א
שנת תרפ"ב
ב
ויעשו בנ"י את הפסח במועדו, וברמב"ן ויתכן שהוצרך למצוה זו בעבור שלא נצטוו מתחילה בעשיית פסח דורות אלא בארץ וכו' והי' כי תבוא אל הארץ לומר שאין מצוה זו נוהגת בחו"ל לדורות ועכשיו צוה שינהגו בה במדבר עכ"ד. ויש להבין למה נשתנה הדבר, ולמה מתחילה לא נצטוו אלא בארץ, וי"ל דתחילה היתה הכוונה להכניס לארץ מיד ולא הי' פסח ראשון שלהם אלא בארץ ועליו נצטוו, אך ישראל בחטאם במעשה העגל נתארך להם הזמן במדבר, וע"כ הוצרכו למצוה זו:
ג
ונראה דבזולת החטא לא היו ישראל צריכין למשכן אלא הי' נבנה להם תיכף המקדש כמ"ש תביאמו ותטעמו וגו' מקדש ה' כוננו ידיך, ולא היו צריכים לדגלים ולנסיעת המדבר להתיש כחם של נחש שרף ועקרב כמ"ש בזוה"ק ח"ב (קפ"ד) כי באם לא חטאו הי' אז גמר התיקון וכל הרשעה כעשן נכלה, אלא מחמת החטא שהתפשט מסאבותא בעלמא הוצרכו לכל אלה, וע"כ הוצרך למצוה זאת, ומ"מ תחילה בפרשת בא אף שגלוי וידוע לפניו ית"ש שיהי' כן מ"מ לא יתכן לצוותם אלא על הארץ, כי אם לא כן הי' כעין גזירה שיהי' החטא ויתמהמו במדבר:
הסבר על זכויות יוצרים
שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.