מילה דוחה שבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תינוק שנולד בשבת, מלין אותו בשבת הבאה. והגם שבעשיית המילה כרוכות כמה מלאכות האסורות בשבת, מכל מקום בהיות ואמרה תורה (ויקרא יב ג): "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", ולא אמרה "בשמיני ימול", דרשו חז"ל 'וביום' לרבות אפילו בשבת. (שבת קלב ע"א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

תינוק חולה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לא הותר למול תינוק בשבת אלא דוקא ביום השמיני ללידתו, אבל אם היה חולה ודחו את המילה לאחר יום השמיני, אין מילתו דוחה שבת. (שבת ג שנב) תינוק שחלה, כגון שהיתה לו צהבת גבוהה ונדחית מילתו, והבריא ביום חמישי, אין מלין אותו לא ביום חמישי ולא ביום שישי. … להמשך קריאה

נולד בניתוח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תינוק שנולד בשבת בניתוח, אין מלין אותו בשבת, אלא ביום ראשון. (ד שכה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

נולד מהול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תינוק שנולד מהול, אין מטיפים ממנו דם ברית בשבת, אלא ביום ראשון. (ד שלז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

ספק נולד בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם יש ספק אם השבת היא היום השמיני ללידתו, דוחים את המילה ליום ראשון. על כן, תינוק שנולד ביום שישי בזמן בין השמשות [שלא ברור אם זמן זה יום או לילה], אין מלין אותו בשבת, כיון שיש ספק אם היום השמיני ללידה הוא ביום שישי או בשבת. וכן … להמשך קריאה

ההכנות למילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– השבת נדחית רק מפני ביצוע המילה עצמה, אבל לא לצורך ההכנות למילה. ולכן אם יש צורך לקחת את התינוק ברכב למילה או שהמוהל לא יכול להגיע למקום, אין שום היתר להביאם ברכב בשבת. ואם אין ברירה, ידחו את המילה ליום ראשון. (ד שיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

הוצאה מרשות לרשות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עיר שאין בה עירוב, מותר לומר לגוי להביא את התינוק מהבית [רשות היחיד] דרך רשות הרבים לבית הכנסת [רשות היחיד] כדי למולו שם. והטעם, כי המוציא חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד ורק עובר דרך רשות הרבים מבלי לעצור בדרך, איסורו מדרבנן. וכן אמירה לגוי אסורה מדרבנן, אם כן … להמשך קריאה

דחיית מילה בחשש חילול שבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מוהל שנתבקש למול ביום שבת, ויודע שבני המשפחה מחללי שבת, ויביאו מכשירי צילום והסרטה, רשאי לאיים עליהם מראש, שאם יעיזו להביא מכשירים אלו, הוא לא ימול את בנם בשבת אלא ביום ראשון. ואם בא ביום שבת וראה שבכל זאת הביאו מכשירי צילום, רשאי לגדור גדר ולעמוד בפרץ ולמחות … להמשך קריאה

עפר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אחר המילה נותנים את הערלה בעפר. ויכין עפר קודם השבת, כיון שהעפר מוקצה. ולכתחילה בעוד הערלה ביד המוהל, יזרקה מיד לעפר, אך גם אם לא עשה כן, מותר להרימה כדי ליתנה בעפר, הואיל ויש בזה מצוה, וכן נהגו מימי התנאים. (שבת ג סח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

דם המציצה בעפר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אחר שהמוהל מצץ את הדם ממקום המילה, מותר לו לרוק את הדם לכלי שבו העפר, ואין לחוש לאיסור מגבל. ואף שבארנו לעיל במלאכת לש, שנתינת מים לבד בקמח, אסורה מדרבנן, מכל מקום כאן שאינו נותן ממש בידיו, הרי זה "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן" שמותר, כמבואר בהרחבה … להמשך קריאה

כלי המילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בסיום ברית המילה, מותר לכתחילה למוהל לטלטל את כלי המילה למקום שירצה, אף שהניחם כבר מידו. ויקנח גם את הכלים מדם, פן תעלה בהם חלודה ויסתכן הנימול הבא. ואף שסתם כלי מילה הם מוקצים מחמת חסרון כיס, מכל מקום במקרה זה שבבין השמשות הם לא היו מוקצה כיון … להמשך קריאה

קידוש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בברכת הגפן על כוס היין שבברית, יוצאים גם ידי חובת קידוש. על כן, קודם שיברך, יודיע לציבור שיכוונו לצאת ידי חובת קידוש. והמברך עצמו, לא די שישתה מעט יין כנהוג בכל ברית, אלא לפחות רוב רביעית [41 גרם] כמו בכל קידוש. ומאחר שאין קידוש אלא במקום סעודה, עליו … להמשך קריאה

שאלת רב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חובה קדושה על המשטרה והצבא להתייעץ עם רב מורה הוראה, על כל הקשור לחילולי שבת במסגרת תפקידם, שפעמים רבות אין זה בכלל פיקוח נפש (ד רפז). ובכלל, הרוצה לעבוד במשטרה, כדאי שיתייעץ עם רב אם כדאי לו הדבר, מאחר ויכול להיכשל בחילולי שבת רבים ללא סיבה מוצדקת בהלכה, … להמשך קריאה

סירוב פקודה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– שוטר שקיבל פקודה להסיע עצירים בשבת, או כל פקודה אחרת הכרוכה בחילול שבת שאינה לצורך פיקוח נפש, עליו לשמוע לפקודה של בורא עולם שציונו לשמור את השבת, ולסרב לפקודת המפקד אשר גם הוא חייב לשמוע לפקודת בורא עולם, ואפילו אם מאיימים עליו שעקב כך יפטרוהו מעבודתו. וה' הטוב … להמשך קריאה

גניבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גנב שנכנס לבית ואי אפשר להבריחו, מחשש שמא יתקוף את הנמצאים שם, מותר להזעיק משטרה. אך אם ברור ללא ספק שהגנב לא יתקוף ולא יסכן חיי אדם, אסור לחלל את השבת אפילו אם רואה שגונבים את כל ממונו. וזהו שאמרה תורה "ואהבת את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל … להמשך קריאה

הסגרת גנב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גנב שנתפס בשבת, אין למשטרה להסיע אותו ברכב לבית המעצר, כיון שאין זה בכלל פיקוח נפש, ויכולים לקשור את ידיו ורגליו באזיקים באופן שלא תהיה לו אפשרות לברוח. וכמו כן אין לשוטרים לקחת טביעת אצבעות מהגנב בשבת, אלא ימתינו למוצאי שבת. והוא הדין בכל זה אפילו ברוצח שנתפס … להמשך קריאה

מריבה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם פרצה מריבה בין אנשים, ואי אפשר להרגיע את הרוחות, וקיים חשש של שפיכות דמים, יזעיקו משטרה שיבואו מיד להפריד. [אך אין השוטר רשאי לחזור ברכבו, אלא עם נהג גוי, וכנ"ל לגבי רופא.] אבל אם אין חשש פיקוח נפש, חלילה לחלל את השבת. וישתדלו להרבות שיעורי תורה ומוסר … להמשך קריאה

מחבלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הרואה בשבת אנשים חשודים, ויש חשש שהם מחבלים, חייב להזעיק את המשטרה, כדי למנוע אפילו ספק סכנת נפשות. (ד רצא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה

חפץ חשוד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המוצא חפץ חשוד ויש חשש שזה חומר נפץ, יזעיק מיד את המשטרה. (ד רצא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

הודעה למדור נפגעים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קצין צבא שהתבקש מהשלטונות להודיע למדור נפגעים על כל מקרה של פצוע או הרוג חס ושלום, אין לו להודיע על כך בשבת, אף אם אין בהודעה זו חילול שבת, שהרי גורם להם לחלל את השבת ללא שום תועלת. (ד תטו) שבת השדכנית… קובי – חייל לקראת סוף השירות … להמשך קריאה

אמירה לגוי – שבות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת, בין אם הוא אסור מן התורה בין אם הוא אסור מדרבנן, אסור לומר לגוי לעשותו. וזהו הנקרא בלשון חז"ל: "אמירה לגוי – שבות". דהיינו עצם האמירה לגוי, היא איסור מדרבנן, ו"שבות", הוא שם כללי לאיסורי דרבנן. על כן, יש לשים לב לפרטים … להמשך קריאה

בין השמשות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– איסור אמירה לגוי הוא דוקא כשעושה את המלאכה בשבת עצמה, אבל בבין השמשות של ערב שבת או של מוצאי שבת, מותר לומר לגוי לעשות דבר לצורך השבת או לצורך מצוה אחרת או כשהוא טרוד מאוד בדבר, וכגון שאומר לגוי להדליק את האור בבין השמשות. (סימן רסא סעיף א, … להמשך קריאה

הנאה ממלאכת גוי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לצורך עצמו – גוי שעשה מלאכה לצורך עצמו, כגון שהדליק את האור, מותר לישראל ליהנות ולקרוא לאור זה, כיון שעשה לעצמו. ואולם בדברי מאכל, כגון שאפה פת לעצמו, אין לישראל לאכול מזה אלא רק לצורך מצוה כסעודת שבת. לפי שבדברי מאכל, אדם להוט יותר, ויש חשש שיאמר לגוי … להמשך קריאה

"בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מלאכה שדרוש זמן לעשותה כאפיה ובישול, ועשאה הגוי בשבת לצורך ישראל, אסור לישראל ליהנות מהפת [אף באופן שאין בעיה של פת גויים] והתבשיל [אף באופן שאין בעיה של בישולי גויים] עד מוצאי שבת לאחר שיעבור זמן שבו ניתן לאפות הפת ולבשל התבשיל. ושיעור זמן זה נקרא בלשון חז"ל: … להמשך קריאה

דבר השנוי במחלוקת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר השנוי במחלוקת הפוסקים אם מותר לישראל לעשותו בשבת או לא, מותר לומר לגוי לעשותו. כיון שאיסור אמירה לגוי הוא מדרבנן, וכשיש מחלוקת אם מותר אפילו לישראל לעשותו, אזי כלפי האמירה לגוי, הוא ספק באיסור דרבנן שמקילים בו. (מרן הבית יוסף, החיד"א, תפארת ישראל, זרע אמת, רב … להמשך קריאה

"שְׁבוּת דִּשְׁבוּת בְּמָקוֹם מִצְוָה"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לצורך מצוה התירו חכמים לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה מדרבנן. וזהו הנקרא בלשון חז"ל: "שְׁבוּת [איסור דרבנן בעצם האמירה לגוי] דִּשְׁבוּת [בצירוף המלאכה שהיא עוד איסור דרבנן] בְּמָקוֹם [של] מִצְוָה." והוא הדין שמותר כן גם במקום צורך גדול, או במקום של קצת חולי, או במקום צער. (סימן שז … להמשך קריאה

דילוג לתוכן