תשב"ץ קטן ל״ט
א ומותר לשפוך מים על בגדיו אם נפל עליהם יין שמאבד את הצבע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ומותר לשפוך מים על בגדיו אם נפל עליהם יין שמאבד את הצבע: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ובתי כסאות העומדים על החומה של העיר אסור לעשות צרכיו בהם. אם הצואה נופלת בחפירת העיר. ומת שמותר לעשות צרכיו באותן העומדים על המים. זהו לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים. שאפילו מחיצה תלויה מותרת במים. ור"י אומר אם רוצה לעשות צרכיו באותן כסאות העומדים על החומה צריך לנעוץ קנים נגד הנקב למטה בארץ … להמשך קריאה
א ומותר לאדם ליטול ידיו ולשפוך המים בעליה הבנויה על המים. אף על פי שיש נקבים בתקרה שהמים נופלים למטה. לפי שכשם שהמחיצה עולה למעלה כך יורדת למטה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שאותן כוסות שעושין על ידי פרקים שנוטלין אותם מן הרגל ומחזירין אותם בדוחק. אסור בין לפרקן בין להחזיר בשבת. ואם רפויין הן מותר לפרקן ולהחזיר בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שאסור לישראל לכבד ביתו בשבת. אבל אם תעשה שפחתו גויה מעצמה אין צריך למחות על ידה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שמותר ליטול ידיו מן הנהר בשבת לפי שהוא כמו כרמלית. רק שינגבם באותו מעמד שלא יוליך המים בידו ד' אמות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וראה מהר"ם ז"ל יושב אצל האש בשבת. לפי שהאש נעשה בהיתר מע"ש. וגם ביום כשהגוי אינו מכירו ועושה האש לצורך עצמו. כדאמר במסכת שבת (דף קכב) גוי שהדליק הנר בשבילו מותר לישראל להשתמש לאורו [מיהו אם מכירו אסור שמא ירבה בשבילו כדאיתא בכל כתבי (דף קכב) ואפילו אם אין לחוש שמא ירבה עכשיו מכל … להמשך קריאה
א ואומר שמותר ליגע בתנור של בית החורף שהוחם בשבת: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שמותר ליגע בשבת במעמד שלפני ארון הקודש שהנרות עומדות עליו. בין אם הוא של אבן בין אם הוא של עץ. רק שלא ינענעו. ואף על פי שתשמישו מוקצה ובסיס לדבר האסור. אפילו מוקצה עצמו אינו אסור ליגע בו אלא אם כן מטלטלו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שמותר לו לאדם לערוך מטתו בשבת כדי לשכב עליו כדאיתא בפרק תולין (דף קמא ודף קמג) ואם היה על הקש כר או כסת מבעוד יום מותר לנערן אפילו בידו: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שמותר לו לאדם ליטול קשין לפניו וגם לשברם כדי לחטוט בהם שיניו. כדאיתא בפרק המביא כדי יין (דף לג) אוכלי בהמה אין בהם משום קטימה (פירוש שמותר לשברם): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שאסור לנגב כוס שהיה בתוכו יין או מים במפה או בשום דבר בשבת. משום דחיישינן דאתי לידי סחיטה או לידי לבון. ולא דמי למי שמנגב ידיו במפה או בחלוקו ולא חיישינן דילמא אתי לידי סחיטה לפי שידיו מלוכלכות. ואפילו ידים אומר מהר"ם ז"ל שצריך לנגבם היטב זו בזו קודם שינגבם במפה או בחלוקו … להמשך קריאה
א ואומר מהר"ם ז"ל שמותר להחם פשטיד"א בשבת אצל האש מרחוק במקום שאין היד סולדת בו. ואינו חושש שמא יקריב ממש אצל האש. כדאיתא בפרק כירה (דף מ) סכה אשה ידה בשמן ומניחה על גבי בנה הקטן. ובסתם שמן זית הוא נקרש. אבל אינו יכול להניחה על גבי התנור ממש לפי שהוא תולדה דאור. כדאיתא … להמשך קריאה
א במדרש יש כשאדם יושב על שלחנו ומקדש, בא מלאך ואומר לו וסר עונך וחטאתך תכופר. ויש לפרש הטעם מה שייך לומר וסר עונך וחטאתך תכופר על הקדוש. כי קיימא לן כל היודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו עבר בואם לא יגיד ונשא עונו. כ"ש וכ"ש שיש להעיד להקב"ה שברא את העולם ושבת ביום השביעי. … להמשך קריאה
א אומר ר' יצחק בעל החוטם. דסעודה ג' בשבת אדם יוצא במיני תרגימא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר שצריך אדם לעשות סעודה ג' כשחל י"ד בניסן להיות בשבת. קודם זמן מנחה קטנה. כדי שיאכל מצה לתיאבון בלילה. ורבינו תם היה מצריך לעשות מצה עשירה שנילושה במי ביצים כשחל להיות י"ד בניסן בשבת כדי לעשות בה סעודה ג'. אבל מהר"ם ז"ל אינו רוצה ללוש בבצים. לפי ששאלו לרש"י עיסה הנילושה בבצים אם … להמשך קריאה
א כשחל י"ד בניסן להיות בשבת היה מהר"ם אוכל סעודה ג' על שולחנו בבקר ולערב אוכל פירות. כי שמא לא יצא במה שאכל סעודה ג' בבקר קודם מנחה גדולה. לפר"ת שפירש שסעודה ג' אינה אלא לאחר מנחה גדולה. כדאיתא במסכת שבת (דף קיח) קערות שאכל בהם ערבית ידיחן שחרית. שחרית ידיחן במנחה. ושמא יצא במה … להמשך קריאה
א מהר"ם היה רגיל לבצוע בסעודה ג' בב' לחמים (וכן לעיל סימן יט) כי אמר שכך כתב הרמב"ם ז"ל לפי שיש ג' פעמים בפסוק היום. ואומר שהיה אדם צריך לכל הפחות לחם אחד שלם. דכך מוכיח במכלתא ביום ו' ירד להם ב' עומרים לכל אחד ואחד ומעומר אחד עשו ב' לחמים. הרי לב' עומרים ד' … להמשך קריאה
א ובחורף כשהימים קצרים אז היה אוכל סעודה ג' מיד אחר ברכת המזון כי כבר עברה מנחה גדולה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מהר"ם ז"ל כשהוא מאחר בשבת מלאכול סעודה ג' עד סמוך למנחה קטנה אז מתפלל תפלת המנחה ואחר כך אוכל סעודה ג'. ואינו חובה לעשות כן. אמנם הוא רגיל לעשות כן. כי סבירא ליה סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה כמו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה. [מיהו בתוספות ר"י פסק דסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה שריא. … להמשך קריאה
א מהר"ם ז"ל היה רגיל לבצוע בסעודה ג' בב' לחמים. [מיהו נהגו העולם לבצוע לעולם בלחם אחד שלם. ע"כ]: ב אמנם אינו רגיל לברך בפה"ג קודם ברכת המוציא בסעודה ג'. וכן מוכח בערבי פסחים (דף קו) אין לי אלא בלילה פירוש שמברך על היין. ביום מנין תלמוד לומר את יום. וע"כ הוא אומר שמשוה היום … להמשך קריאה
א מהר"ם ז"ל כשהיה בוצע בשבת ברכת המוציא. נוטל הב' לחמים בב' ידיו ואינו חותך כ"א חתיכה אחת. וחותכה קודם שיברך ברכת המוציא. וחותך חתיכה גדולה שיעור אכילתו. ומביא ראיה ממס' שבת פרק כל כתבי (דף קיז) רב כהנא נקיט פיתא בב' ידיו ובצע אכולא שירותא. ואינו חותך כל כך הלחם בעומק שאם יחזיק הלחם … להמשך קריאה
א ואומר מי שהניח בע"ש פירות בתנור של בית החורף לצלות. רק שיהיה קודם תפלת המעריב. מותר ליקח אותם מן התנור מתי שירצה. לפי שנאכלין חיין: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א שתו לפניו יין בין השמשות בשבת ולא מיחה בידן. [מיהו זה ודאי אסור. דאי בין השמשות של ע"ש קודם קידוש. אסור. ואי בשל מוצאי שבת. אסור לשתות יין עד אחר הבדלה. ואם בין מנחה למעריב. אע"פ שנהגו לשתות מים כמו אדם שאין לו קרובים שמתו באותה שנה. מ"מ יין אסור לשתות לעולם בין השמשות … להמשך קריאה
א מהר"ם ז"ל היה רגיל ליטול ידיו אחר קידוש לעולם. וכן בשבת וי"ט לעולם נוטל ידיו בבקר אחר בורא פרי הגפן. כי סבור ליה שמזיגת כוס הוי הפסק כדאיתא בברכות (דף נ"א) מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. [מיהו בערבי פסחים מוכח דלא צריך. גבי ההוא דקאמר זימנין דחביבא ליה רפתא מקדש אריפתא. ע"כ]: … להמשך קריאה
א נראה דהא דאמרינן (לעיל סי' ח') כשמדליקין הנר בע"ש יכול להתנות. היינו דוקא לבני הבית. אבל האשה עצמה המדלקת אסור לה לעשות שום מלאכה אחר שהדליקה. דכיון שברכה על הנר אין לך קבלה גדולה מזו. ואין מועיל להתנות. וכן איתא בפסקים דרבינו יודא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il