טור, אבן העזר ע״ב

א המדיר את אשתו מליהנות ממנו אין הנדר חל להפקיע מזונותיה שהרי הוא משועבד לה שאינו יכול להפקיעם ואם אמר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך והיא מספקת לדברים גדולים ולא לדברים קטנים ואותם הדברים קטנים נוהגין בהם בני אביה מפני שהוא עשיר אבל שאר משפחתה שיש להם עושר כמו שיש לבעלה אין נוהגין בהן אז … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ע״א

א חייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שהן בני שש וכ' ר"מ מרוטנבורג אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם חייב לזונם כיון דתקנת חכמים היא זכו במזונותיהם אפי' אם יש להם להתפרנס משלהם ומשש ואילך מצוה לזונם עד שיהיו גדולים ועל זה נאמר עושה צדקה בכל עת ואם אינו רוצה אין … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ע׳

א חייב במזונותיה כיצד אוכלת עמו ממה שהוא אוכל ושותה עמו ממה שהוא שותה ואם משפחתה ובית אביה מנהגם בגדולות יותר ממה שנוהג הבעל אם כל בני משפחתה בין אותם שהן עשירים בין שאינם עשירים מבקשים אותם הגדולות אז צריך להנהיגה כדרך שנוהגין בני משפחתה דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת עמו ואם אין כל משפחתה … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ט

א כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה בין קטנ' או גדולה אחת בת ישראל או גיורת או משוחררת יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בד' דברים העשרה שמתחייב בהן ג' מן התורה דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע שארה מזונותיה כסותה כמשמעה עונתה לבא עליה כדרך כל הארץ והשבעה מדברי סופרים וכולם מתנאי ב"ד האחד … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ח

א כל בתולה שכתובתה מאתים יש לה טענת בתולים וכל שכתובתה מנה או שלא תקנו לה כתובה אין לה טענת בתולים וכל המתייחד עם ארוסתו קודם נישואין אין לו טענת בתולים אבל בכל מקום שאין מתייחדין יש טענת בתולים אפילו אין מעמידין להם עדים למשמש שלא ינהנו מנהג רמאות בד"א שאין מנהג המקום להעמיד עדים … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ז

א בתולה שנתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן האירוסין וניסת כתובתה מאתים נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן הנישואין כגון שנכנסה לחופה כתובתה מנה דמשנכנסה לחופה היא בחזקת בעולה ואין לה אלא מנה אפילו יש לה עדים שלא נסתרה עם הראשון אנו אומרים שבחזקת בעולה כונסה ולפיכך אין עליה טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנתגיירו … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ו: הלכות כתובות

א הלכות כתובות אסור להתייחד עם הכלה קודם שיכתוב לה כתובה והבעל נותן שכר הסופר שחכמים תקנו כתובה לאשה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ואפילו אם ירצה לייחד לה כתובתה במעות או בשאר מטלטלין אין שומעין לו אלא צריך שיכתוב לה שטר על עצמו בדמי הכתובה ויהיו כל נכסיו משועבדים לה ואם כתב לה … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ה

א מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ולרקד בפניה ולומר שהיא נאה וחסודה, ואפי' אינה נאה ואמרו על ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה, ואיתא במדרש למה לא אכלו הכלבים כפות של איזבל לפי שהיתה מרקדת בהן לפני חתן וכלה, וכל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ד

א הנושא בתולה צריך לשמוח עמה ז' ימים שלא יעשה מלאכה ולא נושא ונותן בשוק אלא אוכל ושותה ושמח עמה בין אם הוא בחור או אלמן ואם היא בעולה שמח עמה ג' ימים בין בחור בין אלמן לפיכך תקנו חכמים ז"ל שתנשא אלמנה ביום ה' ותבעל בליל ו' כדי שיהיה שמח עמה ג' ימים ה' … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ג

א בועל בעילת מצוה ופורש. ומותר לבעול לכתחלה בשבת. ובספר יורה דעה כתבתי בהלכות נדה דין בעילת מצוה וכיצד יתנהג עם הכלה כל שבעה כ' בה"ג ברכת בתולים בא"י אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״ב

א מברכין ברכת חתנים קודם כניסת חופה והן ששה ברכות בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו: בא"י אמ"ה יוצר האדם: בא"י אמ"ה אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד בא"י יוצר האדם: שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה בא"י משמח ציון בבניה: שמח תשמח רעים האהובים כשמחך … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס״א

א האיש שיכניס אשה לחופה היא כאשתו לכל דבר ומה הוא החופה שתתייחד עמו אפי' לא בא עליה כיון שנתייחדו לשם נשואין היא כאשתו לכל דבר וגובה עיקר כתובתה ותוספת אם תתאלמן או תתגרש בד"א דחזיא לביאה אבל אם פירסה נדה ואח"כ כנסה לחופה אינה כאשתו לנכות התוספת אבל לכל שאר מילי אקרי שפיר חופה … להמשך קריאה

טור, אבן העזר ס׳

א דרך הבחורים כשאחד נושא אשה חביריו שולחין לו דורונות כדי שיתחזק בהן על ההוצאה שהוציא על החופה ובאים ואוכלים עמו ז' ימי המשתה או מקצתם וכשישאו גם הם הוא פורע להם מה שעשו לו ושולח לכל אחד ואחד מהם כפי מה ששלחו לו ואוכל ושותה ושמח עמהן וזה נקרא שושבינות פירוש מריעות ודין מלוה … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ט

א המשיא לבנו גדול בבית קנאו שאמדו חכמים דעתו שמרוב שמחתו גמר ונתנו לו במתנה ודוקא שיש לאב בית אחר לדור בו ודוקא בנו הגדול והוא שיהיו נשואין ראשונים של זה הבן ולא השיא בן אחר קודם לו אבל אם השיא בת קודם לו אין לחוש ושישיא לו בתולה אבל אי בציר חד מהנך לא … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ח

א המשיא בתו סתם לא יפחות לה מכסות ששוים נ' זהובים ממטבע סלע מדינה בד"א בעני אבל בעשיר צריך שיתן לפי כבודו התנה עם החתן להכניסה לו ערומה לא יאמר לכשתבא לביתי אכסנה אלא מכסה אותה ועודה בבית אביה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

טור, אבן העזר נ״ז

א מסרה האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שהיה לבעל חצר בדרך ונכנסה עמו ונתייחדה עמו מסתמא לשם נישואין נכנסו ויורשה אם הגיע נדוניתה לידו אבל אם לא הגיע לידו אינו יורשה לדעת ר"ת כדפרישית לעיל והרמב"ם כתב שיורשה אפי' נדוניתה בבית אביה ואם יש תקנה בדבר שיש מקומות שתקנו שאם תמות … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ו

א ארוסה שתבעה הארוס לינשא נותנין לה י"ב חדש משעת תביעה לתקן עצמה ותכשיטיה אפילו אם ניסת לאלמן וכשם שנותנים לה זמן כך נותנים לבחור י"ב חדש אפילו נושא אלמנה עשתה ו' חדשים לפני הראשון ומת ונתארסה לאחר נותנין לה י"ב חדש גם לשני ואין משלימין לה על ששה חדשים הראשונים שעשה בפני הארוס הראשון … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ה

א האשה משנתארסה אע"פ שהיא כאשת איש לחייב הבא עליה ואינה יוצאה אלא בגט אינה חשובה כאשתו שהרי אסור לו לבא עליה ואם בא עליה היו מכין אותו מכת מרדות ואפילו אם קדשה בביאה אסור לבא עליה ביאה שנייה עד שתכנס לחופה ואינו חייב במזונותיה ומיהו יתומה קטנה שניזונת מן האחין ונתארסה כתב רב אלפס … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ד

א מי שנתן מעות ליד שליש שיקח בהם קרקע לבתו כשתינשא בין בריא בין שכ"מ ומת והבת אומרת לשליש שיתן המעות לבעלה שיעשה בהם מה שירצה אם היא גדולה וניסת שומעין לה אבל אם היא קטנה אפי' ניסת או גדולה ונתארסה אין שומעין לה אלא מקיים דברי המת אעפ"י שצוה כשהיה בריא: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ג

א הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו אפי' יש לו אח והיא זקוקה לו אינו זוכה במה שפסק שיכול לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולא לך ואפילו הבת חפצה בו ואפי' היה הראשון עם הארץ והשני ת"ח וכתב הרמב"ם וכן הפוסק מעות לבנו לא קנה עד שיכנוס שכל הפוסק אינו פוסק אלא ע"מ לכנוס וכתב רב … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״ב

א הפוסק מעות לחתנו ולא רצה ליתן והחתן אינו יכול להוציא מידו כגון בנישואין שניים או שאין לו והחתן אינו רוצה לכנוס אלא א"כ יתן לו מה שפסק יכולה היא שתאמר או כנוס או פטור אני לא פסקתי לך כלום אבל אם היא פסקה על עצמה או תתן או תשב עד שתלבין ראשה וכתב הרמב"ם … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ״א

א שנים שיש ביניהם שידוכין בנו של זה לבתו של זה ואמר זה לזה כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו באמירה בעלמא בלא קנין ובלא כתיבה לא שנא בתו גדולה ולא שנא בתו קטנה וכתב הרמב"ם צריך שיהיו הדברים שפסקו מצויין ברשותן שאין אדם מקנה דבר … להמשך קריאה

טור, אבן העזר נ׳

א קידש האשה ונתבטלו הקדושין אין כסף הקדושין חוזר אליו ל"ש מת הארוס או הארוסה או חזר בו הוא או אפילו חזרה בה היא והדורונות ששלח פעמים חוזרין ופעמים אינן חוזרין כיצד שלח לה בגדים וכלי מילת דברים שעומדים להשתמש בהם בבית אביה ואפשר שתשמש בהן עד שיבלו ושמשה בהן בבית אביה וכן אם שלח … להמשך קריאה

טור, אבן העזר מ״ט

א המקדש אחת מה' נשים ואינו יודע איזו מהן קידש וכל אחת ואחת אומרת אותי קידש אסור בקרובות כולן ונותן גט לכל אחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק בד"א כשקדש בכסף או בשטר אבל אם קידש בביאה קנסוהו חכמים שיתן כתובה לכל אחת ואחת וכגון שהדבר ידוע שהכתוב' של אחת מהם נאבדה וכל אח' אומרת קדשתני … להמשך קריאה

טור, אבן העזר מ״ח

א אמר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ואם היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך היא אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה הוא אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי הוא אסור בקרובי האם והיא מותרת בקרוביו והבת מותרת בקרוביו והוא … להמשך קריאה

טור, אבן העזר מ״ז

א שנים אומרים ראינו שנתקדשה וב' אומרים לא ראינו שנתקדשה הרי זו מקודשת אפי' כולם דרים עמה בחצר לא ראינו אינו ראיה שאפשר שנתקדשה בצינעה שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה ל"ש שזרק לה קדושיה שנים אומרים קרוב לו ושנים אומרים קרוב לה ל"ש אמרו השנים שמעולם לא הוו לה ספק קדושין לא תנשא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן