שפת אמת, דברים, שופטים כ״ח

א

תרס"ד

ב

בפסוק אשימה עלי מלך כו' שום תשים כו'. ובמד' אין דנין את המלך מלפניך משפטי יצא שאין ברי' דן את המלך אמר הקב"ה אני חשבתי שלא יהי' עליכם אימת מלכות כו'. דהנה מינוי המלך הוא בעבור שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. אבל אם היו יראים את ה' לא היו צריכין מלך. וה' אלקיכם מלככם. אבל כשחסר יראת ה' צריכין מלך כמ"ש יהי מורא שמים עליכם כמורא ב"ו. עלובין בני אדם שצריכין ללמוד יראת ה' מיראת ב"ו. וע"ז כתי' ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה מה שצריכין ללמוד יראת ה' מיראת אנשים. ולכן המלך קיבל יראת ה' רק מן התורה כמ"ש וקרא בו כו' למען ילמד ליראה את ה'. וכן היו מוכנים כל בנ"י להיות יראת ה' על פניהם מתוך התורה. ולכן העמדת המלך הוא מצוה ומ"מ הוכיחם שמואל הנביא ע"ה במה שביקשו מלך כי אם הי' יראת ה' בלבם לא היו צריכין מלך. רק אם רואים שחסר להם היראה ואמרת אשימה עלי מלך. אז היא מצוה כדי לקבל יראת ה' מתוך יראת המלך. כי באמת מלכותך מלכות כל עולמים. וכל שם מלך הוא בעבור שמתוך יראתו באין ליראת ה'. ואיתא בגמ' לעולם ירוץ אדם לקראת מלך ואפי' מלכי האומות שאם יזכה יבחין כו'. פי' שמכל יראת מלך באים ליראת ה' אבל אין כל הסיבות שוין כי ע"י מלכי אומות באים ליראת העונש. אבל ע"י מלכי ישראל באין ליראת הרוממות מצד כי בחר בו ה' הי' נופל אימת המלך על האדם ומזה בא ליראת הרוממות של הקב"ה וב"ש. וכמה ירדנו עשר ירידות לא זו שצריכין מלך ב"ו עוד משתעבדין למלכי אומות ואפי' לעבדי המלך ב"ו. וכולי האי ואולי נזכה להיות מורא שמים עלינו כמורא ב"ו. והנה באמת בנ"י נק' בני מלכים. כי כל איש ישראל צריך להיות עליו יראת הרוממות עד שממנו יפול יראת ה' גם על אחרים כמ"ש וראו כל ע"ה כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך. וכ"כ ירא את ה' בני ומלך דרשו חז"ל על אברהם אבינו ע"ה שירא אותי ועשיתיו מלך ובו נתקיים הדבר בשלימות שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל ברי' כמ"ש בעבור אברהם שקראך אדון בעולם לכן נק' מלך כי זה שמקבלין ע"י מלכות שמים הוא נקרא מלך: