שולחן ערוך הרב, אורח חיים ד׳: דיני נטילת ידים ובו כ"א סעיפים:

א

דיני נטילת ידים ובו כ"א סעיפים:
כל אדם הקם ממטתו שחרית בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו צריך לרחוץ ידיו ברביעית הלוג מים מן הכלי ואפילו אינו רוצה להתפלל עד לאחר כמה שעות לפי שכל אדם כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו נעשה כבריה חדשה כמ"ש חדשים לבקרים כו' שהאדם מפקיד נשמתו עייפה והקב"ה מחזיר לו חדשה ורגועה כדי לעבוד להשי"ת בכל יכולתו ולשרתו כל היום כי זה כל האדם לפיכך צריכים אנחנו להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי כדי לעבוד עבודתו ולשרתו כמו כהן שהיה מקדש ידיו מן הכיור בכל יום קודם עבודתו וכיון שצריך ליטול ידיו מן הכלי דוקא לכן יברך על נטילת ידים ולא על רחיצת ידים מפני שהכלי שממנו נוטלין לידים נקרא נטלא בלשון חז"ל לכן תיקנו בברכה זו לשון נטילה להורות דצריך כלי:

ב

בנטילה זו אין צריך שיבואו המים על ידיו מכח אדם דוקא אלא אפילו שפשף ידיו בתוך כלי של מים עלתה לו נטילה:

ג

אם אין לו כלי כלל אלא רוחץ ידיו במים שאובים שלא מן הכלי או שאין לו מים כדי שיעור רביעית הלוג לא ימנע בשביל זה מלברך על נטילת ידים משום דלא פלוג רבנן כיון שרוחץ ידיו במים הכשרים לנטילה אבל אם אין לו כלל מים הכשרים לנטילה על דרך שיתבאר לקמן בסי' ק"ס אם אינו רוצה להתפלל עד לאחר זמן מרובה באופן שיסיח דעתו משמירת ידיו ויצטרך ליטול ידיו פעם אחרת כדי להתפלל אזי לא יברך כלל על נטילה זו ואם אין לו מים כלל אם רוצה להתפלל מיד צריך לנקות ידיו קודם התפלה בצרור או בעפר או בקורה או בכל מידי דמנקי ויברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נקיות ידים ואם אינו רוצה להתפלל מיד אין צריך אפי' לנקות את ידיו אם שכב במלבושיו ויכול לברך כן בלי נטילת ידים כל ברכות השחר דסתם ידים שאינו יודע להם שום טומאה אינן פסולות לברכה שלא תיקנו רחיצת ידים אלא לקריאת שמע ותפלה בלבד אבל אם היה ישן על מטתו ערום אסור להזכיר [שום] שם מז' שמות שאינן נמחקין או להוציא דברי תורה מפיו עד שינקה את ידיו בכל מידי דמנקי משום דמסתמא נגע במקומות המכוסים שבאדם כגון שוק וירך וכיוצא בהם שיש בהם מלמולי זיעה שהידים עסקניות הן:

ד

אמרו חכמים כל הישן בלילה ששים נשימות [כיון] שנסתלקה ממנו נשמתו באה רוח הטומאה ושורה על גופו ומיד שניעור משינתו נסתלקה רוח הטומאה מן כל גופו חוץ מן ידיו שאין רוח הטומאה מסתלק מעליהם עד שישפוך מים על ידיו ג' פעמים על כל יד בפני עצמו ולא ישפוך על יד אחת ג' פעמים רצופים אלא פעם א' על ימין ופעם א' על שמאל וכן יעשה ג' פעמים:

ה

וקודם שיטלם על דרך שנתבאר לא יגע בידיו לפה שלא יתאלם ולא לאזנים שלא יתחרש ולא לעינים שלא יסתמא ולא לחוטם ולא לפה שלא יהא בעל פוליפוס דהיינו ריח החוטם והפה:

ו

וכן לא יגע בידיו קודם נטילה במקום הקזה וכן לא יגע לשום מאכל או משקה שלא יטמאם:

ז

א"צ לנגב הידים אחר הנטילה של שחרית ומותר לברך ברכת על נטילת ידים בלי ניגוב והוא הדין שאר כל הברכות וא"צ ליטול אלא האצבעות ומיהו טוב שיטלם עד פרק הזרוע:

ח

נטילת ידים שחרית אין נוטלין על גבי קרקע אלא לתוך כלי וטוב שיהא כלי התחתון מאוס:

ט

מים של נטילת ידים שחרית אסור להשתמש בהם שום תשמיש מפני שאסור ליהנות מהם מפני רוח רעה ששורה עליהן ולכן לא ילינם בבית וכן יזהר שלא ישפכם בבית ולא בשום מקום שעוברים שם בני אדם שמא יגע בהם אדם ויוזק:

י

כשהוא נוטל ידיו צריך ליטול יד ימינו תחלה מטעם שנתבאר בסי' ב' ולפי שטוב הוא שמן יד ימין יבואו המים על ידיו לטהרם מטעם שנתבאר בזוהר לפיכך יטול כלי של מים ביד ימינו ונותנו לשמאלו כדי שישפוך מים על ימינו תחילה:

יא

ולא ישפוך לו על ידיו מי שעדיין לא נטל ידיו שחרית שנאמר והזה הטהור על הטמא:

יב

אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים ג' פעמים בכלי אחד לא עלתה לו נטילה להעביר רוח רעה מעליהן שמיד ששכשך ידיו פעם ראשונה בתוך הכלי נטמאו כל המים שבכלי והווין כמי שופכין ואם שכשך ידיו ג' פעמים בג' מימות מחולפים או בנהר דקמאי קמאי אזלי להו והני אחריני נינהו יש להסתפק אם עלתה לו נטילה להעביר רוח רעה שעליהן וטוב שיחזור ויטלם כדינם מפני שאפשר שאין רוח רעה מסתלקת מהידים אלא ע"י עירוי ג' פעמים מהכלי:

יג

אם היה ניעור כל הלילה צריך ליטול ידיו מיד כשיאור היום אע"פ שבכל הלילה לא הסיח דעתו משמירת ידיו כגון שהניחן בבתי ידים אעפ"כ צריך ליטול ידיו מן הכלי בלא ברכה כשיאור היום מפני שאפשר דכשתקנו חכמים נטילת ידים בכל שחר מטעם שנתבאר בסעיף א' לא רצו לחלק בין ישן דנעשה בריה חדשה ללא ישן כלל:

יד

המשכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו טוב שיחזור ויערה על ידיו ג' פעמים כדינם כשיאור היום מפני שאפשר שלילה היא גורמת שישרה רוח רעה על הידים אפילו בלא שינה ומכל מקום אפילו השכיב עצמו אח"כ לישן פעם ב' שינת קבע דודאי שורה רוח רעה על ידיו וצריך לערות עליהן ג' פעמים כשיקום ממטתו אעפ"כ לא יברך על נטילה זו דלא תיקנו ברכת על נטילת ידים אלא כשנעשה בריה חדשה כמו שנתבאר בסעיף א' ובשינה זו השנית לא נעשה בריה חדשה דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ב' פעמים:

טו

אם ישן ביום שיעור ששים נשימות טוב שיערה על ידיו מים ג' פעמים מפני שאפשר שהשינה [היא] גורמת שתשרה רוח רעה על הידים אפילו ביום:

טז

דוד המלך עליו השלום היה נזהר שלא לישן כל הלילה ששים נשימות רצופין כדי שלא יטעום טעם מיתה רק היה מתנמנם כסוס עד חצות לילה ובחצות לילה היה מתגבר כארי:

יז

יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירים שבתוך הפה כדי לברך את שם הגדול בקדושה ובטהרה:

יח

אלו דברים שהן צריכין נטילה במים דוקא ולא בכל מידי דמנקי אבל א"צ לערות על ידיו ג' פעמים אלו הן הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ והנוטל צפרניו והחולץ מנעליו בידיו והנוגע ברגליו והנוגע בגופו בידו והחופף ראשו והנוגע בכינה והמשמש מטתו ומי שמפלה כליו אפילו לא נגע בכינה שלא מצא וההולך בין הקברות ומי שנגע במת אבל אם הלך אצל מת א"צ נטילה ומיהו נהגו ליטול אפילו נכנס למת אחד והוא הדין המלוין אותו ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל ידיו אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו:

יט

המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו אח"כ מפחד ז' ימים ואינו יודע ממה מפחד המגלח שערו ולא נטל ידיו מפחד ג' ימים הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו מפחד יום אחד:

כ

הרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעות או עולה בהם שחין ורפואתו לרחוץ הרבה במי תרדין:

כא

רוחץ אדם פניו ורגליו בכל יום בשביל כבוד קונו שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם: