מערכת אתר אשובה א׳ קונטרס אחרון על כמה פרקים, עיין בלק"א ח"א פ"מ: להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בח"ע ע"פ מ"ש בכוונות דט"ז ע"ב כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו' וכן י"ל בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור י"ל דבוקע וסליק לאצי' ממש או לבריאה בדו"ר שכליים או ליצי' בדו"ר טבעיים ובמקרא … להמשך קריאה
א׳ עיין ע"ח שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת פב"פ כ"א ע"י מצות מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי ע"י מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממ"ש בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות מ"ן דנוק' דז"א ומ"ן דנוק' הן בחי' עשיה כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים באחוריים … להמשך קריאה
א׳ להבין מ"ש בשער היחודים פ"ב דע"י תורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ושם הביא מהזהר פ' שלח דלית קלא דאתאביד כו' בר קלא דאורייתא וצלותא דסליק ובקע כו' והנה מכוונת התפלה נבראו מלאכים בעולם הבריאה כמו מכוונת התורה ובלא כוונה נדחית למטה לגמרי כמ"ש בזהר פ' פקודי דרמ"ה ע"ב גו רקיע תתאה כו' … להמשך קריאה
א׳ להבין מ"ש בפע"ח דבזמן הזה עיקר הבירור ע"י התפלה דוקא אף שתלמוד תורה למעלה מהתפלה. הענין הוא שע"י תו"מ מוסיפין אור באצי' כו'. פי' אור א"ס ב"ה בכלים דאצי' ע"י ת"ת בפנימית דהיינו המשכות המוחין ובקיום המצות בחיצונית הכלים שהם בחי' נה"י שבי"ס ז"א שבאצי' רק שמתלבשים בבי"ע בתורה ומצות הגשמיים שבעוה"ז. אבל התפלה … להמשך קריאה
א׳ ולהבין פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות מכש"כ שלא יהיו לע"ל כמו פרטי דיני פיגול וכה"ג. הנה מודעת זאת שכל איסור שבעולם יש לו שרש ומקור חיים בקליפות שאל"כ לא הי' יכול להיות במציאות בעולם בלתי השפעה עליונה. ואפי' המסלסל בשערו וכה"ג מקבל חיותו ברגע זו מהיכלות הקליפות כמ"ש בזהר. … להמשך קריאה
א׳ דוד זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' ד"מ אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם … להמשך קריאה
א׳ וצדקה כנחל איתן (בעמוס ססי' ה'). פי' כמו שנחל איתן הוא המשכה הנמשכת מבחי' איתן שהיא בחי' נקודה בהיכלא ותרין ריעין וכו' ואותיות איתן משמשות לעתיד פי' אנא עתיד לאתגליא כמ"ש הנה ישכיל עבדי וגו' והיינו שיתגלה אז אור א"ס ב"ה ויחודו ית' תוך פנימיות נקודת הלב ע"י המשכת נחל איתן הוא הארת חכמה … להמשך קריאה
א׳ הנה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנ"ש שבמקדש מעט הזה של אנ"ש כמארז"ל שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר וא"א לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של … להמשך קריאה
א׳ הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים. ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה במטותא מינייכו ברחמין נפישין חוסו נא על נפשותיכם. והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה … להמשך קריאה
א׳ דין כשיתעורר משנתו ודין מצות הנהוגים בכל רגע (בש"ע סי' א ב):מצות עשה מן התורה שיהיה אדם דבוק תמיד במחשבתו בהקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא וגו' ובו תדבק וכי אפשר לאדם שיהיה דבוק בהקב"ה אלא ר"ל שידבק תמיד מחשבתו בו כדכתי' שויתי ה' לנגדי תמיד. והוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים כי אין … להמשך קריאה
א׳ דין נט"י לאחר השינה (סימן ג')אסור לילך שלא לצורך גדול בלא נט"י. דכשהאדם ישן אזי מצא רוח רעה מקום להתדבק בו כי כן חפץ וחשק הטומאה להתדבק באיש הישראלי להחטיאו אך כ"ז שהאדם ער ורוחו ונשמתו בקרבו א"א לו להתדבק כ"כ אם לא כשמסיר יראת ה' ממנו לגמרי ואז טמא טמא יקרא אבל בעת … להמשך קריאה
א׳ דין טהרת גוף ומלבוש ומקום מכל טינוףכתיב ברכי נפשי כו' וכל קרבי את שם קדשו וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו אסור לברך עד שינקה הקרביים מצואה ומי רגלים ולכן יבדוק עצמו מגדולים ואם אין שם אדם מפנה ברחוב אבל לא בפני עו"כ אבל להשתין מותר אפילו בפני אשה אם אין לו … להמשך קריאה
א׳ דין שאסור בד"ת נגד ערוה (סי' ע"ד ע"ה):כתיב ולא יראה בך ערות דבר" קבלו חז"ל שהיא אזהרה שאסור לדבר ד"ת נגד ערוה ל"ש כשערותו מגולה או ערוה מאיש אחר ופשיטא מאשה בין א"א בין פנויה ואפילו קטן בן ט' שנים וקטנה מבת ג' שנים ואפילו מקטן בן יומו יש אוסרין אם לא לצורך מילה: … להמשך קריאה
א׳ דין כללים בברכותלאחר שגופו ולבושו ומקומו טהור יכין עצמו לברך הברכות וצריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכוונה רצוייה ושלא יברך ח"ו שום ברכה לבטלה כגון שא"צ כלל לברכה זו או אפילו לגרום ברכה שא"צ כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה כגון שהניח תפילין של יד ומפסיק בשיחה ואז חייב לברך … להמשך קריאה
א׳ דין עניית אמן סימן רט"ו וקכ"דכתיב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים ואז"ל מדכתיב אמונים ולא כתיב אמונה כדכתיב כל מצותיך אמונה ולכן אמרו אל תקרא אמונים אלא אמנים שעונין אמן על כל ברכה ופי' אמן הוא הקיום שמקיים דברי המברך שהוא אמת. (והמבין מה שאמרו בב"מ דף קי"ד דהקדש צריך ברכה מדכתיב … להמשך קריאה
א׳ דין נט"י לתפילה ולברכות וברכת ענט"י וא"י ואלקי נשמה:כתיב ארחץ בנקיון כפי ואסובבה כו' מזה סמכו חכמים שאסור להתפלל בין שחרית או מנחה ומעריב עד שיטול ידיו במים עד הפרק דהיינו חבור היד לזרוע דומיא דכהן המקדש ידיו לעבודה אפילו אין בהם שום טינוף ולכלוך ואפילו היה עוסק בתורה או באמצע סעודה (רמ"א ס"ס … להמשך קריאה
א׳ דין שאר ברכות השחר (סי' מ"ו)ברכת הנותן לשכוי לא יברך עד היום אם לא כששמע קול תרנגול מותר לברך אפילו בלילה והמיקל לברך אחר חצות לא הפסיד שהרי מברכין על מנהגו של עולם וחרש שאינו שומע לא יברך עד היום (סימן מ"ו): ב׳ יברך שלא עשני עובד כוכבים ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת התורה (סי' מ"ו)כתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל כו' קבלו חז"ל שהיא מצות עשה לברך ברכת התורה לפניה ותקנו ב' ברכות א' ברכת א"ק שהיא ברכת המצות וא' ברכת הודאה שהיא אשר בחר בנו כו' וי"א דהערב נא הוא סיום ברכת אשר קדשנו וא"כ י"ל והערב בו"או וי"א שהיא ברכה בפ"ע … להמשך קריאה
א׳ דין תלמוד תורה (בי"ד סימן רמ"ו):מ"ע מה"ת ללמוד תורה שנאמר ושננתם לבניך וכתיב ולמדתם אותם וכתי' והיה עקב תשמעון וכיוצא בו פסוקים הרבה ולכן כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפילו עני המחזיר על הפתחים אפילו בעל אשה ובנים … להמשך קריאה
א׳ הלכות ציציתמ"ע מה"ת לעשות ציצית בבגד שיש לו ד' כנפות כשלובש אותו ולכן תיכף משנטל ידיו בשחרית אם כבר האיר היום משיכיר בין תכלת ללבן יתעטף בציצית או ילבש טלית קטן ולא ילך ד' אמות בלא ציצית והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה וגדול עונש המבטלה ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים … להמשך קריאה
א׳ דין ברכת ציצית (סימן ח'):קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית שיהיו הכל שלמין אע"ג דקיי"ל דכל דבר מוקמינן אחזקתו כיון דעשויין ליפסק לפעמים א"א להעמידן לעולם אחזקתן לכן צריך לבדוק בכל יום ואז אף שהסירן והסיח דעתו מהם א"צ לחזור ולבדוק מ"מ אם ע"י הבדיקה יתבטל מתפלה בצבור או שקראוהו לתורה א"צ לבדוק ומ"מ נכון … להמשך קריאה
א׳ (דין ברכת תפילין סי' כ"ה):מ"ע מה"ת לקשור תפילין ביד ובראש כמש"כ וקשרתם לאות כו' והיו לטוטפת ולכן אחר שלבש הטלית יניח תפילין דמעלין בקדש ויניח תחלה תפלה של יד ואח"כ של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר ולטוטפת כו' וצריך ליזהר שיהיו מונחים כך בתיק הטלית מלמעלה ותפילין מלמטה כדי שיבוא הטלית לידי … להמשך קריאה
א׳ דין תפיליןמצות תפילין חמורה מאוד ומי שאינו מניח תפילין מחמת שהמצוה אינו חשוב בעניו נקרא פושעי ישראל בגופן ולכן צריך כל אדם ליזהר שיהיו כתיקונן ולקנותן ממי שהוא מומחה ביותר ובעל תורה ויהיה יודע ומכיר בו שהוא ירא שמים ויכתוב אותם מי שהביא שתי שערות ואם א"י אזי על כל פנים יהיה בן י"ח … להמשך קריאה
א׳ הלכות מזוזה (י"ד מסי' רפ"ה עד סי' רצ"א) ומעקהחביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו והמקיים ג' מצות אלו ע"ז נאמר והחוט המשולש כו' לפיכך כשיצא אדם מפתח ביתו ינשק המזוזה (ובזוהר הקדוש מפליג מאוד בזה וז"ל פיקודא למיקבע ב"נ מזוזה לתרעיה דלא ינשי ב"נ דוכרנא דקב"ה לעלמין ודא … להמשך קריאה
א׳ דין דברים האסורים משהאיר היום עד שיתפלל (סימן פ"ט):מצות עשה להתפלל בכל יום כמ"שכ ולעבדו בכל לבבכם ואחז"ל איזו עבודה שהיא בלב זו היא תפלה לדעת רמב"ם הוא מדאורייתא ולשאר פוסקים אסמכתא ולכ"ע מה"ת סגי בפעם אחד ביום ובאיזה נוסח שירצה ובאיזה זמן שירצה ורבנן תקנו מנין התפלות ונוסחתם וזמנם: ומשהאיר היום הוא זמן … להמשך קריאה
א׳ דין מקומות שראוי להתפלל בו וקדושת בה"כנ ובה"מד (סימן צ')המקומות הראוי להתפלל בו אינן שוין כי אינו דומה מתפלל במקום מקודש למתפלל במקום חול והמקום היותר המקודש בח"ל הוא בית המדרש שלומדין שם כל היום כדכתיב אוהב ה' שערי ציון כו' ודרשו שערים המצויינים בהלכה מכל משכנות יעקב הם בתי כנסיות אעפ"י שמתפללין בהם … להמשך קריאה