שב שמעתתא, שמעתתא א י״ט

א בפ"ק דכתובות דף ט' [עמ' ב'] בתוס' ד"ה אי למיתב לה כתובה וז"ל, וקשה דאמאי הפסידה כתובה והא הוי ספק ספיקא, ספק אם הוא בקי בפ"פ אם לאו, ואת"ל פ"פ, הוי ספק באונס ספק ברצון דאפילו אשת כהן באונס לא מפסדה כתובה, ואין לומר דאפילו בס"ס מפסדה כתובה משום דמוקמינן ממונא בחזקתיה, דהא לקמן … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״ח

א הלכה מרווחת דספק ספיקא לקולא, אמנם כתבו הפוסקים דבעינן שיהיו שני הספיקות שקולים, אבל אם ספק א' אינו שקול הוי ליה כמאן דליתא, וכמבואר בתוספות פ"ק דכתובות דף ט ד"ה ואבע"א, שהקשו אכתי נוקמה בחזקת היתר ונימא באונס, ותירצו דאונס קלא אית לה ורובא ברצון, והקשו דא"כ בס"ס נמי תיאסר, דספק אונס כמאן דליתא, … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״ז

א בפ"ח דנזיר [נ"ז] תנן, שני נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה הוא מכם, מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה כו', ופריך עלה בגמ' שני נזירים והאי דקאי גביה הא תלתא הו"ל ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור, אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ט״ז

א כתב הרמב"ם פ"ב מהלכות סוטה [הלכה ד'] ז"ל, קטנה שהשיאה אביה, אם זינתה ברצונה נאסרה על בעלה, לפיכך מקנין לה, לא להשקותה אלא לפוסלה מכתובתה ע"ש, וכ"כ שם בריש פרק הנזכר ז"ל, ואלו הן הנשים שאינן ראויין לשתות כו', אלא יוצאות בלא כתובה משיבואו עדי סתירה אחר עדי קינוי ויאסרו על בעליהן לעולם, וחמש … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ט״ו

א ובעיקר קושיית התוספות שזכרנו פ"ט בהא דתנן כל הנשים דיין שעתן וב"ה נמי מודו לחולין, ודוקא לתרומה וקדשים מחמרי וברה"י דספיקו טמא אפילו איכא חזקת טהרה, א"כ אמאי דיה שעתא, דהא בספק טומאה ברה"י אפילו איכא חזקה ספיקו טמא, ע"ש. ב ונראה לענ"ד לפי מה דמבואר בסוגיית הש"ס סוף פרק המדיר (כתובות דף ע"ה) … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״ד

א ובשיטת הרמב"ם דסבירא ליה דבעד אחד כשהעיד כשנטמאה לוקה עליו משום זונה, נראה דהרמב"ם לשיטתו, שכתב בפרק ט"ז מסנהדרין [הלכה ו] זה לשונו, ואין צריך שני עדים אלא בשעת מעשה אבל האיסור שבו בעד אחד יוחזק, כיצד אמר עד אחד חלב כליות הוא זה, כלאי הכרם הם פירות אלו, גרושה או זונה אשה זו, … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״ג

א בסוטה בריש פרק כשם (סוטה כח), ת"ר ג"פ טומאה אמורים בפרשה אם נטמאה נטמאה ונטמאה למה א' לבעל וא׳ לבועל וא׳ לתרומה דברי ר׳ עקיבא, אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה, ופריך עלה ור׳ ישמעאל דאמר ר' עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״ב

א ולשיטת מוהרש"א דהיכא דליכא חזקה לטהר ילפינן שפיר מסוטה למפרע לטומאה ודאית, איכא למידק בהא דתנן פ"ב דנדה דף יד נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן, נמצא על שלה אותיום טמאין וחייבין בקרבן, נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורין מקרבן, איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה ואח"כ מטמאה מעת … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י״א

א ולשיטת הרב המנהיר, הא דחזרו והקשו מרשות הרבים, היינו משום הא דכתבו בתחילה דלא ילפינן מסוטה טומאה דלמפרע, לאו מצד גזירה הוא דכתבו לומר דוקא בטומאה דלהבא הוא דטימא הכתוב ולא למפרע, דמאי שנא, אלא סברא הוא דאמרוהו דיש פנים לחלק ולומר דלמפרע קילא מטומאה דלהבא. ב ולפי מ"ש תוספות פרק כשם [סוטה] דף … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א י׳

א תמן תנינן ריש נדה (ב' ע"א) שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, הלל אומר מפקידה לפקידה ומסקינן בגמרא דחומרא דהלל אינו אלא לקדשים ולתרומה, אבל לחולין מודה הלל דיה שעתה, ומשום דמוקי לה בחזקת טהרה והקשו התוס' שם, דאמאי לא הוי טומאה ודאית גם לחולין, כיון דכל ספק טומאה ברשות היחיד ודאי טמא, אפילו … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ט׳

א ואכתי איכא למידק מהא דתנן בטהרות פרק ה' משנה א, השרץ והצפרדע ברשות הרבים, וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה כו' וחכמים מטהרין, עיין שם וכיון דספק טומאה ברשות הרבים טהור אינו אלא משום דכל הספיקות מדבריהם, וכמו שכתב הרמב"ם פרק ט"ז מאבות הטומאה, ושרץ וצפרדע, או כזית מן המת וכזית מנבילה, ודאי … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ח׳

א כתב הר"ש פרק ה' דטהרות, בהא דתנן שם עד אומר נטמא ועד אומר לא נטמא, שנים אומרים לא נטמא ושנים אומרים נטמא, ברשות היחיד טמא, ברשות הרבים טהור וכתב שם הר"ש ז"ל, ברשות הרבים ספיקו טהור, משמע הכא דבתרי ותרי נמי ברשות הרבים ספיקו טהור, וקשה, דלא משמע כן בפרק בכל מערבין (עירובין דף … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ז׳

א הלכתא גמירי לה מסוטה, דספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא, וברשות הרבים ספיקו טהור והוא בש"ס בכמה מקומות (עיין סוטה כח ב) והוכיחו בתוס' חולין דף ט' ובריש נדה דברשות היחיד ספיקו טמא ואפילו היכא דאיכא חזקת טהרה, וברשות הרבים ספיקו טהור ואפילו היכא דליכא חזקת טהרה והקשו התוס' שם בחולין ובריש נדה, כיון … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ו׳

א הרמב"ם (פרק ט"ז מהלכות איסורי ביאה הלכה א') ז"ל, פצוע דכא וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית ומותרים בגיורת ומשוחררת, ואפילו כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת, לפי שאינו בקדושתו, ואפילו נתינה או אחת מהספיקות מותרת לו, הואיל ופצוע דכא אסור לבא בקהל לא גזרו בו על הנתינים ולא על הספיקות, אבל אסור … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ה׳

א איברא לענ"ד הקלושה והרטושה נראה מוכח כדברינו לפרש דפליגי אביי ורב שימי ורבא בספיקות דאורייתא, ולאו דוקא בספק הבא מחמת מקרה, דאי נימא דלא פליגי אלא בספק שנתחדש מחמת מקרה אבל ספק הבא בתולדה לכו"ע אסור, א"כ תיקשי למ"ד ספק הבא מחמת מקרה שנתחדש מותר מן התורה, הא דתניא פ"ק דנדה דף י"ד נמצא … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ד׳

א ואחר העיון בזה נראה דהוא מחלוקת ביני אמוראי בש"ס דילן אם ספק אסור מן התורה בפרק קמא דחולין דף ט, בעי מניה ר' אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעיים מהו מי חיישינן שמא במקום נקב ניקב, א"ל אין חוששין שמא במקום נקב ניקב, איתיביה ראה צפור המנקר באבטיח חוששין שמא במקום נקב … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ג׳

א אמנם נראה להוכיח כשיטת הרמב"ן והרשב"א דספק אסור דבר תורה, מהא דפריך פרק קמא דמציעא בהא דתנן הספיקות נכנסין לדיר להתעשר, אילימא ספק בכורות יהיה קדוש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש, אלא ספק פדיון פטר חמור וע"ש, ואי נימא דספק מותר מן התורה, א"כ ספק בכור מותר בגיזה ועבודה כחולין גמור והיכי ה"ל קדוש … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א ב׳

א ועיקר נראה דאיצטריך למשרי ספק ממזר בנתערב במחבואה ממזר בולד כשר, דכהאי גוונא בעלמא אסור דאיקבע איסורא ובממזר ספיקו מותר, ובמשנה למלך פרק ט"ו מאיסורי ביאה כתב דאף על גב דספק ממזר שרי, מכל מקום ממזר שנתערב לא שריא, כיון דבכהאי גוונא מביאין אשם תלוי ובספק אחד אין מביאין אשם תלוי ע"ש ואין דבריו … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא א א׳

א נקטינן ספיקא דאורייתא לחומרא ודעת הרמב"ם בחיבורו הגדול בכמה מקומות דאינו לחומרא אלא מדברי סופרים, ודבר תורה כל הספיקות שריא וכן דעת הראב"ד והרמב"ן והרשב"א חולקין בזה והוכיחו דזה שאמרו ספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה הוא והפר"ח ביו"ד האריך בזה עיי"ש בסימן ק"י. ב אכן מ"ש הפר"ח ז"ל, וכן מספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור … להמשך קריאה

שב שמעתתא, הקדמה

א אמר המחבר הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי ומאשר חסתי על מיטב ימי נעורי וחמלתי על רב טרחי ויגיעי בו בימים אלה גם כי פעמים הרבה אזכיר אזכירהו בקרב ספרי קצה"ח ויעדתי להוציאו לאור עולם ומאשר יקר בעיני חבורי זה נעים לי מאד כי יבכר לחידושי … להמשך קריאה

שאילתות דרב אחאי גאון קע״א: לראש השנה

א לראש השנהשאילתא דמחייבין דבית ישראל מיתקע בחצוצרתא בחד בתשרי דכתיב בחדש השביעי וגו' אע"ג דכתיב תקעו בחודש שופר וכתיב והיה במשוך בקרן היובל ותנן שופר של ראש השנה של יעל ופשוט כמן דקיימא ברבי יהודה דתנן ר' יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל דכרין וביובל בשל יעלין הלכך בשל דיכרין עבדינן אמר רב חסדא … להמשך קריאה

שאילתות דרב אחאי גאון ק״ע

א שאילתא דמחייבין דבית ישראל לנטורי יומי טבי ולאקרוינון מקרא קודש כל חד וחד בזימניה דכתיב אלה מועדי ה' וגו' ואסיר למיעבד בהון עיבידתא דכתי' כל מלאכת עבוד' לא תעשו ולא מיבעי' יומי טבי אלא אפי' חולי דמועדא אסור בעשיית מלאכה דתניא אלה מועדי יי מקראי קודש מה ת"ל אם לענין שבתו' וימים טובים הרי … להמשך קריאה

שאילתות דרב אחאי גאון קס״ט

א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למעבד מטללתא ומיתב בה שבעה יומי דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וכתיב בסכות תשבו שבעת ימים וכמה הוי שיעורא דסוכה דנפיק בה אינש ידי חובתיה כדתניא כל שמחזקת ראשו ורובו ושולחנו כשירה ר' אומר עד שתהא בה ארבע אמות על ארבע אמו': ב ברם צריך למימר הילכתא כר' … להמשך קריאה

שאילתות דרב אחאי גאון קס״ח

א שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיתב תעניתא ביומא דכיפורי וענויי נפשייהו דכתיב אך בעשור לחדש השביעי יוה"כ וגו' ואסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה אמר רב חסדא הני חמשה עינוין דקתני כל קבל ה' עינוין דכתיבי באורייתא והני נינהו אך בעשור לחדש ובעשור לחודש שבת שבתון הוא שבת שבתון הוא והיתה זאת … להמשך קריאה

שאילתות דרב אחאי גאון קס״ז

א שאילתא דאזהרינהו הקב"ה לישראל למיתב בתעניתא בעשרה בתשרי ואפי' בשבת ואסור באכילה ובשתיה ובנעילת הסנדל וברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה מדאורייתא מנלן חמש ענויין כתיבי ועניתם תענו חד לאכילה ולשתיה ואחד לרחיצה ואחד לסיכה ואחד לנעילת הסנדל ואח' לתשמי' המטה ומחייבינן לאתחולי מאורתא דכתי' בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן