א
וששאלת אם השכיר ישראל לגוי כרמו שנה אחת והגוי נטע בתוכו זמורות באותה שנה שהיה בידו אם מותר הישראל אחר כך בפירות שנטען בתוך ג' שנים ובשנה הרביעית בלא חלול. לא. כי ערלה נוהגת אף בשל גוים כמו שמוכיח ר"י מכמה ראיות בפ"ק דקדושין (דף ל"ו) כל שכן הכא דבקרקע ישראל קיימי דשכירות לא קניא כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף כ"א) ובפ"ק דפסחים (דף ד):
תשב"ץ קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…