ישמח משה, אמור ו׳

א

ופאת זקנם לא יגלחו. "פאת "זקנם ר"ת פ"ז, (כי הוא"ו היא רק לשימוש), כי הוא מתיקונא רישא דאריך אנפין י"ג תיקונא דיקנא כנודע ראשו כתם פז (שיר השירים ה יא), וגם רומז לשפע עשירות, כנודע מהאר"י זצוק"ל דשערות הזקן הם צינורי השפע, ושאר האותיות של השני תיבות פאת זקנם חוץ מפ"ז, הם אותיות אנקת"ם, והוא השם הראשון של ברכת כהנים השייך ליברכך וגו' (במדבר ו כד), כנודע. ודרשו (במ"ר פי"א ה') יברכך בממון. והנה כל זה כשאינם מגלחין, והיינו לא יגלחו, מה שאין כן כשמגלחין אז נעשה פאת זקנם מגולח משני צדדין, דהיינו ר"ת וס"ת בפני עצמם, ואז נעשה פ"ז ת"ם, אפילו עשירות שאינו מצוי כפז שאינו מצוי כמבואר בגמרא (גיטין נ"ח ע"א), אף על פי כן תם לריק, והבן זה. וכשתראה מגולחי זקן בתער מישראל שמצליחין, אז נודע כי הם בבחינת ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז י), וכשתראה מגולחי זקן שנעשים דלים ורשים, אז אם הם עושים תשובה ועוזבים ומתחרטים על פשעיהם, ומגדלים זקנם מכאן ואילך, אז נודע כי לטובתם נעשה מה שנעשה כדי שיזכרו וישובו אל ה' להחיותם ולהטיב אחריתם. אבל אם עומדים במרדן ועדיין אינם שבים, אז נודע כי ביבוש קצירה תשברנה (ישעיה כז יא), ואין בהם לחלוחית ואין מה לשלם להם, ורשע גמור הוא רשע ורע לו בעולם הזה ובעולם הבא (עיין ברכות ז' ע"א), וכשתראה מגדלי זקן והם עניים, אז נודע ה' משפט עשה לגבות חובותיהם וחטאותיהם, (ואלמלא היו מגולחי זקן לא היה מתכפרים עונותיהם בהעניות), כי ראוי להם ודי להם בזה הרווח שעונותיהם מתכפרים. והיינו (דניאל ז ט) ושער רישיה, שעל ידי שערות של פאות הראש הזקן שהם מניחין, הם כעמר נקי שעונותיהם מתכפרים, והבן.