א
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (שמות יד יג). בזוהר הק' (ח"ב נ"ג ע"ב) הקשה הא כתיב (שמות יד ל) וירא ישראל את מצרים מת. א"ר יוסי מתין חמו להו, כלומר דהא דכתיב לא תוסיפו לראותם, היינו בחייהון. והקשה בתשובת בית יעקב סי' וא"ו, מהא דאיתא בכתובות (דף פ"ג ע"א) רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירות ופירי פירות, עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפרי פירותיהן עד עולם, ושם (כתובות פ"ג) ע"ב איבעיא להו וכו', ואי כתב לה עד עולם, ולא כתב לה פרי פירות, הוי אמינא עד עולם אפירות קאי. ופירשו התוספת (ד"ה הוה) שבחייה ובמותה לא יאכל פירות עיין שם, אם כן הכי נמי כיון דכתיב לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, משמעו בין בחייהון בין במיתתם, והדרא קושית הזוהר לדוכתא אהא דכתיב וירא ישראל את מצרים מת, (והובא בתשובת מקום שמואל שער התירוצים במסכת כתובות, ועיין שם מה שתירץ).
ב
והנ"ל בזה, דכבר מבואר בש"ך חו"מ דלשון בני אדם לחוד ולשון תורה לחוד, וקיימא לן בחו"מ בשטרות הולכין אחר לשון בני אדם, והנה לשון בני אדם הוא עולם ממש נצחית, מה שאין כן בלשון תורה מצינו לפעמים בלשון נצחי, ולפעמים על זמן, כמו עד עולם דנרצע (שמות כא ו, קידושין ט"ו ע"א). וטעם כמוס יש בדבר, כי בז' הקפות של שמיטות, הוי היקף של שבע ספירות הבנין דמרמז עליהם, ויובלא עלמא דחירותא בונה עולם חדש הוא, וכן מצינו לפעמים עולמו של אדם נקרא עולם. והנה לפי זה כל חד כדאיתא, דבהשטר בנכסיך משמע כל זמן שהוא נכסיך, והיינו בחיים ולא לאחר מיתה, כמו דאמר רב אשי שם בכתובות, או לאביי שם משום יד בעל השטר על התחתונה עיין שם, ובפירותיהן של נכסיך קאמר ודוק, ולכך הוה אמינא דאין בכלל זה לאחר מיתה, ואתא עד עולם לומר אף לאחר מיתה. מה שאין כן כאן דלא תוסיפו לראותם, סתמא משמע בין בחיים בין במותם, ודאי דאתא עד עולם לומר דוקא כל ימי עולמם, מה שאין כן לאחר שכלה עולמם, ובפרט הרשעים דאין להם עולם אלא זו, והבן כי נכון הוא בס"ד.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.