א
תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א:
יש נוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות וממתינים עד שיעבור כל חדש ניסן ותשרי ואז מתענים: הגה מיד שני וחמישי ושני שאפשר להתענות (ד"ע) ובאשכנז וצרפת נהגו להתענות ועושין אותו כמו תענית צבור לקרות ויחל (טור):
עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
ושני. שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב. (וכ"ש שבקל אדם עובר עבירות באיזה מלאכה דלא הותר בי"ט אלא צורך קצת ואף בחה"מ לא הותר רק דבר אבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד ואין איש צדיק בארץ וכו' בימים האלו לעבור דת במקצת ח"ץ) אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין:
ב
ותשרי. ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"מ אין קובעין בו תענית בתחלה ומברכין אותו בבה"כ מיד בשבת הראשון שאחר ראש חודש דלא כהגמ"י להמתין עד י"ז לחשון. ומברכין מי שמתענה בה"ב ומי שעונה אמן א"צ קבלה. וכתב המ"א כשיש מילה או חתונה נוהגין לברך במנחה משום מהיות טוב אל תקרא רע ע"ש:
ג
תענית ציבור. ואם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה עיין סי' תקס"ו ותקס"ח ויכולים לומר סליחות אפי' אין עשרה מתענים רק שלא יאמרו ת"צ קבעו שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ז:
תצ״ב
א
תוס' בקידושין פ"א מהא דסקבא דשתא ריגלא וכן כ' הטור בשם המנהג אשכנז וצרפת
ב
ציינתיו לעיל סי' תכ"ט
ג
לפי שהוא מרובים במועדים
תצ״ב:א׳
א
ס"א יש נוהגין. עתוס' דקדושין פ"א ד"ה סקבא. וע' בטור סי' תכ"ט שכ' בשם מ"ס ותלמידים מתענין בו בה"ב מפני חילול השם ג"י וכ' ונ"ל דהנך ג"י אחר הפסח קאמר כמו שרגילין באשכנז וכן אחר הסוכות מפני שהן ימי שמחה וסמכו אקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' ועב"י שם וכ"כ הטור הטעם כאן וכ"כ הרא"ש בפ"א דתענית ועמ"א:
ב
וממתינים. עמ"א ואע"ג שבמ"ס כ' להתענות בניסן לפי שאין אנו נוהגין כמ"ס שמתיר להתענות בניסן בזמן שאין מזכירין בציבור כמ"ש בסי' תכ"ט ועוד שאנו נוהגין להתענות בציבור ואף למ"ס אסור:
ג
מיד. עמ"א:
ד
ועושין אותו כו'. אע"ג דבתוספת דתענית תניא דאין קורין בתורה בתענית יחיד קהל שמקבלין תענית רבים מיקרי ואף ע"ג דלענין שאלה אמר בספ"א דתענית דכיחידים דמי היינו לשנות מטבע ברכות של תיקון נביאים וכן טבעו ענינו בברכה הרא"ש שם ועיין סימן תקס"ו סעיף ב':
ביאור הלכה does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
במג"א סק"ב וכ"כ ביו"ד סי' ר"כ בש"ך. נ"ב סס"ק ל"א וע"ש:
חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
[א] בניסן וכו' ובתשרי וכו' לפי וכו'. בלאו הכי הא כתב מהרי"ל בשבת שמברכין ראש חודש אין להזכיר שנאמר ביום טוב היה בטוב מכל שכן בשבת והוא ראש חודש, עד כאן, וכן נוהגין דאף כשחל ראש חודש בשבת מברכין בשבת אחריו אם כן אי אפשר להתענות בתשרי וניסן גופיה אם לא שנאמר להתענות ולא לברכו וזה אין עושין:
ב
[ב] [לבוש] על העתיד וכו'. ויש אומרים משום גשמים בחשון מפני זרעים ובאייר מפני הקציר:
ג
