להמשך קריאה
א׳ דין תנאים שצריך ליזהר בכל מצוה ומצוה:קיי"ל אין מעבירין על המצות ר"ל מצוה שתבא לידו תחלה יעשנה ולא יניחנה מפני שרוצה עכשיו לעשות אחרת ואח"כ יעשה זו וכ"ש שיניחנה לגמרי כדי לעשות אחרת והוא איסור מה"ת שנאמר ושמרתם את המצות קרי ביה המצות בחירק שלא תחמיץ ותיישן (כ"כ תוס' ביומא לג בהדיא ועיין מ"ש … להמשך קריאה
א׳ דין קימה והידור בפני חכם ובפני זקן:ישתדל לקיים מ"ע לקום מפני כל חכם אפילו אינו זקן אלא יניק שאינו אפילו בן י"ג שנים אלא שהוא מופלג בחכמה משאר העם אע"ג שאינו מופלג מחכמים שבדור אלא כיון שמופלג בחכמה משאר העם והוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו: ב׳ וכן מ"ע לקום מפני שיבה דהיינו בן … להמשך קריאה