בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר בראשית, וישלח

א

וישלח יעקב מלאכים. איתא במדרש. זהו שאמר הכתוב שלח אורך ואמתך המה ינחוני. כל זמן שהצדיקים בעולם האורה בעולם. שנאמר אור זרוע לצריק. ללמדך כשהצדיקים קיימים האורה בעולם. וכן יעקב אבינו כשהי' בארץ ישראל הי' עמו האור וכשיצא נסתלק שנאמר ויפגע במקום כו'. וכשחזר חזר האורה שנאמר ויזרח לו השמש אמר יעקב אבינו איני חוזר עד שתשלח אותו האור שהי' שנאמר שלח אורך ואמתך ונאמר תתן אמת ליעקב:

ב

הנה נראה שברוב מקומות שכתוב חסד כתיב ג"כ אמת. כדכתיב כל ארחות י"י חסד ואמת. חסדך ואמתך. וכהנה רבות. כי באמת עיקר רצון הבורא ב"ה שיתנהג העולם במדות החסד. רק זה ידוע שאי אפשר להיות הכל מצד החסד כידוע אור שברא הקב"ה גנזו לצדיקים. כי אין באפשר לקבל רוב האור. לזה מוכרח להיות מצורף עם אמת ועי"ז הוא קיום העולם וכידוע שאברהם הוא מדת החסד ויצחק הוא מדת הפחד. ויעקב הוא מדת האמת מבריח מן הקצה אל הקצה. וזהו הי' עיקר עשייתו של יעקב שיהי' קיום העולם ושע"י האמת ידחה גבורות עשו לגמרי רק לייחד שני המדות אברהם ויצחק לכך כתיב זכור רחמיך רחמיך י"י וחסדיך וזהו אברהם ויעקב. ויצחק נכלל בתוך שניהם וכשמייחד כל העולמות ע"י האמת אזי מתגלה ובא לחסד הראשון הוא עיקר רצונו הפשוט שיבוא האור הראשון להתגלות. וזהו

ג

וישלח יעקב מלאכים לפניו. ששלח הכל והמתיק את כל העולם ע"י בחינת אמת ואמר. לו

ד

עם לב"ן גרת"י. היינו כל התרי"ג מצות קבלתי מלב"ן היינו הלבנונית הגמור שאין שם שום גוון כלל. כי אנכי המייחד כל העולמות בכדי שיבא כל העולם לתכלית האור הראשון ומשם נלקחו כל התרי"ג מצות. וכן כתיב כל ארחות י"י חסד ואמת ארחו"ת [*אולי יש פה איזה טעות או חסרון מלות בההעתקה] עולה תרי"ג. היינו שכל התרי"ג מצות נלקחים ע"י הצירוף והייחוד של חסד ואמת כפי שדברנו:

ה

ואחר עד עת"ה. כפי שמבואר בבעל הטורים שמוכרח להתעכב עוד עד שיושלם כל העולמות וישיגו כל אחד אותה הבחינה:

ו

ויהי לי שור וחמור. היינו שיש לי כל הבחי' אפי' שו"ר וחמו"ר ומעלה אני את הכל להקב"ה:

ז

ואשלחה אני את הכל. להגיד לאדוני. פי' שהעליתי כל הבחי' לאדון הכל. ולזה אומר המדרש שלח אורך ואמתך. כי יעקב אבינו רצה דווקא שישלח לו השי"ת האור הראשון. היינו אורו שייחד את כל העולמות ודחה את עשו לגמרי רק ייחד הכל ע"י האמת והחסד. והשיג את האור הראשון. כי אחר שהלך עם מדת האמת בא חזרה לחסד הראשון. לזה אמר המה ינחוני. ואח"כ וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה אבל יעקב נסע סוכתה כידוע. ובאמת זהו עיקר העבדות של כל ישראל. מתחלה האור הוא בהסתר. וכשעוזר לו השי"ת אזי נתגלה אצלו האור ומשיג חיות הבורא ב"ה וב"ש. ולזה אומר המד' שנאמר אור זרוע לצדיק. כי כמו שהזריעה היא תחלה בהסתר ואח"כ עושה פירות. כך הוא אורו של הקב"ה. כי אם היה מתגלה בתחלה אורו של הקב"ה לא הי' העולם יכול להתקיים מרוב אורו. וכמו שהיה מקודם. וכשעוזר לו השי"ת אזי מוכרח לבוא אח"כ להחסד הראשון. וזהו תתן אמ"ת ליעקב ואח"כ חס"ד לאברהם:

ח

עוד על המדרש הנ"ל. וישלח יעקב מלאכים. זש"ה שלח אורך ואמתך המה ינחוני. כשהצדיקים בעולם האורה עמהם:

ט

הנה ידוע שכל תכלית של בריאת העולמות הי' רצונו הפשוט שיהי' שלימות ושיתפשט חסדו בזה העולם ועבור זה שלח הקב"ה אורו לזה העולם. וזה בהברא"ם באברה"ם. וגם בה' בראם. אשר לכן כתיב ה' פעמים אור במעשה בראשית עד ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ונתפשט אורו בזה העולם. נמצא שאברהם נקרא אור ויעקב נקרא אמת כמו שמסיים המדרש תתן אמת ליעקב. כי יעקב אבינו הוא קיום העולם ומבריח מן הקצה אל הקצה. וזה ידוע כי כל העובדות שעשה יעקב עם עשו הכל היה בכדי לחלק ולהפריד את עשו מישראל בכדי שיפלו כל הקליפות. ואנחנו עם ב"י נבראנו לשלימות הגמור העתידה להיות אי"ה בב"י. וזהו הכל ע"י יחודים מהאבות. וזהו שלח אור"ך ואמת"ך זה אברהם ויעקב. וממילא נמצא יצחק באמצע. והראי' כפי דאיתא בגמרא ע"פ כי אתה אבינו שיצחק הוא המליץ לישראל. ולכאורה הוא תמוה הלא בחינה שלו הוא פחד יצח"ק והוא דווקא המליץ. רק באמת זהו עיקר כוונת הפחד בכדי שיירא מזה ויראה להיות סור מרע ועשה טוב ולהתקרב עצמו להשי"ת בכדי שיוכל לקבל הטוב. וכפי שדברנו תמיד שמתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במה"ד כו'. ולכאורה קשה איך שייך ח"ו שינוי רצון אצל הבורא ברוך הוא. ועוד הלא עיקר הבריאה היה כוונתו להיטיב לברואיו. רק באמת הוא כפי שדברנו שזהו ענין הדין בכדי שיעשו טוב ותכלית הכוונה הוא רק בכדי להיטיב. ולזאת בתחלה עלה במחשבה כו'. וכפי דאיתא בתרגום ירושלמי בראשית בחוכמא. כי שם מקור החסד והרחמים:

י

נחזור לענינינו. עכ"פ עיקר העובדות של האבות הי' רק לתקן הגאולה העתידה וזהו שלח אורך ואמתך ובזה נכלל כל שלשת אבות. המה ינחוני. ולזה נקרא יעקב אמ"ת. כי כשם שיש בתיבת אמת א' בתחילה. מ' באמצע. ת' בסוף. כך הוא בזמן. מתחילת בריאת העולם עד שיושלם כל העולם כידוע אד"ם דו"ד משי"ח. זהו תחלה אמצע וסוף. כידוע שופריה דיעקב מעין שופרי' דאדם. כתפארת אדם לשבת בית. וזהו ששלח יעקב לעשו עם לב"ן גרת"י:

יא

ונוכל לומר עם לב"ן. פי' לב"ן נקרא היצה"ר. ועמו שמרתי תרי"ג מצות. היינו ממה שמסית אותי היצה"ר לתאוות עוה"ז מזה אני מסלקו בעצמו לאהבת הקב"ה ומדבק את עצמו לתורתו ועבודתו. כי ממנו נקח לעבוד את י"י. רק היצה"ר עושה בכל יום את שלו. לכן ואחר עד עת"ה. היינו שאיני יכול לסלקו להיות שלימות הגמור עד שנעשה תשובה באמת. אין עת"ה אלא תשובה:

יב

ומא"א אדומו"ר זצוקל"ה שמעתי ע"ז. עם לב"ן גרתי עיקר דירה שלי עם הלבנינות שהוא מקום טהור לגמרי ופשיטות לגמרי מקום שאין בו שום גוון כלל. כי עיקר קדושתו של הקב"ה נקרא לב"ן. וגם תרי"ג מצות שמרתי. רק ואחר עד עת"ה. היינו ע' שנה של גלות בבל. ת' שנה של גלות מצרים. ה' חמשת אלפים וכו' כדאיתא בבעה"ט כנ"ל:

