ישמח משה, כי תשא ד׳

א

מחצית השקל וגו' (שמות ל יג). נ"ל טעם על חצאי שקלים, לפי שהמנין מפריד כל אחד לבדו, והחצאי שקלים שנותנין לבית ה' הוא מאחדן, כמו שהדין בעירוב ביש לו תפיסת יד (עירובין פ"ה ע"ב), והבן.

ב

ובעמדי במקהלות לעורר הלבבות, פירשתי ענין פרשה זו על סילוקן של צדיקים, על פי המדרש (במ"ר פ"א י"א) דאם יזכו יעלו לגדולה כמו שנאמר (בראשית מ יג) ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו, כמה דתמא (בראשית מ יט) ישא פרעה את ראשך מעליך וכו', עד כאן דבריו. הרי דנשיאת ראש משמש לתרין אנפין. והנה פקד, שבע ביאורים יש לו, ואמר לשון חסרון, כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא מט), וגם לשון זכירה, כמו פקד פקדתי (שמות ג טז). והנה ידוע (תענית י"א ע"א) דצדיק נאסף בעון הדור ומכפר על עון הדור, אך כדי שלא יענשו על שאבדו הצדיק, ההספד והבכיה מכפר. והיינו (שמות ל יב) כי תשא את ראש בני ישראל, דהיינו שח"ו יסתלק ראש בני ישראל הוא צדיק גדול שהוא ראש בני ישראל בשיעור קומה, הוא לפקודיהם, ר"ל מחמת חסרונותיהם שחסרו בתורת ה'. ונתנו, על דרך שכתב בספר מקום שמואל בפסוק (במדבר יד א) ויתנו את קולם, דהקול הוא אין בו ממש ואין שייך בו לשון נתינה, רק הוא מגזרת לתנות לבת יפתח (שופטים יא מ), הכי נמי ונתנו איש, ר"ל שמה שיספיד כל איש, הוא כופר נפשו בפקוד אותם, בעת שירצה לפקוד עליהם אבידת הצדיק, ולא יהיה בהם נגף וגו'. זה יתנו ר"ל יספדו, כל העובר על הפקידים, ר"ל העוברים על מצות ה' יספדו, מחצית השקל הוא הצדיק, ועל פי מ"ש בת"ח כי הצדיק מחצית העולם, כאמרם (ברכות ו' ע"ב) שקול זה כנגד כל העולם, והוא נלכד ביד מדת הדין וכל העולם ביד מדת הרחמים, וכמו שפירשתי בפרשת ואתחנן בפרשת פקודי, בשקל הקדש, שנשקל בדעתו של אל דעות כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ב), עשרים גרה השקל, על פי מ"ש בהמשכה בעשרה מאמרות נברא העולם (אבות פ"ה מ"א), דעשרה מאמרות היינו עשרת הדברות, והם עשרים גרה, כמ"ש רש"י בפרשת שמיני בפסוק (ויקרא יא ד, ד"ה גרה) והוא גרה לא יגר, שהוא מגיזרת כמים המוגרים ארצה (שמואל ב' יד יד), הכי נמי הם ניגרים מגבוה על גבוה עד תחתית התחתית, וחוזר וסובב עד לשורשו כנודע וניגרים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, השקל ר"ל כלי הבריאה כמו שנאמר בספר יצירה שקלן וכו', ומזה מחצית השקל כנ"ל, תרומה ר"ל נסתלק, כמו שנאמר (במדבר יז י) הרומו מתוך העדה, ר"ל שיסתלקו מתוך העדה, וכן פירושו כאן שנסתלק לה' ועל זה יספדו שגרמו בעונם, כל העובר על הפקודים ר"ל על מצות ה' (עיין זו"ח ע"ב ע"ב), מבן עשרים שנה ומעלה שהוא בר עונשין, יתן ר"ל יספיד תרומת ה', היינו הצדיק שנתרם ונסתלק בעונם, והבן זה.