מערכת אתר אשובה

א הבא על אחת מן העריות או שבעל ביאה אסורה בין כדרכה בין שלא כדרכה משהערה בה חייבים שניהם או כרת או מלקות או מיתת ב"ד בין שהיו שוכבים או עומדים ומה היא העראה משהכניס העטרה מהגיד אע"פ שפירש מיד ולא גמר ביאתו ולא הוציא זרע חייבים חוץ משפחה חרופה לפי שאין חייבים עליה אלא … להמשך קריאה

א מי שהוחזק בשאר בשר דנין ע"פ חזקה זו אע"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב ומלקין וחונקין וסוקלין על חזקה זו כיצד הרי שהוחזק שזו אחותו או בתו או אמו ובא עליה בעדים ה"ז לוקה או נשרף או נסקל אע"פ שאין ראיה שזו אחותו או בתו או אמו אלא חזקה זו בלבד. איש ואשה … להמשך קריאה

א חייבי לאוין וחייבי עשה וכ"ש שניות דרבנן תפסי בהו קדושין לפיכך אחד מאלו שנתקדשה בין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט או ממזרת ונתינה לישראל או מחזיר גרושתו משנישאת לאחר בכולן צריכות גט ואפילו מקדש יבמה לשוק נמי כאשר יתבאר לקמן בעזרת השם: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אשת איש בכלל עריות ולא תפשי בה קידושין בד"א בודאי אשת איש אבל ספק אשת איש כגון שקבלה גט או קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה או שגירשה בגט הכתוב בכתב ידו ואין עליו עדים כלל או עד אחד או שיש עליו עדים ואין בו זמן אם קדשה אחר צריכה גט משניהם וכן … להמשך קריאה

א כותית אע"פ שאין בה לאו אסורה מדרבנן ואם בא עליה בזנות דרך מקרה מכין אותו מכות מרדות ואם יחדה לו בזנות חייב עליה מדרבנן משום נדה ומשום שפחה ומשום עכו"ם ומשום זונה כתב הרמב"ם ז"ל בא על הכותית משאר העכו"ם דרך אישות לוקה מן התורה או ישראלית שנבעלה לעכו"ם דרך אישות לוקה מן התורה … להמשך קריאה

א אלו שאינן בני קידושין מחמת ערוה מהן מן התורה ומהן מדרבנן אותם שהן מן התורה לא תפסו בהו קידושין כלל ואותן שהן מדרבנן או שהן ספק ערוה כאשר יתבאר לקמן בע"ה צריכות גט: אמו אסורה לו מן התורה ואם אמו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אמו עד עולם ואם אבי אמו אסור לו … להמשך קריאה

א אסור לו לאדם לארס תוך ל' יום של אבילות ומי שיש לו בנים קטנים ואין לו מי ישמשנו מותר לכנוס אפילו תוך שבעה ומיהו לא יבא עליה עד לאחר שלשים יום ומי שאין לו בנים או שלא קיים עדיין פריה ורביה אסור לכנוס תוך ז' אבל לאחר ז' מותר לכנוס ולבעול אפילו מתאבל הוא … להמשך קריאה

א כל הנשים שמתו בעליהם או גרשום לא יתארסו עד שיהו להן ג' חדשים אחר מיתת הבעל או אחר הגירושין חוץ מיום המיתה והגירושין וחוץ מן היום שנתארסו בו אפילו נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין אפילו היה לה כעס עם בעלה או שהיה הוא או היא חולה שודאי לא שמשו או קטנה או זקנה או … להמשך קריאה

א המביא גט ממדינת הים שצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם או שמעיד על בעלה שמת או שאמר הרגתיו לא ישאנה משום חשד ואם כנס לא יוציא אבל המביא גט בארץ ישראל כיון שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ישא: אשה שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה ובאה לפני חכם להתירה ואסרה שלא מצא … להמשך קריאה

א הנחשד על האשה והוציאוה ב"ד מבעלה על זה לא ישאנה הנחשד ואם נשאה אם יש עידי טומאה תצא אפילו יש לה בנים מהבעל אין עדים בדבר אלא שיצא הקול שזינתה מפני שראו בה דבר מכוער כמו שראו אותה חוגרת בסינר אחר שיצא הנחשד מהבית או שראו רוק למעלה מהכילה או מנעליה הפוכים תחת המטה … להמשך קריאה

א המגרש אשתו ונשאת לאחר וגרשה או מת אפילו לא ניסת לאחר אלא נתארסה לאחר אסורה לחזור לראשון ואסור לו לדור עמה בכל השכונה ואם גרשה השני או נתאלמנה מותר לדור עמה בשכונה ובלבד שיהיה חוץ למבוי ואם לוה ממנה קודם לכן דינה כדפרישית לעיל בכהן שלוה מאשתו גרושה אבל זינתה אחר הגירושין מותרת לחזור … להמשך קריאה

א אשה שנשאת לשנים ומתו לא תינשא לג' שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים ואם ניסת לשלישי כתב א"א ז"ל שכופין אותו להוציא דחמירתא סכנתא מאיסורא וכמו שב"ד חייבין להפריש האדם מאיסור כך חייבין למונעו שלא יפשע בעצמו ואם הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה אבל משני יש לה כתובה אע"פ … להמשך קריאה

א כהנים לוים וישראלים מותרים זה בזה והולד הולך אחר הזכר בן הכהן כהן בן הלוי לוי בן הישראל ישראל ישראל וחללי גרים וחרורי מותרין זה בזה וגר ומשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הולד הולך גם כן אחר הזכר לא שנא גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת אבל כל הניסת באיסור הולד … להמשך קריאה

א שבויה שנשבית יתירה מבת ג' שנים ויום אחד אסורה לכהן שהיא ספק זונה שמא נבעלה לעכו"ם ואם יש עדים שלא נבעלה לעכו"ם אפילו אשת או עבד או שפחה אפילו היא שפחת בעלה או אביה ואמה ואחותה נאמנין אבל בנה ובתה ועבדה ושפחתה אין נאמנין ואין מסיחין לפי תומן כההיא עובדא באחד שנשבה הוא ואמו … להמשך קריאה

א כהן הדיוט אסור מן התורה בגרושה זונה וחללה ואסור בחלוצה מדרבנן לפיכך אם עבר ונשא ספק חלוצה אין צריך להוציא אבל בגרושה אפילו אינה אלא ספק גרושה צריך להוציא ול"ש נתגרשה מן האירוסין או מן הנשואין ואפילו ריח הגט פוסל בכהונה ה"ד ריח הגט כגון שאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת … להמשך קריאה

א פצוע דכא וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית ומותרים בגיורת ומשוחררת ואפי' כהן פצוע דכא וכן מותרים בנתינה והרמב"ם כתב שאינו מותר אלא בנתינה ובספקות אבל אסור בממזרת שהוא דאורייתא ואינו נראה דהא דשרי בנתינה דריש לה מקרא לא יבא ממזר בקהל ה' דהיינו בישראל לא יבא אבל באחריני שרי ואין חילוק ואיזהו פצוע דכא … להמשך קריאה

א אלו שאין ראויין לישא או מחמת פסול יוחסין או מחמת דבר שבגופן או מחמת ערוה ישראל אסור בממזרת ונתינה והיא מן הגבעונים שגזר יהושע עליהם ואסור בעמוני ומואבי ומצרי ואדומי ממזרים ונתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות לא שנא זכרים ולא שנא נקבות עמון ומואב הזכרים אסורים איסור עולם אבל הנקבות מותרות … להמשך קריאה

א מי שבא ואמר כהן אני אינו נאמן אפי' בזמן הזה ואין מעלים אותו לכהונה לא לקרות בתורה ראשון ולא לישא כפיו ולא לאכול אפילו בתרומה בזמן הזה אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה ואינו מטמא למת ואם נשא או נטמא לוקה והנבעלת לו היא ספק חללה ואם הוא מסיח ל"ת נאמן כיצד כגון שמסיח … להמשך קריאה

א לא ישא אדם אשה אלא הוגנת לו פירוש שלא יהא בה שום פיסול שכל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקדוש ברוך הוא מעיד על השבטים אינו מעיד עליו וכאילו חרשו לעולם כולו וזרעו כלה פירוש שמביא שממה לעולם והויין לו בנים שאינם מהוגנים ואין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסים פי' שאין בהן … להמשך קריאה

א הלכות פריה ורביה יתברך שמו של הקב"ה שהוא חפץ בטוב בריותיו שידע שאין טוב לאדם להיות לבדו ועל כן עשה לו עזר כנגדו ועוד כי כוונת הבריאה באדם כדי לפרות ולרבות וזה אי אפשר בלא העזר ועל כן צוהו לדבק בעזר שעשה לו לכך חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות שכל מי … להמשך קריאה

א יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם מרומם על כל וכבודו מעין כל נסתר ונעלם. ואף כי כבודו מלא עולם. איזה עין תשורהו. ולשון מי תכילהו. ולב מי ימצאהו. ואיזה שכל אשר ידעהו. ותבונות מי תבינהו. וחכמת מי תשיגהו. עמוק עמוק מי יעלהו. גבוה גבוה מי יורידהו. רחוק מי יקרבהו. קרוב מי ירחקהו. אבל … להמשך קריאה

א תניא המלקט עצמות אביו הרי זה מתאבל עליהן כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן אפילו צרורות לו בסדינו כתב הר"מ מרוטנבורק כל זמן שלא נקברו חל עליו כל דין אנינות לאסור בשתיית יין ואכילת בשר ואחר שנקבר חל עליו כל דין אבילות עד הערב וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין עליו דין אנינות כלל … להמשך קריאה

א השומע שמת לו מת אם הוא בתוך ל' יום ויום ל' בכלל דינו כיום קבורה לקריעה ולהבראה ולכל דין אבילות ואם שמע מיום ל' ואילך אין צריך לנהוג אלא שעה א' ל"ש שמע ביום או בלילה ואפילו שמע על אביו ועל אמו וכתב הרמב"ן ז"ל והני מילי לענין גזירת ז' אבל לענין גזירת ל' … להמשך קריאה

א אין מניחין המטה ברחוב בחול המועד ולא קורעין בו אלא קרובים של מת הראוים להתאבל עליו פי' לאפוקי מי שרוצה לקרוע בשביל כבודו של מת אבל מי שצריכין לקרוע עליו בשביל חכמתו או שהוא אדם כשר או רבו או עומד עליו בשעת יציאת נשמה קורעין על כל אחד כדינו במועד כדפרישית לעיל בדין קריעה … להמשך קריאה

א שבת אינו מפסיק האבילות כמו הרגל שא"א לשבעת הימים בלא שבת ואם היה מפסיק א"כ לא יהיו לעולם ז' ימים ועולה שהרי קצת דיני אבילות נוהגין בו דקי"ל פח"ז חובה נת"ר רשות פי' פריעת הראש שמגלחו מעטיפתו וחזרת קרע לאחוריו וזקיפת מטה חובה שלא לנהוג בהן אבילות בשבת לפי שהן של פרהסיא אבל נעילת … להמשך קריאה

א הקובר מתו קודם הרגל בענין שחל עליו אבילות ונהג בו אפילו שעה אחת קודם הרגל הרגל מפסיק האבילות ומבטל ממנו גזירת ז' וימי הרגל עולין לו למנין ל' הרי שבעה לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהם השלשים ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אפי' לא נהג אלא דברי' שבצינעא כגון ששמע שמועה קרובה ביום שבת … להמשך קריאה