א
שמעתי מהרב דקהילתינו בהיות הבעש"ט חולה קודם פטירתו לא שכב במשכב רק שנעשה כחוש וקולו נלקה. והיה יושב בבית התבודדותו ולא היה בו כח לקרוא להמשרת שלו כשהיה צריך לו. ותלה פעמון בבית גדול וחוט נמשך אליו לבית קטן שלו והבעש"ט מושך בחוט ונשמע קול הפעמון ובא אליו המשרת. פ"א נכנס אליו רבי דוד פורקעס ז"ל מ"מ דק"ק מעזיבוז ושאל אותו איזה דבר. ומאיש אחד מק"ק באר שמעתי שהשאלה היה האיך להתפלל בעד החולה עם סיפורי מעשיות. והתחיל לומר לו ובאמרו נתלהב מאוד ופניו היו בוערות כלפידים. ונפל פחד על ר' דוד הנ"ל ורצה לברוח רק מחמת שהבעש"ט דיבר עמו פא"פ לא יכול לצאת. ובתוך כך באה בתו מ' אדיל תחי' ואמרה אל אביה עת לאכול כי פנה היום. ומיד אזל סומקא ואתא חיורא ושכב על מטתו לנוח. ואמר לה בתי בתי מה עשית לי ואמר ר' דוד הדין עמה כי עת הוא לאכול. אמר הבעש"ט לא ידעת מי היה כאן מצד אחד עמד אליהו ז"ל ומצד השני עמד רבי והם אמרו לי ואני אמרתי לך וכשבאה ובילבלה אותי הלכו. ואמר הבעש"ט כי לקח נשמת בתו מן התורה מן הפסוק אש דת למו ר"ת אדל.
הסבר על זכויות יוצרים
שבחי הבעש"ט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.