יג

ויהי לי שור וחמור. היינו כפי דאיתא ע"ז במדרש. וגם יש לעומת זה בקליפה. לזה אמר לו. שאני הכנתי בכל דבר להכניע כל הדברים שצריך להכניע ע"י משיח בן יוסף ומשיח בן דוד רק מוכרח אני להמתין עד עת"ה כמו שדברנו. ובאמת עד שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון. וכפי דאיתא בזוה"ק. ורוח אלקים מרחפת על פני המים. כפי' הפסוק ורוח נכון חדש בקרבי. אותו הרוח של מלך המשיח הנכון מכבר תחדש אותו. ובאמת העיקר תלוי כעת בתשובה ומעש"ט שלנו ולדבר לפני הקב"ה ושיהיה נשלם המחשבה ודבור ומעשה. וזהו רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך. וזהו כשהצדיקים בעולם האורה עמהם. פי' כי הם מביאים האור. כפי שדברנו:

יד

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת. כי צדיקים כל מה שמשיגים יותר תענוג וחיות הבורא והן כל טוב שהקב"ה משפיע להם בזה העולם. הם יותר שפלים וקטנים בעיניהם. והראי' ממשה כי במשה כתיב והאיש משה עניו מאוד. כי מה שהוא יותר גדול בצדקתו יודע יותר שעדיין לא התחיל לצאת ידי חובת המקום ברוך הוא:

טו

והתחיל יעקב להתפלל. אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק. כי כן דרך התפלה להתחיל תחלה לספר בשבחו של מקום ב"ה. ואמר. י"י האומר אלי. זה שייך לו. היינו מה שאומרים אלקי יעקב. שוב לארצך ולמולדתך. היינו ג"כ אותן הדברים עצמן כמו שנאמר וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור. ואיטיבה עמך. ואח"כ אמר

טז

קטונתי וכו'. היינו מכל החסדים והאמת שאנו רואים שהקב"ה מנהיג את העולם בזה מחוייב כל אדם להיות נחשב בעיניו כאין ולהבטל במציאות עבור כבודו של הקב"ה. וכשאדם מקיים כמו שדברנו אזי יכול האדם לבוא לידי עליה. כי כשאדם יודע שהוא נחשב לאין ואין בו שום דבר אזי לכשירצה יכול להתפשט בתוכו חיות הבורא ב"ה. אבל כשנחשב בעיניו ליש אזי אין מקום בתוכו שיתפשט חיות הבורא ב"ה. ושמעתי מא"א אדומו"ר זצוקל"ה שאמר. תיבת אפ"ס כשאין נקודה בתוך אות פ' פירושה אין. אבל כשיש נקודה בתוכה אזי מרמזת ליש בל' לע"ז. ובאמת צדיקים מתבטלים מפני גדולת הבורא ב"ה. ואנשים כערכינו שאין אנו מבינים גדולת הבורא ב"ה צריכים אנחנו להתבטל מפני עצמיות שלנו שלא התחלנו עדיין לעבוד את י"י כלל:

יז

כי במקלי עברתי את הירדן. היינו במקול"י כמו שנאמר הקול קול יעקב היינו תפלה:

יח

ועתה הייתי לשני מחנות. שחברתי וייחדתי שני המחנות היינו אברהם ויצחק:

יט

היוצא לנו מזה. שצריך כל אדם לקשר א"ע בתפלתו להצדיקים. והצדיקים מקושרים עם האבות הקדושים ומשפיעים לזה העולם ע"י האבות כל טוב סלה:

כ

מה שאנו מברכין על היין הטוב והמטיב. נוכל לומר הטוב הוא דטוביה גנוז בגוויה. והמטיב. שיתגלה הטוב. וזהו שאנו מתפללים ומבקשים שיתגלה טובו של הקב"ה. שגם הלבוש יהיה טוב. ר' זוסיא זצוק"ל אמר משל למי שמוציא אבן טוב ויקר רק שהוא כרוך בתוך קוצים וברקנים ואין באפשר לקבלו כי הקוצים מסרטין הידים ולזה אנו מבקשים שגם הלבושים יהיה טוב וזש"א ותגמלנו חסדים טובים. כי כתיב אור זרוע לצדיק היינו אור שבעת ימי בראשית גנזו לצדיקים א"כ למה בראו. רק כל החיות וכל הטובות הכל נלקח מזה האור. לזה אנו אומרים הטוב והמטיב שיתגלה הטוב הגנוז:

כא

ויאמר שלחני כי עלה השחר. איתא במדרש. כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך. אמר רבי חלבו מעולם לא קלסו מלאכים ושנו. אלא בכל יום בורא הקב"ה מלאכים ואומרים שירה חדשה והולכים. אמר ר' ברכי' והלא כתיב שלחני וגו' אמר לו אינון מיכאל וגבריאל דכולן מתחלפין ואינון לא מתחלפין. ע"כ:

כב

הנה ביעקב כתיב ויעבר את מעבר יבק ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו. ובאברהם כתיב ג"כ ויעבור. כי זה ידוע כי אבות העולם הם קיום העולם ואמר באברהם ויעבור אברם בארץ וכן כתיב ביעקב ויעבו"ר. כידוע ויעב"ר עולה ע"ב רי"ו גימטריא חסד גבורה. היינו שני המדות של אברהם ויצחק. לזה אמר ביעקב ג"כ ויעב"ר. כי הוא המבריח מן הקצה אל הקצה. לזה כתיב אצלו ויעבור את מעבר יב"ק. כידוע יב"ק הוא ר"ת י"חוד ב"רכה "קדושה. וזה ידוע יחוד הוא מלמעלה ברכה וקדושה הוא מלמטה. לקדש א"ע ולקבל הברכה. והעביר יעקב אבינו את הכל וייחד את הכל להחסד. ואח"כ ויעבירם את הנחל כידוע כי נחל הוא דבר המושך ומקבל מן באר. ויש כמה מיני נחלים. ונחל עדניך תשקם. ויש נחל קדומים. היינו שמקבל הכל מבחינות הנקראים קדם וכן כתיב ביצחק ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים שהמשיכו לתוך הנחל באר וגם מים וגם חיים. ויכול להיות שזהו ג"כ בחי' ויעבו"ר. וכגד זה כתיב ביעקב ויעבירם את הנחל ואח"כ ויעבר את אשר לו. העביר כל הבחי' שלו ג"כ. ויותר יעקב לבדו. היינו אחר שעשה כל היחוד הנ"ל וייחד כל העולמות וכל הבחי' אברהם ויצחק וגם הבחי' שלו הכל לבאר מים חיים. אז ויותר יעקב לבדו והשיג כל השלימות ודחה כל הקליפות וכל הבחינה של עשו רק נשאר לבדו. כמ"ש אצל הקב"ה ונשגב י"י לבד"ו. כי באמת הוא יעקב נקרא א"ל. ויקרא לו א"ל אלקי ישראל שהקב"ה קראו ליעקב א"ל. וכמו כן נקראים כלל ישראל כשמשיגים השלימות. שמו משותף בשמנו. ונעשה הוא המרכבה שלימה ולא הי' מה לעשות עוד. רק באמת ראה הקב"ה שנצרך להיות עוד דורות ועולמות עד שיהי' תכלית השלימות לכך ויאבק איש עמו. השאיר אח"כ עוד מלחמות ומלחמות עד עלות השחר. היינו עד שיתעלה כל השחרות. היינו בעת ביאת משיחנו בב"י. ועוד שח"ר הוא ל' דרישה כמ"ש ומשחר"י ימצאונני. היינו עלות השחר כשידרשו להשי"ת באמת ויתעלה השחרות עד שיהיו כולו אור. אבל לע"ע יש מלחמות. וכמו כן הוא אצל האדם כי תמיד הוא הכל צירופים ובירורים. כל העולמות יתבררו ויתצרפו ויתלבנו עד שיהיו שלימות הגמור ויעלה השחר. ואח"כ אמר לו המלאך שלחני כי עלה השחר. כי אתה כבר תקנת כל העולמות עד התכלית הראשון ועלה אצלך השחר כנ"ל. אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני אתה תברכני ואז אחר שהודה לו על הברכות תיקן כל העולם במידתו וכמו כן חל על כל איש ישראל כי סוף כל סוף לא סגי בלאו הכי שיעלה כל דבר להבורא ב"ה. וזהו ומשחרי ימצאונני בשני נוני"ן בעוה"ז ובעוה"ב:

כג

וזהו חדשים לבקרים רבה אמונתך. היינו ע"י האמונה שלנו נתחדש כל הדברים ומעלים הכל לי"י יתברך ונתבטל כל דבר רע. ולזה אמר ר' חלבו מעולם לא קלסו המלאכים ושינו כפי שדברנו שצריך ליחד הכל לבאר מים חיים ויעבירם את הנחל זהו נחל המושך מבאר מים חיים. וזה ידוע אית נהר ואית נהר. אית נהר פלגיו. זהו חסד הבורא ב"ה. ואית נהר דינו"ר אלף אלפין ישמשוניה. באמת אין שיעור ואין מספר לזה ובכל יום ויום נמתקים הגבורות ע"י הצדיקים שמייחדים את העולם להקב"ה ונוטה הכל להימין. שהם המה שני המלאכים מיכאל וגבריאל. וזה הי' עיקר עבדות של יעקב אבינו לייחד שני המדות ויחד הכל להקב"ה. וזהו ויעב"ר את אשר לו. וזאת אנו מחוייבים לידע אשר סוף כל סוף מחוייב להתברר הכל ולבא להקב"ה. ואנחנו מחוייבים להתחזק בעבודתו ית"ש נגד היצה"ר. וזהו ויאבק איש עמו עד עלות השחר:

כד

עוד איתא במדרש על הפסוק. ויאמר שלחני כי עלה השחר. זהו שאמר הכתוב חדשים לבקרים רבה אמונתך. ממה שאתה מחדשנו בכל בוקר ובוקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות את המתים. ר' אלכסנדריא אומר ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלינו:

כה

הנה בזוה"ק מביא ע"ז הפסוק. מי זאת הנשקפה כמו שחר וגומר. וכפי מה שמבואר בזוה"ק. ובמדרש מביא זה הפסוק על החודש הזה לכם. ומרמז כל הארבע גליות. והנה הלא ידוע כי בעת בריאת העולמות הי' מרומז כל הד' גליות וגם ביאת משיחנו. וכפי דאיתא בספרים על פסוק והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' זהו הד' גליות. ורוח אלקים מרחפת על פני המים. זהו רוחו של משיח. כמו שמבואר ענין זה בכל הספרים הקדושים. ומרחפ"ת זהו הרפ"ח ניצוצים. ובאמת עד שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון וכמו כן הי' כל העשיות של האבות הקדושים שיושלם הכל וכל העולם לרצונו הפשוט. ויהי' הגאולה העתידה. וזה הי' כל העובדות של יעקב אבינו לייחד כל העולמות. ובראותו שצריך להתעכב עוד הרבה חלק א"ע מעשו ונתן לו עוה"ז והטמין כל הברכות ועשה כל הדברים הכל להכין לגאולה העתידה. לזאת כשאמר לו נסעה ונלכה. שרצה שיהי' הקץ ושיתוקן גם הוא. א"ל יעקב אדוני יודע כי הילדים רכים. פי' עדיין לא הגיע עת של הגאולה. כי הילדים היינו נשמות ישראל רכים עדיין ולא באו לעולם וצריך להמתין עד שיוולדו כל נשמות ישראל שבגוף. ונראה מאז ועד עתה ת"ל כמה נשמות כבר באו לעולם י"י עליהם יחיו ויזכו בביאת משיחנו ויפרו וירבו נשמות ישראל כי ע"י ישראל הוא העליה מזה העולם ובזה יתרבה כבודו של הקב"ה שיתרבו נשמות ישראל. עכ"ז עדיין לא נולדו כל הנשמות שבגוף. השי"ת יזכינו לזה. רק לע"ע מוכרחים אנו להמתין על ביאת משיחנו עד שיבואו כל הנשמות לזה העולם. וכפי המשל שאמר ע"ז א"א זקני הרב הצדיק כו' מו"ר הרב ר' אהרן קארלינער זצוקל"ה. זהו שאמר כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי שאנכי מחוייב לראות אם יש לנו כל הנשמות. רק יעבר נא אדוני לפני עבדו. נתן לו לע"ע תאוות עוה"ז. ואני אתנהלה לאט"י. היינו כמו שפירש"י ז"ל ה' יתירה. היינו אתנהל ה' כידוע שעולם הזה נברא בה"א. עד שאתנהל עוה"ז לייחד אותה להקב"ה. ויתייחדו כל העולמות עוה"ז ועוה"ב כידוע מפני מה נברא עוה"ז בה"א. כדי שיכנסו כל הצדיקים בשער הגדול ובעלי תשובה יכנסו בשער הקטן כפי דאיתא זה השער לי"י. ואם לא מסתייע מלתא חותר לו השי"ת חתירה. וזהו הפתח של הה"א אשר מן הצד. ובאמת החיוב על כל איש ישראל לבא לזה ופשיטא לגדר התשובה. ויתייחדו ב' העולמות ה' תתאה עם ה' עילאה לכל השלימות. לכך כתיב בלאה ותעמוד מלדת. כי כיון שנולד יהודה נעשה עמידה ללידת העולמות כי יש בתוכו שם הוי' ב"ה וב"ש. וגם אות ד' באמצע כידוע כי מקודם היתה ד'. וכשמייחד שני ההי"ן נעשה ה' ה' וזה ידוע כי ב' ההי"ן הם נגד שני העולמות. וזהו אתנהל"ה לאטי. היינו בהדרגה אחר הדרגה עד שיתעלו כל הבחי' הנמוכים בארץ למעלה וזהו לרגל הילדים. היינו כמו שדברנו בשביל נשמות ישראל. ולרגל המלאכה. היינו בשביל המלאכה שנתן לנו הקב"ה כפי דאיתא ע"פ אשר ברא אלקים לעשות שאנחנו מחוייבים לעשות להעלות הכל ע"י הל"ט מלאכות שאנו עושים בכל יום מימי השבוע ששת ימים תעשה מלאכה כדי לברר הכל כי זהו הכל בירורים וע"י המלאכה של ששת הימים נתברר הכל. אבל בשבת אסור לעשות שום מלאכה כי אין בו בירורים וזהו לרגל המלאכה עד אשר אבא אל אדוני. גם בחי' שעירה. שעיר הוא ההיפוך מהקדושה. שעירה ל' נקבה הוא ההיפוך הגמור מהקדושה. ויתברר ויתעלה הכל להקדושה:

כו

ולזה כשאמר לו המלאך שלחני כי עלה השחר. אומר ע"ז המדרש חדשים לבקרים כו'. כידוע אשר כל המלאכה שאדם עושה בכל יום. כי ת"ל אנו עושים בכל יום מצות ומעש"ט וגם בדבר הרשות העליה מזה בלילה והקב"ה מחזיר לו בכל בוקר חיות חדש. הגם למי שאינו בגדר הטוב הקב"ה מחזיר לו חיות חדשה. ומזה נתרבה האמונה:

כז

ור' אלכסנדריא אומר ממה שאתה מחדשינו בבוקרן של מלכיות כו'. כפי שדברנו על פסוק מי זאת הנשקפה כמו שח"ר כידוע שח"ר הוא ל' שחור. וכשאדם רואה שאינו מהודר כראוי ואין אור לו אזי צריך לדרוש להקב"ה וזהו ל' שח"ר. ומשחר"י ימצאונני. ומקבל מעט מן האור ואח"כ יפה כלבנה שיש לה יותר אור. אבל עכ"ז הוא מקבל מן החמה. ואח"כ ברה כחמה שהוא נקרא נגדינו אור בפני עצמו. ואח"כ איומה כנדגלות. זהו אור מלמעלה ואז יהי' שלימות הגמור ביאת משיחנו בב"י. וזהו כי עלה השחר. שכבר הי' לו עליה להשחרות. והשיב לו עדיין צריך להמתין עד שנסבול כל הד' גליות ויתעלה רצון הבורא ב"ה. וכפי ששמעתי מא"א אדומו"ר זצוקל"ה בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו. וכפי שמרומז הכל בבריאת שמים וארץ כל הד' גליות. ורוח אלקים מרחפת זהו רוחו של מלך המשיח והכל הוא בירורים ובירורים עד שיוברר כל העולמות ממטה למעלה ויהי' אי"ה הגאולה העתידה. וזהו רבה אמונתך לגאלינו בב"י אמן:

כח

עוד נוכל לומר על המדרש הנ"ל על הפסוק ויאמר שלחני כי עלה השחר. כי הנה כתיב רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה. היינו שהי' לך עלי' יותר גבוה מכולם. וזהו כי עלה השחר שהי' לו עלי' להשח"ר כי תיבת שח"ר יש לו ג' פירושים. אחד ל' שחרות וחושך. ב' ל' דרישה. ג' ל' בוקר ואור. כשנעשה חושך להאדם דורשים להאור. וכשדורשים אז נעשה אור כי מה שרואה יותר חושך הוא סימן שזה קרוב יותר להאור וכשנעשה חושך אז הוא העת מדרישה. כי מקודם צריך האדם לידע החשכות שלו מכל הצדדים וצריך לדרוש ולבקש תחבולה שיאיר לו ולשבור לבו לב האבן לפני י"י. יגעתי ומצאתי תאמין. ובוודאי ישיג האור של הש"י ויאיר לו בלבו תורת השי"ת וזהו ואמונתך בלילות היינו כשהוא יודע חשבונו כמו שדברנו אזי יקיים חיפוש אחר חיפוש ויהי' לו אמונה שבוודאי יעזור לו השי"ת ויאיר לו בתוכו חיות הקב"ה מפני שחיות של השי"ת יורד למקום נמוך מאוד. ותגל מרגלותיו ותשכב. וממקום נמוך כזה יתעלה אח"כ החיות למעלה ואז יוכל להיות לו עלי'. וכמו כן כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר כמו שדברנו מקודם בחי' שחר. ואח"כ יפה כלבנה כי אורה גדול מאור השחר ועכ"ז היא מקבלת מן החמה. ואח"כ ברה כחמה. כי החמה היא כמעט אור עצמיות הגם שהיא מקבלת ג"כ מגבוה ממנה עכ"ז היא אור גדול ומשפעת מאורה:

כט

וזהו שאמר יעקב ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה. פי' לבחי' רגל של המלאכה. היינו שהורדתי אורו ית' למקום נמוך מאד בחי' רגלים בכדי להעלות הכל למעלה כמו שכתוב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. ולרגל הילדים. פשוט הוא שמוכרח אני להמתין עד לסוף שיכלו כל הנשמות שבגוף. כמו שכתוב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי רוחו של משיח שמתעטף ומתאחר כמו והי' העטופים. הוא בשביל נשמות שעשיתי שעדיין לא כלו לירד מאוצר הנקרא גוף:

ל

וזהו שאמר המדרש ממה שאתה מחדשנו בכל בוקר אנו יודעים וכו' כי עלות השחר הוא כך. מקודם הוא מחשיך מאוד כשהוא קרוב מאוד לאור היום. ובשעה שאדם ישן על מטתו יוצא ממנו כל החיות רק נשאר אצלו דבר מה נפש החיוני לחיות נפש. וכשקם האדם בבוקר הוא קם בכוחות חדשים ובמוחות חדשים בברכות חדשות ובמצות חדשות המחזיר נשמות לפגרים מתים. לכן מזה החידוש שאתה מחדשינו בכל בוקר מזה אנו יודעים שאמונתך רבה להחיותינו כי האמונה נתרבה ונתגדל אצלינו האמונה לתחיית המתים. כי מה הוא הענין של תתיית המתים שיתצרף הגוף ויתעכל ולא ישאר ממנו כלום רק עצם קטן דבר קטן ואח"כ יחודש בחיות חדש ויאיר הרבה מאוד:

לא

וממה שאתה מחדשינו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלינו. כי זהו דבר גדול שכעת בגלות המר והכבד שעברו עלינו כל הצרות והוא מקיים שה אחת פזורה בין כל האומות ומגודל הלחץ זו הדחק שכעת לא טוב מאוד לישראל. מזה ניכר שכעת ירד מאוד החיות במקומות הנמוכים. כאמור ומלכותו בכל משלה בכדי להעלות משם כל הניצוצות הקדושות. והעת הזאת נקרא עלות השחר. ומזה אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלינו ולהאיר לנו בב"י אמן:

לב

ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. יעקב הי' רוצה צו פאר זארגין בעד בניו לעולם. פי יעקב הי' לו צער גידול בנים ולזה עיכב המלאך אצלו. ואמר לא אשלחך כי אם ברכתני. הודה לי על הברכות שברכני אבא. כי יעקב סילק את הברכות לעילא לעילא. כי הברכות ניקחו לעילא לעילא ורצה שיהי' לבניו אחיזה באלו הברכות בעוה"ז לפיכך א"ל הודה לי על הברכות ועי"ז יקבלו את הברכות גם בזה העולם:

לג

ויקחם ויעבירם את הנחל. פירש"י עשה עצמו כגשר נטל מכאן והניח כאן. והנה נראה כי נאמר באברהם ויעבר אברם. וכמ"כ כתיב ביעקב [* בראשית לא כא. ושם כג וכד] ג"פ ויעבר. כי זהו עיקר עבדות של צדיקים והאבות העולם כדי להמשיך הי"ג מכילין דרחמין לזה העולם ולזה כתיב ביעקב שלש פעמים ויעבר. אחד כנגד י"ג מכילין דרחמי שכתוב בתורה הקדושה. וא' נגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן זו תורה שבע"פ. וא' כנגד עבודה שבלב זו תפלה. ולכן יש י"ג שבחים בישתבח כנגד י"ג מדות. וכתיב מקודם אצל יעקב ויקם בלילה הו"א כידוע שאנו אומרים תמיד אתה הו"א היינו שמתייחדים שני העולמות כי תיבת הוא מדה הנסתר מאתנו:

לד

ויקח את שתי נשיו וכו'. ויעבר את מעבר יב"ק. וזה ידוע לכל כי ר"ת של יב"ק. י"חוד ב"רכה ק"דושה. ומספר יב"ק עולה ב' השמות הוי' אלקים. וכשמייחד את כל העולמות על ידי שמותיו הקדושים והאיך מייחד השמות הקדושים ע"י הקדושה שמקדש א"ע בכל עשיותיו הן ע"י הבארות שהיו להאבות והן יעקב ע"י המקלות שעשה יחודים גדולים. אזי אח"כ ברכה. משפיע כל טוב לזה העולם. זהו הפי' של יב"ק. ואח"כ ויקחם ויעבירם את הנחל. כי יש כמה נחלים והוא העביר הכל והשפיע הכל מנחל קדומים. ואח"כ את אשר לו כי ייחד את כל אשר לו להקב"ה והשפיע כל החסדים והטובות לזה העולם ע"י השלשה פעמים ויעבר שאמר. ובזה העביר את הנחל למטה. וכמו שהיו בעת קריעת ים סוף ג' פעמים הנ"ל. כפי דאיתא בספרים. ויעבר גי' ע"ב רי"ו. ובזה השם עברו ישראל את הים כפי דאיתא בזוה"ק על ויס"ע ויב"א וי"ט ג"פ שם ע"ב ובזה השם עברו ישראל את הים והם נקראים בספרים הקדושים ע"ב גשרים. לזה פירש"י ז"ל על יעקב עשה עצמו כגשר כי ע"י ג"פ ויעבר כידוע שנקראים ע"ב גשרים עשה הגשר והעביר את הנחל וייחד את הכל להקב"ה לזאת כתיב ויותר יעקב לבד"ו. וכמו שכתוב אצל הקב"ה ונשגב י"י לבד"ו. ומה שלא נאמר ביצחק ויעבר. יכול להיות שזהו כפי דאיתא בכוונות שופר כי אברהם ויעקב כוללים ביניהם את יצחק. בכדי להמתיק הפחד הקשה. כך כללו תמיד אברהם ויעקב את יצחק ביניהם בכדי להמתיק את הגבורות. ולכן לא כתיב אצל יצחק ויעב"ר. וכן כתיב שלח אור"ך ואמת"ך. וכן כתיב כל אורחות י"י חסד ואמת. והם כוללים את יצחק. וע"י אבות העולם נשפע כל טובות וישועות וברכות לזה העולם:

לה

ויבא יעקב שלם. איתא במדרש. זהו שאמר הכתוב י"י ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם

לו

הנה זה ידוע בכוונות התקיעות. כי יעקב נקרא קול פשוט. וזהו דאיתא במדרש אף אסף קישט את דבריו ואמר הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב. שיומתקו כל הגבורות ע"י קול השופר ויהיו רחמים גמורים. ואיתא במדרש. למה צריך להיות השופר שלם מה שופרו של הקב"ה שלם כו'. וזה ידוע שמספר שלם עולה ש"ע. וזהו שאמר מה שופרו של הקב"ה של"ם כך צריך להיות השופר שלנו להביא זה השלימות לזה העולם ע"י קול השופר. וזהו בחי' יעקב מדה"ר:

לז

וז"ש ויבא יעקב שלם. כי יעקב הביא את כל השלימות הנ"ל לזה העולם. ועל ידי זה:

לח

עיר שכ"ם וגו'. הוא לשון חלק ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך כפירש"י שם. שחלק בחי' עשו ממנו ולקח לו חלק הקדושה והעלה כל העולמות להקב"ה. ואז ויטו שכ"ם אחד לעבדך. והאיך עושה זאת. לז"א

לט

בבואו מפ"דן אר"ם וגו'. פד"ן הוא לשון זוגות. וחלק הס"א והעלה כל העולם לאלופו של עולם שהוא רם על כל רמים וזהו אר"ם:

מ

ויקן את חלקת השד"ה. כי אית שדה ריח בני כריח שדה. ואית שדה ויבוא עשו מן השדה חלקו בחיצוניות. והוא הפריד כל הדברים שצריך להפריד והקנה את חלק השדה שלו להקב"ה. וזה נקרא שדה דחקל תפוחין:

מא

אשר נטה וגו' מיד בני חמו"ר אבי שכם. היינו מכל החומריות. שהעלה את כל החומריות להקב"ה שהפריד כל מה שצריך להפריד והעלה כל הניצוצות קדושות הנמצא בכל החומריות להקב"ה:

מב

במא"ה קשיטה. היינו שקיש"ט את כל דבר וייחד כל העולמות עד שנעשה ונתקשר כל המא"ה בחי' כידוע. א"ת מ"ה אלא מא"ה. וגם יש מאה ברכות. וזה ידוע ג"כ שבאברהם אין בשמו קו"ף ולזה הוליד את יצחק בן ק' שנה. וביצחק וביעקב יש אות קו"ף. וזהו במא"ה קשיט"ה שיעקב קיש"ט את כל המא"ה שערים. וז"ש המדרש. אסף קישט את דבריו כו' כמו שדברנו מקודם ויבא יעקב של"ם וזהו י"י ישמר צא"תך ובו"אך. וי"צא יעקב וי"בא יעקב. כי כל העשיות שלו שעשה עם עשו ולבן וכל הדברים היו הכל בכדי לקשט את כל העולם ולהביא לתכלית השלימות וזהו ויבא יעקב של"ם כו' עד במא"ה קשי"טה. והבן: