מוסר – חק לישראל

——– מספרי חסידים סימן קנ"ג רַגְזָן לֹא עָלָה בְיָדוֹ כִּי אִם רַגְזָנוּתוּ וְגוֹרֵם לְהוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים שֶׁלֹּא כַהוֹגֵן אַף כְּלַפֵּי מַעְלָה וַעֲזִיבַת הַכַּעַס מְבִיאָתוֹ לִכָּנֵס בְּדֶרֶךְ הָעֲנָוָה. צֵא וּלְמַד מֵהִלֵּל שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוֹ אָדָם עָנָיו מֵעוֹלָם עַנְוְתָנוּתוֹ גָּרַם לְהַכְנִיס שְׁלֹשָה גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְאַל יַטִּיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פֶּן יַאֲכִילוּהוּ עֲבָדָיו דָּבָר … להמשך קריאה

סעי' ג' – הא דמשלים התפלה שהפסיד, דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה, לא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרשב"א (חי' שם) ומיהו דוקא בזמן תפילה לפי שכיון שהוא זמן תפילה והוא עוסק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו, אבל שלא בזמן תפילה לא, שאם לא כן מאי מתפלל ערבית שתים, ומתפלל מנחה שתים דקאמר, לימא טעה ולא התפלל שחרית קודם חצות, חוזר ומתפלל לאחר חצות, אי נמי טעה ולא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף ל עד הֶחָנֵף אֲשֶׁר יְהַלֵּל רִשְׁעַת בְּנֵי אָדָם אִם בְּפָנָיו אִם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יַצְדִּיקֶנּוּ עַל חֲמָסוֹ וְלֹא יְכַזֵּב עַל מִשְׁפָּטוֹ, אֲבָל יֹאמַר עָלָיו כִּי אִישׁ טוֹב הוּא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כח) עוֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְּלוּ רָשָׁע כִּי לוּלֵא אֲשֶׁר עָזַב אֶת הַתּוֹרָה לֹא הִלֵּל הָעוֹבֵר עַל דְּבָרֶיהָ … להמשך קריאה

וילך ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) כִּ&#1443י אָֽנֹכִ&#1444י יָדַ&#1448עְתִּי&#1433 אֶֽת-מֶרְיְךָ&#1428 וְאֶֽת-עָרְפְּךָ&#1430 הַקָּשֶׁ&#1425ה הֵ&#1443ן בְּעוֹדֶ&#1449נִּי&#1449 חַ&#1448י עִמָּכֶ&#1436ם הַיּ&#1431וֹם מַמְרִ&#1444ים הֱיִתֶם&#1433 עִם-יְהֹוָ&#1428ה וְאַ&#1430ף כִּי-אַֽחֲרֵ&#1445י מוֹתִֽי: אֲרֵי אֲנָא יְדַעְנָא יָת סַרְבָנוּתָךְוְיָת קְדָלָךְ דְקַשְׁיָא הָא בְעַדאֲנָא קַיָם עִמְכוֹן יוֹמָא דֵיןמְסָרְבִין הֲוֵיתוּן קֳדָם יְיָ וְאַףאֲרֵי בָּתַר דְאֵמוּת:(כח) &nbspמפטיר&nbsp&nbspהַקְהִ&#1447ילוּ אֵלַ&#1435י אֶת-כָּל-זִקְנֵ&#1445י שִׁבְטֵיכֶ&#1430ם וְשֹֽׁטְרֵיכֶ&#1425ם וַֽאֲדַבְּרָ&#1443ה בְאָזְנֵיהֶ&#1431ם א&#1434ֵת הַדְּבָרִ&#1443ים הָאֵ&#1428לֶּה וְאָעִ&#1443ידָה בָּ&#1428ם אֶת-הַשָּׁמַ&#1430יִם וְאֶת-הָאָֽרֶץ: כְּנִישׁוּ … להמשך קריאה

שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עָשִׁיר – דובב שפתי ישנים

——– א', א': אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ברכות ל"ב ע"א.))) הוֹכִיחָן עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל רוֹב זָהָב שֶׁהָיָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: *(((הושע ב', י'.))) "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל". כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זַ"ל *(((בספרו … להמשך קריאה

סעי' ד' – אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם בה"ג שאם טעה ולא התפלל ערבית וגם שחרית יתפלל במנחה ג' בתחילה מתפלל של מנחה ואח"כ שחרית ואח"כ ערבית. ר"ל כל זמן שלא עבר היום יש תשלומין לתפלותיו. אבל הרשב"ם כתב שאין תשלומין אלא כשנזכר בזמן תפלה ראשונה שאחריה אבל אם לא נזכר עד שעבר זמן ב' תפלות אין לו תשלומין. … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם אִם חָפֵץ ה' בּוֹ?

——– אוֹמֵר הגה"צ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיְין זצ"ל, סִימָן לָאָדָם שֶׁחָפֵץ ה' בּוֹ בְּכָךְ שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלֹּא הִתְכּוֹנֵן לָהֶם, וּמִפֹּה וּמִשָּׁם נוֹפְלִים עָלָיו כָּל מִינֵי מִצְווֹת, זֶהוּ לְסִימָן לַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חֵפֶץ בִּיקָרוֹ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

תמ. מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה. – ספר החינוך

שנצטוינו להקריב כל קרבן עבית המקדש ולא בחוצה לארץ, ועל זה נאמר (דברים יב יד) כי אם במקום אשר יבחר יי וגו' שם תעלה עולותיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצור. וכן הוא בספרי (כאן) אין לי אלא עולות, שאר קדשים מנין? תלמוד לומר ושם תעשה כל וגו' ועדין אני אומר עולה בעשה ולא תעשה, … להמשך קריאה

סימן תקיז – באיזה אופן מותר ליקח מן החנוני דבר מאכל – ערוך השולחן

——– א מותר אדם לומר לרועה הרגיל אצלו, שמאמינו ונותן לו בלא פיסוק דמים: "תן לי גדי או טלה." ולטבח: "תן לי כתף או ירך." ולנחתום: "תן לי ככר." ולחנוני: "תן לי חמש ביצים וחמישה רימונים." וכן כל כיוצא בזה, כיון שאינו מזכיר לו סכום דמים, וסכום מידה ומניין. ולכן יזהר שלא יזכיר לו שם … להמשך קריאה

לסימן קי"א – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-פִּי הַיָּדוּעַ מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁעַל-יְדֵי גֵּאוּת יְכוֹלִין לִפּוֹל מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבִירָא עֲמִיקְתָּא וְיָכוֹל לִהְיוֹת מֵרֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַהֵפֶּךְ. וְכֵן עַל-יְדֵי אֲכִילָה שֶׁלֹּא נִתְבַּרְרָה, וּכְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת … להמשך קריאה

בשמים ושושנים במים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת בשמים או פרחים ושושנים באגרטל עם מים, אף שעל ידי המים נפתחים הפרחים, ומותר אף לטלטל את האגרטל. ובני אשכנז מחמירים שלא לתת פרחים כשהם סגורים. וכתב המהריק"ש וחומרה יתירה היא, שדוקא חיטים ושעורים השרויים במים מצמיחים דבר חדש, אבל ורדים ופרחים, אף שנפתח הסתום, אין … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [שכה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְפִי שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁלוֹם בֵּין הַחֲבֵרִים, וְגַם בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּדְבָרִים הַמְסַבְּבִים אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְהִזְהִירוּ מֵהַדְּבָרִים המּוֹנְעִים הַשָּׁלוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ו, ב): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל הָרָגִיל לִיתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ וְיוֹם אֶחָד לֹא נָתַן, עוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהלים לד, טו); וְאִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ז ע"ב אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים שׁוֹרֶה עַל רֹאשְׁךָ שְׁתוֹק מֵאֵימָתוֹ וְכִי תְדַבֵּר וְהַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע נִמְצֵאת תָּמִיד דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְתָמִיד הִתְבַּיֵּישׁ מִמֶּנּוּ בְּמַחֲשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֵׂה וְעַל פִּיו תֵּצֵא וְתָבֹא תִּישַׁן וְתִשְׁכַּב וְתָעִיר וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם חֲשׁוֹב כָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אַתָּה מְמַשֵּׁשׁ בַּחוֹל כְּשֶׁתִּמְצָא מַרְגָּלִית תִּקָּחֶנָּה הִיא עֲשִׂיַּית … להמשך קריאה

סימן תיח – דין תענית בראש חדש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיח – דין תענית בראש חדש א רֹאשׁ חֹדֶשׁ א אָסוּר בְּתַעֲנִית. ב אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, חֲנֻכָּה וּפוּרִים. וְאִם הִתְחִילוּ, שֶׁגָּזְרוּ לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ יָמִים וְהִתְחִילוּ בָּהֶם קֹדֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, אֵין מַפְסִיקִין, וּמִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין. ג ב יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית כָּךְ וְכָךְ יָמִים וּפָגַע בּוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ד א. אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ. וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה. וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס. אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה. וְלֹא מִתּוֹךְ דִּין הֲלָכָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דִּבְרֵי תוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ טָרוּד בַּהֲלָכָה. אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ עִיּוּן כְּגוֹן הַלֲכוֹת פְּסוּקוֹת: … להמשך קריאה

כי תשא ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (לז) וְהַקְּט&#1448ֹרֶת&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר תַּֽעֲשֶׂ&#1428ה בְּמַ&#1448תְכֻּנְתָּ&#1428הּ לֹ&#1445א תַֽעֲשׂ&#1430וּ לָכֶ&#1425ם ק&#1435ֹדֶשׁ תִּהְיֶ&#1445ה לְךָ&#1430 לַֽיהוָֹֽה: וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין דִי תַעְבֵּד בִּדְמוּתַהּלָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן קוּדְשָׁא תְּהֵילָךְ קֳדָם יְיָ: במתכנתה. במנין סממניה: קדש תהיה לך לה'. שלא תעשנה אלא לשמי: (לח) אִ&#1435ישׁ אֲשֶׁר-יַֽעֲשֶׂ&#1445ה כָמ&#1430וֹהָ לְהָרִ&#1443יחַ בָּ&#1425הּ וְנִכְרַ&#1430ת מֵֽעַמָּֽיו: (ס) גְבַר דִיַעְבֵּד דִכְוָתַהּ לַאֲרָחָא בַהּוְיִשְׁתֵּצֵי מֵעַמֵּהּ: להריח בה. אבל … להמשך קריאה

תפילה במקום שלבו חפץ

——– אדם שלא נוח לו להתפלל בבית כנסת מסויים, מחמת שיש שם ריב ומחלוקת וכיוצא, ודבר זה טורד את מחשבתו בתפילה, שלא יכול להתפלל בשמחה ולכוון כראוי, לא יתפלל במקום זה, שכבר אמרו חז"ל (ברכות לא ע"א, רמב"ם תפלה פ"ד הי"ח): אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך מריבה, ולא מתוך כעס, אלא מתוך … להמשך קריאה

מטות ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (יא) וַיִּקְחוּ&#1433 אֶת-כָּל-הַשָּׁלָ&#1428ל וְאֵ&#1430ת כָּל-הַמַּלְק&#1425וֹחַ בָּֽאָדָ&#1430ם וּבַבְּהֵמָֽה: וּנְסִיבוּ יָת כָּל עֲדָאָה וְיָתכָּל דְבַרְתָּא בֶּאֱנָשָׁא וּבִבְעִירָא: ויקחו את כל השלל וגו' . מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות, שנאמר את כל השלל וגו' , ועליהם מפורש בקבלה שניך כעדר הרחלים וגו' , אף אנשי המלחמה שביך … להמשך קריאה

תמא. לפדות קדשים שנפל בהם מום. – ספר החינוך

שנצטוינו לפדות קדשים שנפל בהם מום ולוקחין בדמיהן בהמה אחרת לקרבן, ואחר הפדיון הם יוצאין לחלין וזובחין ואוכלין אותן הבעלים כחלין גמורים, ועל זה נאמר (דברים יב טו) רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר וגו' הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל. אחר שהזכירה הפרשה הקרבנות התמימים, וחיבה שלא להקריבם, כי אם במקום אשר יבחר יי, … להמשך קריאה

מטות יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (לז) וַיְהִ&#1435י הַמֶּ&#1445כֶס לַֽיהֹוָ&#1430ה מִן-הַצּ&#1425ֹאן שֵׁ&#1445שׁ מֵא&#1430וֹת חָמֵ&#1445שׁ וְשִׁבְעִֽים: וַהֲוָה נְסִיבָא קֳדָם יְיָ מִןעָנָא שִׁית מְאָה שַׁבְעִין וַחֲמֵשׁ:(לח) וְהַ&#1448בָּקָ&#1428ר שִׁשָּׁ&#1445ה וּשְׁלֹשִׁ&#1430ים אָ&#1425לֶף וּמִכְסָ&#1445ם לַיהֹוָ&#1430ה שְׁנַ&#1445יִם וְשִׁבְעִֽים: וְתוֹרֵי תְּלָתִין וְשִׁתָּא אַלְפִין וּנְסֵיבְהוֹןקֳדָם יְיָ שַׁבְעִין וּתְרֵין:(לט) וַֽחֲמֹרִ&#1429ים שְׁלֹשִׁ&#1445ים אֶ&#1430לֶף וַֽחֲמֵ&#1443שׁ מֵא&#1425וֹת וּמִכְסָ&#1445ם … להמשך קריאה

סימן תיט – מצוה להרבות בסעדה בראש חדש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיט – מצוה להרבות בסעדה בראש חדש א מִצְוָה לְהַרְבּוֹת א בִּסְעֻדַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. באר היטב – סימן תיט – מצוה להרבות בסעדה בראש חדש א א בסעודת. כתב הרא"ש בשם הירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר"ח וכתב הב"ח ולא נהגו כן. וכתב … להמשך קריאה

לסימן קי"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְעַל-פִּי עֵצָה זוֹ יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּי אֵין שׁוּם טֻמְאָה וְסִטְרָא אַחֲרָא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פְּתָחִים רַק שֶׁאֵין רוֹאִין אוֹתָן מֵחֲמַת גוֹדֶל הַחַשְׁכוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲבָל עַל-יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ (וּכְמוֹ … להמשך קריאה

סעי' ה' – אע"פ שאין תשלומין לתפלות שהפסיד אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; ונכון לעשות כן. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וכתב ה"ר יונה (שם) מיהו אם ירצה להתפלל אותם בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן: וכ"פ מרן אע"פ שאין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לאותה תפלה, ותפלות (אחרות) שהפסיד אין להם תשלומין, אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; ונכון לעשות כן. וכתב המ"ב … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"ו ל"ז בְּרוֹב הַשְׁתִיקָה יִהְיֶה הַמּוֹרָא. הַיָּרֵא מֵאֱלֹהִים הַשׁוֹמְעוֹ וְרוֹאֵהוּ וְיוֹדְעוֹ וְחוֹקְרוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק מִיִּרְאָתוֹ הוּא הַמּוֹסִיף עַל הַמּוֹרָא וְאִם מִתְנַשֵּׂא וּמַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ מַפְסִיד אֶת הַמּוֹרָא כִּי שָׁכַח שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הֲרֵי הוּא כְסוּמָא הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמַּרְבֶּה דְבָרִים וְאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ לְפִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִירָא מִמֶּנּוּ … להמשך קריאה

סימן תקיח – דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן תצה דבהוצאה אמרינן: "מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש – הותרה נמי שלא לצורך." וטעמו של דבר בארנו שם בסייעתא דשמיא. ולכן בהוצאה לא נחתינן כבכל מלאכת יום טוב, לאסור דבר שיכול לעשותו מערב יום טוב, כמו שכתב הרמב"ם בפרק ראשון דין ו, וזה לשונו: ומזה הטעם לא אסרו ההוצאה ביום … להמשך קריאה

כי תשא יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ז) וַיְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֶל-מֹשֶׁ&#1425ה לֶךְ-רֵ&#1429ד כ&#1434ִּי שִׁחֵ&#1443ת עַמְּךָ&#1428 אֲשֶׁ&#1445ר הֶֽעֱלֵ&#1430יתָ מֵאֶ&#1445רֶץ מִצְרָֽיִם: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה אִזֵלחוּת אֲרֵי חַבִּיל עַמָּךְ דִיאַסֶקְתָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: וידבר. לשון קושי הוא, כמו (בראשית מב ז) וידבר אתם קשות: לך רד. מגדלתך, לא נתתי לך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן