מערכת אתר אשובה א אין עולין ע"ג אילן בי"ט ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין ע"פ המים ולא מספקים להכות כף על הירך ולא מטפחין להכות כף על כף לא בחמתו ולא דרך שמחה ולא מרקדין ולא דנין לר"ת היכא דאיכא דעדיף מיניה אבל אי ליכא דעדיף מיניה שרי ולרש"י אסור בכל ענין ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל … להמשך קריאה
א מקרדין הבהמה בי"ט אף על פי ששיני המגרדת קטנות ועושה חבורה שרי כיון שאינו מכוין לכך וכ"ש קרצוף ששיניה גדולות ואינו עושה חבורה ופירש ר"י שמגרדות שלהן היו בענין שאין השער נתלש אבל שלנו שבודאי השער נתלש הוה פסיק רישיה והכל אסור: אין מיילדין הבהמה בי"ט אבל מסעדין אותה שאוחז בולד כדי שלא יפול … להמשך קריאה
א אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ואין יוצאין לכסא אחד אנשים ואחד הנשים פי' שיושב בכסא ונושאין אותו בו ואם רבים צריכין לו ואינו יכול לילך שם בענין אחר מותר ובלבד שלא יכתף פי' שלא ישים כל א' ידו על כתף חברו והכסא על זרועותיהם ואי איכא ביעתותא שירא לילך בלא כיתוף מותר … להמשך קריאה
א מי שיש לו פירות בראש הגג וראה מטר שבא יכול לשלשלן למטה דרך ארובה שבגג שיורידם למטה בחבל אבל לא יטרח להורידם לא בסולם ולא במדריגה ולא בחלונות שבמעקה אפילו להפילם דרך שם ולא יושיטם מגג לגג ואפילו להורידם בארובה ולא התירו אלא ד' או ה' קופות אבל טפי לא ובשבת אסור: מותר לכסות … להמשך קריאה
א רבן גמליאל אומר מותר לכבד בי"ט בין המטות במקום שאכלו משום פירורין אבל בשאר הבית אסור ושבת אפי' בין המטות אסור ורבנן פליגי עליה ואוסרין הכל והלכתא כוותייהו ומיהו ר"ח ורי"ף פסקו דאפילו בשבת מותר לכבד בכ"מ כמו שמותר לרבץ והתוס' אוסרין לכבד ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public … להמשך קריאה
א חנויות שאינן מחוברין בקרקע אלא כעין מגדל של עץ וסוגר אותו בדלת וכשרוצה לפותחו מסלק הדלת ונותנו לפני החנות ומסדר עליו צרורות רוכלין למוכרן מותר לסלקו ולהחזירו אבל אם יש לו כיוצא בזה בבית מותר לסלקו ואסור להחזירו והא דשרי בחנויות דוקא כשיש לו ציר באמצע פי' באמצע הדופן יש ציר ויש לדלת שם … להמשך קריאה
א כל הוצאה שיש בה קצת צורך אפילו אינה לצורכו אלא לצורך מצוה כגון קטן למולו וס"ת לקרות בו ולולב לצאת בו מותר וכשם שמותר להוציא כך מותר להחזירו וכן אם צריך לילך לב"ה או לטייל בשמחת יו"ט ואינו יכול להניח קטן בבית יחידי יכול להוציאו עמו וכן מפתח שסגר בו האוכלים שירא להניחו בבית … להמשך קריאה
א מותר לומר לחנוני ישראל תן לי ביצים או אגוזים או לרועה הרגיל אצלו תן לי גדי או טלה ולטבח תן לי כתף או ירך ולנחתום תן לי ככר ולחנוני תן לי ה' ביצים וי' רמונים וכל כיוצא בזה ובלבד שלא יזכיר לו שם מדה לומר לו תן לי קב או קבים ולא סכום דמים … להמשך קריאה
א מותר לשלוח בי"ט דורון בין מנות של תבשיל הראוי לאכילה או בהמה חיה ועוף בין חיים בין שחוטים יינות שמנים וסלתות וקטניות ורי"ף מתיר אף בתבואה והרמב"ם ז"ל אוסר ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל וכששולח לא יעשה שורה לשלוח בג' בני אדם ביחד משום דאוושא מלתא וג' מינים בג' גברי מיבעיא ולא איפשיטא והרמב"ם … להמשך קריאה
א עו"ג שהביא דורון לישראל ביום טוב אם יש במינו במחובר או שמחוסר צידה אסור לאוכלו בו ביום אפילו לטלטלו ולערב אסורין בכדי שיעשו לפירש"י בב' ימים טובים של גליות מותר מיד בליל י"ט שני בכדי שיעשו ומיהו גם אם הובא ביום ב' צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו אבל בשני י"ט של ר"ה או … להמשך קריאה
א אסור לכבות הדליקה בי"ט אפי' רואה את ביתו שנשרף. אסור לכבות הבקעת בין אם מכבה מפני שחס עליה שלא תשרף בין אם מכבה כדי שלא תתעשן הקדירה ודווקא כשאפשר לו להצילה מעישון בלא כבוי כגון שיסירנה מאש זה ויתננה על אש אחר אבל אם אין לו אש אחר ואם לא יכבנה תתעשן הקדירה מותר … להמשך קריאה
א ביצה שנולדה בשבת וי"ט אסור ליגע בה וכ"ש שלא לאוכלה ואפילו ספק נולדה בי"ט או בחול אסורה ואפי' נתערב באלף כולן אסורות ואבי העזרי אסר אפילו התבשיל שנעשה בספק ביצה שנולדה בי"ט וכ"כ הר"ם מרוטנבורק ולפי מה שפי' ר"ת דהא דאמרינן דבר שיש לו מתירין לא בטיל דוקא כשהוא בעין אבל טעמו בטל בס' … להמשך קריאה
א אין מבשלין לצורך א"י בי"ט הלכך אפילו להזמינו אסור שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו דכיון שרוצה לכבדו חיישינן שמא ירבה בשבילו אבל לעבדו ושפחתו בביתו וכן שליח השלוח לו מותר להאכילם עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילם כתב הרמב"ם אבל אם בא הא"י מאליו אוכל עמו שכבר הכינוהו ואינו נראה דאע"פ שכבר הכינוהו אכתי … להמשך קריאה
א מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ולחמם מים לרחוץ רגליו אבל לא כל גופו לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מעי"ט כתב רי"ף שמותר ור"י אסר ולזה הסכים א"א ז"ל: אדם מותר לטבול בי"ט מטומאתו אבל אסור להטביל כלים חדשים או טמאים לטהרם אין עושין מוגמר פירוש שמפזר מיני בשמים על הגחלים בין אם מכוין להריח … להמשך קריאה
א מוללין מלילות ומפרכין קטניות בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל אפילו בקנון ותמחוי אבל לא בנפה וכברה: הבורר קטניות או שאר דבר אם יש טורח בברירת האוכל יותר מפסולת כגון שהאוכל מרובה בורר כדרכו לזרוק הפסולת ואם טורח יותר בברירת הפסולת כגון שהוא דק נוטל האוכל ומניח הפסולת ודוקא כשהאוכל מרובה על הפסולת מכמותו ומשכחת … להמשך קריאה
א מכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מעי"ט דוחין יו"ט כגון גריפת תנור ושפוד שנשבר חודו בי"ט בענין שאין ראוי לצלות בו מותר לתקנו אבל אם נתעקם קצת ועדיין ראוי לצלות בו אסור לתקנו אפי' אם יכול לתקנו בידו בלא כלי: סכין שנפגמה בי"ט מותר לחדדה במשחזת של עץ או על חברתה ומורין לעשות כן … להמשך קריאה
א אין מלבנין הרעפים כדי לצלות עליהם שבליבון זה הם מתחזקין והו"ל כמתקן מנא ולא שוברין החרס ולא חותכין הנייר לצלות בו צלי ולא פוצעין הקנה לצלות בו מליח אבל פוצעין האגוזים במטלית ולא חיישינן שמא יקרע: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אופין בפורני ולא חיישי' לטרחא ובלבד שלא תהא חדשה דחיישינן שמא תפחת וימנע משמחת י"ט ומחממין חמין באנטיכי אף על פי שעצים שנשרו מן הדקל בי"ט או בשבת שלפניו אסור להסיקן אם נשרו בתוך התנור מרבה עליהם עצים מוכנים ומבטלן כיון דקליא לאיסוריה מותר לבטל איסור דרבנן ובלבד שלא יגע בהן עד שיתבטלו ברוב … להמשך קריאה
א אין מודדין קמח בי"ט כדי ללוש אלא יפחות או יוסיף מעט על המדה ויש מתירין בפסח מפני שצריך לדקדק במדידה שלא יפחת משיעור חלה ושלא יוסיף משום חשש חימוץ ורב אלפס אוסר וכ"כ הרמב"ם ז"ל ואין מרקדין הקמח בתחלה בי"ט אפילו על ידי שינוי אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצה … להמשך קריאה
א קדירה שיש בה אוכלין מותר לחלוב בהמה לתוכה לרי"ף אע"פ שאסור ליינק מן הבהמה בי"ט אא"כ היה מצטער אם לא יינק אפ"ה מותר לחלוב לתוך הקדירה אבל אם אין בה אוכל אסור ור"ח אוסר אף כשיש בה אוכל: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תבלין או פלפלין נידוכין כדרכן לרב אלפס אפילו במדוך של אבן חוץ מן המלח שצריך שינוי שיטה קצת ומיהו אסור לטחון הפלפלין בריחיים קטנים שלהם וכ"כ הרמב"ם ז"ל אבל לדעת התוס' גם פלפלין ותבלין צריכין הטייה אם יודע מעי"ט כמה קדירות רוצה לבשל ואם אינו יודע שרי ושום וחרדל ושחליים אפילו אם יודע מעי"ט … להמשך קריאה
א אסור לבשל בי"ט אלא כדי צורך היום אבל מי"ט לחבירו או מי"ט לשבת אסור אבל ממלאה אשה הקדירה מבשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת מפני שהתבשיל מיתקן יותר כשיש הרבה בקדירה וי"א דאפילו אמרה בפירוש שהיא רוצה אותו לצורך מחר שהוא מותר ויש אוסרין ונראה שהוא מותר כיון דטעם ההיתר מפני שהתוספת גורם … להמשך קריאה
א אין מוציאין האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים כגון שנותנין מים בזכוכית זכה כנגד השמש והנעורת נדלק בה ואין עושין פחמין ואין נופחין במפוח מפני שדומה למלאכת אומן אלא בשפופרת כתב א"א הרא"ש ז"ל במפוח קטן של בעל הבית שרי דלא דמי למלאכת אומן ולא לנפחים ולא … להמשך קריאה
א אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדין לבנין אפילו לר"ש ולא מהקורה הנשברה בי"ט לר"י אבל לר"ש מותר אם היא רעועה וקרוב הוא שתשבר ואם אינה רעועה אפילו רבי שמעון מודה ואם נשברה מעי"ט מבקעין ממנה וכשהוא מבקע לא יבקע אלא בקופיץ ובצד הקצר שלו אבל לא בצד הרחב שיש לו שתי פיות א' קצר … להמשך קריאה
א אין קונין בשר מהטבח בפיסוק דמים שיאמר לו תן לי בסלע או בשתים ושלא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא שני בהמות ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשארת וכפי מה ששוה כך יפרע לו: אסור לשקול בשר ואפילו ליתנו … להמשך קריאה
א אין מרגילין בי"ט פי' שמפשיטין העור שלם כדי לעשות ממנו נאד כתב בה"ג אסור למלוג גדי ואם רצה למולגו כדי לאכול עורו מפני שיש בו טורח יותר בהפשט שרי בהמה שנשחטה בי"ט מותר להגביה עורה וליתנה במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין בשר עליו כלל ומותר למלוח עליו בשר מליחה מועטת כדרך שמולחין … להמשך קריאה