א
כבד מאד אשר לא היה כמוהו במצרים (שמות ט יח). במדרש (שמו"ר י"ב ג') לומר לך שלא היה כמוהו בכל העולם ולא במצרים, ועיין במתנות כהונה ובידי משה. ולי נראה דהא קשה דמשמע דכמוהו לא היה במצרים, הא ברד קל היה, הלא שם אינו יורד מטר וברד כלל (שמו"ר י"ב ב'), כמ"ש הראב"ע והרמב"ן. על כן פירש שהוא נפרד אשר לא היה כמוהו בשום מקום, ואם כן בכל מקום שהיה כזה, היה בהלה גדולה, ואף גם זאת שיהיה כן במצרים שאין שם במציאות ברד, אם כן יהיה בהלה כפולה, ואם כן קאי במצרים על שלא היה, ותיבת כמוהו על כל העולם, והבן כי זה כונת המדרש באמת. והנה עדיין הוא דחוק בלשון הפסוק, דבמצרים יהיה קאי על לא היה ולא על כמוהו. ויותר נכון לומר שיתפרש תיבת במצרים על הנני ממטיר, ור"ל דימטיר במצרים ברד שלא היה כמוהו בכל העולם, אם כן הוי בהלה כפולה כמ"ש, אך מה נענה במה דכתיב בתריה למן היום הוסדה ועד עתה, והבן.
ב
והנ"ל דהא קבלו רז"ל (ב"ר ה' ה') דבכל שינוי הטבע, תנאי התנה הקב"ה מששת ימי בראשית, ומאז איפד לכך. ואם כן קאי שפיר גם כן על הנני ממטיר ברד וגו' בארץ מצרים אשר הוא מיום הוסדה ועד עתה, ולא קאי על לא היה כמוהו, רק על הנני ממטיר והבן, אך מה נענה בפסוק (שמות ט כד) ויהי ברד ואש וגו', דשם אי אפשר לפרש כן דהא כתיב שם מאז היתה לגוי, ולאו היינו מששת ימי בראשית. ומיהו בעזה"י יש לי ליישב גם זה, על פי מ"ש בקריעת ים סוף (שמות יד כז) וישב הים לאיתנו ודרשו לתנאו, ואם כן שם היה התנאי עם הים, אבל כאן היה התנאי עם הארץ דאין מטבעה להעלות אד ומטר ותולדותיו, אם כן אם לא היה מקיימת התנאי, היתה חוזרות לתהו ובהו, או הים היה שוטפת כטבע המים לכסות הארץ, אם כן העם שבה היו אבודים, אם כן כיון שקיימה התנאי כמאמר הפסוק ויהי ברד וגו' בכל ארץ מצרים, לזה אמר הפסוק מאז היתה לגוי דאז נשלמה התנאי. ועל פי זה אתי שפיר מאד שינוי הכתובים, דבהתראה לא נאמר מאז היתה לגוי, וגם אין צריך שיכתוב מאז יהיה לגוי, דאם כן היא טובה ואינו ענין להתראה, והבן. ועיין ברמב"ן שכתב על המדרש הנ"ל ולא הבינותי, והנה הוא כתב בלשון המדרש אינו אומר אשר לא היה במצרים כמוהו, ואינו כן בהמדרש, ונראה דנקט לשון זה, שהוא היה מפורש כפירוש המתנות כהונה, עיין עליו. ומ"ש ולא הבינותי, הוא דקשה ליה אם אמר בכל העולם לא היה כמוהו, אם כן גם במצרים בכלל, וגם מכל שכן מכל העולם, ואם כן במצרים למה, ואינו דומה לריש פרק הזורק (גיטין ע"ז ע"א) דבידה היינו רשותה, והבן. אך לפי מ"ש אתי שפיר הכל, והכי פירושו בלשון המדרש ללמדך שלא היה כמוהו בכל העולם ולא במצרים, ר"ל ולא כלל במצרים, והקרא יתפרש כמ"ש והבן. ועל פי מה שכתבתי מיושב גם כן קושית הרמב"ן על אומרו למן היום הוסדה, וכן על פסוק מאז היתה לגוי, דמשמע שקודם הוסדה וקודם שהיה לגוי, היה כן ונדחק בזה, ולפי מ"ש אתי שפיר, ודוק.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.