[ג] [לבוש] ימי המשתה וכו'. וכל שכן שבקל האדם עובר עבירה בהם הותרה מלאכות בהם בכל צדדין באכילה דוקא אוכל נפש בהוצאה דוקא שיש בו צורך קצת דאף בחול המועד לא הותר רק דבר האבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד וכמעט אין איש צדיק בארץ וכו' בימים אלו לעבור על דת (מעגלי צדק). מי שאינו יכול להתענות בה"ב עבור איזה אונס אז אסור להתענג במעדנים באותו יום (הגהות אשירי):
ד
[ד] [לבוש] אחר עצרת וכו'. מכל מקום יחידים ואנשי מעשה מתענים (תמים דעים סוף תענית):
ה
[ה] [לבוש] ומברכין וכו'. וכשיש חתונה או מילה נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב:
ו
[ו] [לבוש] אין צריך לקבל וכו'. ומכל מקום אין מחויב להתענות:
ז
[ז] [לבוש] ואם שכח וכו'. שליח ציבור ששכח ענינו עיין סוף סימן קי"ט:
ח
[ח] [לבוש] עבר יומו וכו'. לקמן סימן תקס"ח כתב דמחמירין להתענות גם יום אחר כנגדו:
ט
[ט] [לבוש] אפילו אמר וכו'. פירוש שקיבל כבר התענית סתם אבל אם לא קיבל כבר כלל רק עכשיו מקיבל עליו שיתענה למחר דינו כתענית ציבור:
י
[י] [לבוש] ואין צריך התרה וכו'. אבל כשרוצה לאכול מחמת שאינו בריא צריך התרה בשלושה דלא מסיק אדעתין כשלא יהיה בריא לא יתענה (ש"ך סימן רי"ד):
יא
[יא] [לבוש] נראה לי כשלא וכו'. כבר כתבו רמ"א בסימן תקס"ח והוא מהגהות מיימוני:
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב:א׳
א
א) [סעיף א'] יש נוהגין להתענות וכו' כ"כ הטור בסי' זה ובסי' תכ"ט נוהגין באשכנז ובצרפת להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח והחג וכו' וסמכו אותם על מקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וכו' אולי חטאו בני וכו' ובשביל שימי המועד הם ימי משתה ושמחה אולי חטאו עכ"ל אבל בשבועות דלא הוי אלא יום א' או שנים לא שכיח שמחה טובא. ב"י ססי' תכ"ט. ר"ז או' א' מ"א סק"א. לבוש. ובתמים דעים סי' קע"ח כתב דאנשי מעשה וחסידים מתענים אף אחר חג השבועות. ח"י או' א' פר"ח א"ר או' ד' חק יוסף או' א' וכ"כ באו"ח דף צ"ב ע"ב. והב"ד הברכ"י או' א' שע"ת או' א' וכתב שם השע"ת והיכא דנהוג אין לשנות ובמדינתינו לא נהגו כן עכ"ל ור"ל דלא נהגו להתענות אחר השבועות. ובלא"ה גם בתמים דעים לא כתב אלא אחסידים ואנשי מעשה. והמתענים אחר שבועות אין להתענות עד לאחר י"ג יום מר"ח סיון. ועיין לעיל סי' קל"א או' ק"ז.
תצ״ב:ב׳
א
ב) שם. עד שיעבור כל חדש ניסן וכו' בניסן אין מתענין אותם כמ"ש לעיל סי' תכ"ט סעי ב' ובתשרי אין מתענין בסופו לפי שהוא מרובה במועדות לכך מתענין אח"כ. לבוש. ועיין לעיל סי' קל"א או' צ"ח.
תצ״ב:ג׳
א
ג) שם. עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי וכו' ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"ע אין קובעים בו תענית בתחלה. מ"ב סק"ב. ר"ז או' ב' ועיין לעיל סי' תי"ז או' ט"ז.
תצ״ב:ד׳
א
ד) שם. ואז מתענים. הנהגתי שלא להתחיל בה"ב במרחשון עד י"ז במרחשון דהוי רביעה ראשונה והכי איתא בס' אבי"ה וכן ראיתי ממהרי"ל ז"ל. ליקוטי מהרי"ו סי' ל"ד. כנה"ג בהגה"ט. פר"ח. אמנם בד"מ סי' תכ"ט או' ד' כתב על דברי מהרי"ו הנז' דראבי"ה אזיל לטעמיה דפי' דטעמא משום הגשמים אבל לטעם שכתב הטור אין לחוש מתי מתענה וכן נוהגין דאין אנו ממתינין עכ"ל וזהו שכתב כאן בהגה מיד בה"ב וכו' לאפוקי ממהרי"ו וכמ"ש מ"א סק"ג וכ"כ הע"ז סק"א דבזמנינו שמקדימין להתענות אין מפסידין והם זריזים ונשכרים עכ"ל.
תצ״ב:ה׳
א
ה) שם. ואז מתענים. ומברכין אותם בבהכ"נ מיד בשבת הראשון שאחר ר"ח אייר או אחר ר"ח במרחשון ונותנין מי שבירך כל מי שיקבל עליו להתענות אותם ולכך מי שאמר אמן על אותו מי שבירך א"צ לקבל עליו עוד התענית. ואומרים אותו מי שבירך אחר אשרי קודם יהללו בעוד הס"ת בידו כדי לברך העם עם הס"ת. לבוש. וכ"כ המ"א שם דמי שענה אמן א"צ קבלה וכ"כ ח"י או' ב' חק יוסף או' ג' ר"ז או' ג' ור"ל שא"צ לקבל התענית במנחה שלפניו ומ"מ כתב המ"א סי' תקס"ג בשם הלבוש דאינו חייב להתענות אף שענה אמן ואפי' גמר בלבו אז להתענות אלא א"כ הוציא בשפתיו יעו"ש. מחה"ש. וכ"כ הר"ז שם.
תצ״ב:ו׳
א
ו) ובשבת שמברכין ר"ח אין להזכיר התענית שנאמר ביום טובה היה בטוב מכ"ש בשבת והוא ר"ח דרשות מהרי"ל ה' שבועות. ח"י שם. א"ר או' א' חק יוסף שם. ר"ז או' ד' אלא ממתינין לברך בשבת הבא ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב ר"ז שם.
תצ״ב:ז׳
א
ז) ואם יש מילה או חתונה באותה שבת נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב אל תקרי רע. מ"א סק"ג. ח"י שם. א"ר או' ה' חק יוסף שם. ר"ז שם. והטעם כתב המאמ"ר או' ב' מפני שעיקר שמחת המילה והחתונה בשחרית יעו"ש. ולפ"ז גם בשבת שמברכין החודש יש לברך המתענים בה"ב במנחה כיון שאין השמחה אלא בשחרית בשעה שמברכין החדש. וכ"כ חק יוסף שם.
תצ״ב:ח׳
א
ח) שם בהגה. ובאשכנז וצרפת נהגו להתענות. אבל בספרד לא נהגו אין נוהגין להתענות תעניות הללו אבל בספרד אין נוהגין להתענות תעניות הללו שו"ג סוף או' א'.
תצ״ב:ט׳
א
ט) שם בהגה. נהגו להתענות וכו' בתעניות אלו וכן בעשי"ת אם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה. הגמ"י פ"א מה' תענית. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש או' א' פר"ת. חק יוסף או' ד' ר"ז או' ה' ומיהו זהו דוקא בשלא קבלו מאתמול אלא סמך על עניית אמן אבל אם חזר וקבלו עליו מאתמול הר"ז נדר וצריך התרה. לבוש. וכן כשרוצה לאכול מחמת שאינו בריא צריך התרה בג' א"ר או' יו"ד. וית' עוד זה לקמן סי' תקס"ח סעי' ב' בהגה וסי' תקפ"א סעי' ב' בהגה יעו"ש.
תצ״ב:י׳
א
י) שם בהגה. ועושין אותו כמו ת"צ לקרות ויחל. שחרית ומנחה. ומפטירין במנחה דרשו. ואומרים ענינו הש"ץ בין גואל לרופא שחרית ומנחה ויחיד רק במנחה בש"ת. וא"א ענינו ואין קורין בתורה כ"א כשיש בבהכ"נ עשרה גדולים שמתענין ומשלימים ואף שיש עשרה וא' אינו משלים עד צ"ה א"א ענינו ברכה בפ"ע. לבוש ומש"ז. ועי"ש עוד מ"ש בזה ולקמן סי' תקס"ו ובדברינו לשם בס"ד.
לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
בה"ב. שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב אבל בעצרת דאינו אלא יום א' אין חוששין:
ב
ותשרי. ואף למנהגינו שנוהגים שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"מ אין קובעין בו תענית בתחלה:
ג
מיד בה"ב. לאפוקי ממ"ש בהג"מנ בשם מהרי"ו להמתין עד י"ז חשון דליתא (ד"מ סי' תכ"ט) וכ"כ בי"ד סי' ר"כ בש"ך שבשבת הראשון שאחר ר"ח מברכין מי שיתענה בה"ב, ומי שענה אמן א"צ קבלה ועסי' תקס"ו ותקס"ח: ואם יש מילה או חתונה באותו שבת נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב אל תקרי רע:
ד
ת"צ. עסי' תקס"ו ותקס"ח והע"ש לא ע"ש:
תצ״ב
א
(א) שני וחמישי וכו' – שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב שהביא קרבנות והתענית במקום קרבן אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין:
ב
(ב) עד שיעבור וכו' – דבניסן המנהג שאין מתענים בו כלל כדאיתא לעיל בסימן תכ"ט ובתשרי לא משום דרובו הוא מועדות וע"כ אין נכון לקבוע בו תענית בתחלה:
ג
(ג) מיד בה"ב – ר"ל לאפוקי ממה שכתבו בשם מהרי"ו שימתינו מלהתענות עד י"ז חשוון דליתא ומברכין בבהכ"נ בשבת הראשון שאחר ר"ח למי שיתענה בה"ב ואחר אותו שבת מתחילין להתענות הבה"ב וצריך לקבל התענית במנחה שלפניהם אכן מי שענה אמן על אותו מי שבירך ודעתו להתענות אין צריך לקבל עוד במנחה שלפני יום התענית ומ"מ אם אח"כ נמלך שלא להתענות אינו מחוייב להתענות מחמת עניית אמן כ"ז שלא קיבל עליו התענית בפירוש בפיו וכשיש מילה או חתונה באותו שבת שמברכין בה"ב נוהגין לברכו במנחה משום מהיות טוב וגו':
ד
(ד) שאפשר להתענות – ר"ל כיון שהגיע הזמן שאפשר להתענות אין לאחר יותר:
ה
(ה) להתענות – ואם אירע בהם ברית מילה או פדיון הבן או שאר סעודת מצוה מצוה לאכול וא"צ התרה כי כל המתענה אדעתא דמנהגא מתענה ולא נהגו להתענות בהם כשיש סעודת מצוה ויכולים לומר סליחות אפילו אין בבהכ"נ עשרה מתענים רק שלא יאמרו הסליחה של תענית צבור קבעו וכו' [בה"ט] ובפמ"ג כתב שידלג רק תיבת צבור. ומ"מ הסליחה של אפפונו מים וכו' בודאי אין נכון לאומרה כל שאין צבור מתענין:
ו
(ו) לקרות ויחל – היינו בשחרית ומנחה כל שיש בבהכ"נ עשרה שמתענין ויתר דיני תענית בה"ב יבואר לקמן בסימן תקס"ו ס"ב:
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
ושני. עבה"ט בכנה"ג הביא מתמים דעים דגם אחר שבועות מתענין וכ"כ בר"י בשם אורחות חיים דיש מתענין בה"ב אחר שבועות ע"ש והיכא דנהוג אין לשנות ובמדינתינו לא נהגו כן:
ב
ת"צ עבה"ט וע' בשו"ת בית אפרים חלק ח"מ סי' מ"ם בסליחות של חמישי דאיתא נסתמה הבירה הוא ט"ס וצ"ל נסתמה הכירה בכ"ף והוא מלשון הש"ס בביצה דף ך' מה במקום שכירתך סתומה כו' ע"ש:
תצ״ב
א
מיד שני וחמישי במהרי"ו בהלכותיו סי' י"ד כתב שאין להתענות בה"ב בחשון עד י"ז ימים בחדש שהיא זמן רביעה ראשונה שהיו נוהגים להתענות וכ"כ ראבי"ה וכ"כ מהרי"ל. ובזמנינו שמקדימין להתענות אין מפסידים והם זריזים ונשכרים. ואם יש מילה באלו תעניתים עיין סימן תקס"ח:
יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מחצית השקל על אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
תצ״ב
א
וכן אחר חג הסוכות. משא"כ אחר חג השבועות ובתמים דעים כתב דאנשי מעשה וחסידים מתענין אף אחר חג השבועות:
ב
מיד. ומברכין בה"ב ומי שרוצה להתענות בה"ב ומי שיענה אמן א"צ שוב קבלה. ועיין בלבוש ולקמן סי' תקס"ו ותקס"ח ובשבת שמברכין החודש או שהוא ר"ח אין מברכין בה"ב עד שבת הבא וכ"כ הלבוש והמנהגים וכשיש מילה או חתונה מברכין במנחה כ"כ המ"א והאי חתונה קאי אחר חג הסוכות דאחר פסח אין עושין חתונה כדאיתא בסמוך סי' תצ"ג ואם יש מילה בתענית אלו ע"ל סי' תקס"ו ותקס"ח ע"ש:
מגן אברהם תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ב: תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים ובו ס"א: – עם 21 מפרשים
שולחן ערוך, אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מגן אברהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
משנה ברורה
מקור: he.wikisource.org
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…