חשבון הנפש קפ״ח

א

ומי שאינו מובטח בעצמו לאמץ מנוחת נפשו בפני התעוררות הרוחות בדרך החינוך הפשוט, ויש לחוש שלא יכשל ע"י הטורח ההוא ויפול בשקיעה (עי"ס י"ז וסי' ס"א) אזי יכולנו לפתוח לו דרך החינוך המהופך, דהיינו, שאין המתחנך צריך לאנוס עצמו ולבזבז מכח הנשמה עד כדי שיתאפק מן החטא לגמרי דוקא (פי' מן המדה המגונה שעלול להביא לידי חטא), אלא לחנך עצמו לנצח אותו יצה"ר אחת אחת כפי יכלתו, ובעד כל פעם שהצליח לעמוד בנסיון משך מעל"ע, ירשום בפנקסו נקודה אחת בערב, ויתנהג כך משך תקופה אחת ויותר עד שיאזור כח במדת מנוחת הנפש באופן שיוכל להתחיל בה חשבון השגיאות כראוי, והוא הדין נמי לכל מדה כבדה ביותר או לכל נסיון קשה, שלא ניתנו להנצח בתחבולות הנ"ל (בסי' לו וסי' מב) יכולין ג"כ להקילם לפי שעה בדרך החינוך המהופך הזה, ואלא משום דעיקר כוונת החיבור הוא להמציא עצה לחלושי כח ע"י קיבוץ המשהויין (עי"ס נו וסי' קמז) ע"כ היכא דלא סגי בהכי צריך לנסות ג"כ בדרך החיזוק (סי' נח) אבל במקום שהחיזוקים הללו מזיקים, יש להם לנסות בדרך קולי קולות עוד. ד"מ אם נמצאה העלאת הכוונה (סי' לו) מזקת בשעת הנסיון, אזי צריך לפרק אותה מדה לחלקים, וליתן לכל חלק וחלק שבוע מיוחדת לשמש בה או חצי שבוע לזה וחצי שבוע לזה, וכן במ"ש (סי' מב) להכפיל שבועת השליטה למדה אחת בתקופה, ונמצא תחבולה זו מזקת, אזי מנסין ליטול החצי מן השבוע שלה ואף גם למוחקה מכלל המדות השולטות בשבוע שלהן לגמרי, ולא לחנך אותה אלא בדרך אגב בלבד, עד שיאזור כח אחת אחת, ואז יחזור ויחבר חלקי המדה הכבדה שהוקלה או יחזור ויתן לה שבוע משמשת שלמה כראוי, ומה גם לאותן מדות הכבדות לרוב האדם, כגון מדת הפרישות מעריות (פי' גם מן ההיתר כשהוא שלא לצורך), וכדומה צריך להתחיל בחינוך מספר הזכיות לכל שבוע כנ"ל משך כמה תקופות ויועיל בעז"ה ליישר חיליה אח"כ להתחיל בחינוך חשבון העונות כנהוג, ובשעת הדחק יכולין לחלק עוד מדרגות הזכיות עצמן, ויתחיל לחנך עצמו בנצוחי נסיונות קלים ואח"כ בחמורים מהם ועד למדרגות היותר קשות וכו':