שם משמואל, הושענא רבה ז׳

א

שנת תרע"ח

ב

ענין החתימה דהו"ר אחר שכבר נחתם בנעילה, י"ל עפ"י דברי המדרש בפסוק ועם נברא יהלל י' ר' יצחק פתח קריי' בדורות הללו וכו' שהקב"ה בורא אותן ברי' חדשה וכו' ומה עלינו לעשות ליקח לולב ואתרוג ונקלס להקב"ה, ונראה כי התחדשות הבריאה מתחלת מסוכות, וע"כ אז הוא ראשון לחשבון עונות:

ג

והנה כתיב והי' שבעת ימים תחת אמו, ובזוה"ק ח"ג (צ"א:) בגין לאתיישבא בי' ההוא חילא ואיתקיים בי', ושם (צ"ב.) ת"ח והי' שבעת ימים וגו' וכו', היינו דכתיב שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום, והי' שבעת ימים תחת אמו, תחת אמו אתעטרו שבעת ימים דכתיב לך ה' הגדולה והגבורה וגו' וע"ד שבעת ימים לתתא ליקרא דאמא עלאה, תחת אמו לתתא, דכתיב עד עקרה ילדה שבעה, ורבת בנים אומללה, עקרא דכל ביתא ילדה שבעה אלין שבעת יומין דחג הסוכות עכ"ל, ויצא לנו מזה דחג הסוכות אתקיים בישראל והי' שבעת ימים תחת אמו, וכמו דטעמא דפשטא דקרא בגין לאתישבא בי' ההוא חילא ואתקיים בי', כן ישראל דבסוכות נעשו עם נברא וכקטן שנולד דמי, בהנך ז' יומין דסוכות אתיישב בהו ההוא חילא ואתקיים בהו:

ד

ולפי האמור י"ל דזהו ענין החתימה דהו"ר, דגמר הדבר והשלמתו נקרא חתימה. כמו חתימה שהיא שמירה לבל ימשול זר, כי כל מידי דצייר וחתים לית להו רשות למשקל כן שלימת הדבר הוא שמירתו, ובנעילה שהיא שלימת הסליחה ומחילה כמו שתקנו לנו בתפלת נעילה קץ סליחה ומחילה זהו חתימת הסליחה ומחילה, ובהו"ר שהוא שלימת האדם אחר שנעשה ברי' חדשה זה חתימת האדם, ושוב א"צ לשמרו מן העכברי רשיעי:

ה

ענין ערבה הניטלת בפ"ע בהו"ר, י"ל עפ"י דברי מדרש המובא ברבינו בחיי דד' מינים שבלולב הם לעומת ארבע מלכיות אתרוג נגד בבל, לולב לעומת מדי, הדס נגד יון, ערבה נגד אדום עיי"ש, והנה ידוע דכח ארבע מלכיות מושך לעבירות, בבל לע"ז, מדי לג"ע, יון לשפ"ד, אדום ללה"ר שמגדיל עבירות כנגד שלשתן, וכן מלכות הרביעית יתירה משלשתן או שקולה כשלשתן, וכן לעומתו י"ל בארבעה מינים אלו, אתרוג רומז למלכות שמים, דבזוה"ק שלכן עלתה חזזית פסול משום שנאמר כולך יפה רעיתי ומום אין בך, ע"כ הוא לעומת ע"ז, לולב רומז לצדיק יסוד עולם, וידוע דברי האריז"ל בהא דצריך שיהא לולב יוצא מן ההדס וערבה טפח, וצדיק הוא שומר הברית, ע"כ הוא לעומת ג"ע, הדס שהוא משולש והוא כלול, ובמדרש אמור פרשה למ"ד וענף עץ עבות זה יעקב, וידוע שהתכללות היא היפוך משפ"ד שענינו פירוד בין גוף ונפש, ע"כ הוא לעומת שפ"ד, ערבה שדומה לשפתים ועלה שלה משוכה כנחל, רומזת להיות נמשך אחר השי"ת, לעומת לה"ר כמ"ש שפתינו אתנו מי אדון לנו:

ו

וי"ל שלעומתם באו ארבעה זמנים המקודשים, ר"ה, יוהכ"פ, סוכות, הו"ר, ר"ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם היא היפוך מע"ז, יוהכ"פ הוא היפוך מג"ע, ובתקה"ז דד' בגדי לבן מכפרים על ג"ע, ובש"ס יומא (ס"ז:) תנא דבי ר' ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל, וברש"י כלומר על עריות מכפר, סוכות הוא דוגמת בהמ"ק התוועדות עליונים ותחתונים, וידוע שסוכה גימטריא שני שמות רומז התחברות שמים וארץ עליונים, זה היפוך שפ"ד, הו"ר יום ערבה שדומה לשפתים הוא היפוך לה"ר, ובזוה"ק דבהאי יומא אסתים לישנא בישא דמקטרגא, ובאשר שלה"ר מגדיל עוונות כמו עבודה זרה ג"ע שפ"ד או יותר מהם, ע"כ לבד שניטלת עם הלולב ניטלת עוד בפ"ע: