חיים וחסד שע״ב

א

כתיב (שמות ל, טו) העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו', וכתיב (משלי ד, יח) ואורח צדיקים כאור נוגה וגו', ואיתא (זבחים נג.) עלה בכבש ופנה לסובב כו' דרומית מזרחית כו'. הנה יש דרך כבושה של הקב"ה והוא דרך שדרכו בו רבים, ויש אורח שלא דרכו בו רבים. וזהו פירוש 'עלה בכבש', שרוצה שיהיה לו עליה בדרך כבושה. 'ובא לו לקרן', הוא מלכות שנקרא קרן (זהר ח"ג יט:), מלשון (תהלים קיב, ט) קרנו תרום. 'דרומית' הוא לשון דירה ולשון מרומם, שהבית נתרומם מחמת הדר בו, כן האדם מתרומם מחמת הקב"ה ששורה בו. 'מזרחית' מלשון זריחה, כלומר כשיש בו שריית השי"ת מרגיש קצת אור וזריחה. אך 'מזרחית צפונית', הזריחה הוא עדיין צפון, כי עדיין אינו רואה עצם האור, וכיצד יעשה, 'צפונית מערבית', פירוש יקח אור הזה שרואה ויערב עם הקב"ה, ומחמת זה 'מערבית דרומית', יזכה שיהא דירה כראוי להשי"ת ויראה עצם האור. וזהו (משלי ד, יח) 'ואורח צדיקים כאור נוגה', פירוש הצדיקים הגם שיש להם רק אורח והם אצלם כאור נוגה, פירוש הזריחה שהיא צפונה, אעפ"כ 'הולך ואור עד נכון היום', עד שיהא מכון להיום שהוא האור עצמו.

ב

והנה אמרו (חגיגה יב.) אור ששימש בו' ימי בראשית גנזו לצדיקים, ואיתא בזוהר (ח"ב קמז:) לצדיק וצדק, פירוש האור נגנז בהצדיק והוא ממשיך האור לעולם, וזהו שצדיק נקרא פלגותא דשערי. והנה הצדיק נקרא גרה, שגרים בו עשרים, כי הנה הקומה אי אפשר להיות פחות מעשר, ובהצדיק יש ב' קומות, עשר שמחובר בהקב"ה ועשר שממשיך האור לעולם להמקבלים, ולכך נקרא הצדיק שקל (תקו"ז צט.), ששוקל תמיד האיך להתחבר בהקב"ה, וגם שוקל האיך להמשיך האור להמקבלים, ובזה נתקשה משה (במדב"ר יב, ג), כיון שהיה פרוש מאשה שהוא עולם הזה ולא היה יכול להשפיל עצמו להמקבלים. והנה כשהצדיק משפיע להמקבלים שבו צ"ל עשר, הרי נשאר אצלו עשר, וזהו 'העשיר לא ירבה', שאין נשאר אצלו רק י', 'והדל לא ימעיט', כי ההשפעה להמקבלים צ"ל גם כן עשר: