א
כז) ובזה נראה לפרש הך דאמר בפרק ב"ש (יבמות) דף קי"א ע"א אי ר"נ אימא סיפא, מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנה וחרשת כו' כיצד תקנתן, חרשת יוצאת בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ כו', אלא אי אמרת ר' נחמיה הא אמר ביאה פסולה פטרה, אלא ש"מ רבנן היא. והנה פשטיות הגמרא צ"ב, איך היא ביאה פסולה, דאם נאמר דכר' נחמיה אתי נאמר דחרשת קנויה ואינה קנויה, קטנה קנויה ומשוירת, א"כ כי בא על הקטנה קודם במאי הוי ביאה פסולה, ורש"י (שם ד"ה אלא) הרגיש בלשונו הזהב, ז"ל, ואי נמי חשיב לה פסולה משום דקיימא זיקת חרשת, דאיכא למימר קנויה לגמרי עכ"ל, דלפי המסקנא ודאי דאין זה ביאה פסולה, דהרי מסקינן דחרשת קנויה ומשוירת, וקטנה קנויה ואינה קנויה, ואפ"ה בבא על החרשת תחילה מוציאה בגט, ולכתחילה אמר דכונס החרשת ומוציאה בגט, אף על גב דקטנה אפשר דקנויה לגמרי וזיקתה רמיא עליה. אולם דחוק ליחס זה גם לפי הס"ד, דאטו משום דזיקת חברתה רמיא עליה הוי ביאה דאידך ביאה פסולה, וסברא רחוקה כזו לא מצאנו, אטו מה דשרי רב לכתחילה הוי מחשבינן זה לפום ס"ד לביאה פסולה:
ב
אולם לפי דברינו יתכן דאדלעיל קאי, דאמר משום הכי תמתין עד שתגדיל ותחלוץ דילמא קדים בעיל חרשת ברישא, והו"ל ביאה דקטנה ביאה פסולה, ע"ז אמר אלא אי אמרת רבי נחמיה וחרשת קנויה ואינה קנויה וקטנה קנויה ומשוירת, וא"כ כי בא על הקטנה קודם בעיא חליצה לכשתגדיל, דילמא קדים ובעיל חרשת ברישא, ותו הדר בא על הקטנה, דאז ביאת הקטנה אסורה משום ספק, דילמא החרשת קנויה לגמרי, וקמה הקטנה בלא יבנה, לכן אז הקטנה צריכה חליצה, שמא החרשת אינה קנויה, ואפ"ה ביאתה פסולה, משום דמספיקא אסורה לו, שמא החרשת קנויה ליה לגמרי, לכן הוי ביאה פסולה, ולא אמרינן דממנ"פ יוצאת בגט, אי חרשת קנויה לגמרי הרי תו אין הקטנה זקוקה כלל, ואי החרשת אינה קנויה כלל ביאת הקטנה כשרה היא, דז"א, כיון דאסורה משום ספק הוי ביאה פסולה, וכסברת הרשד"ם הנ"ל, ע"ז אמר הא ר"נ אמר ביאה פסולה פטרה, ואמאי צריכה חליצה, וכ"ז לפום הס"ד, אבל לפי המסקנא לא נאמר כן, דהא בשני אחין נשואין שתי אחיות יתומות, קטנה וחרשת, ומת בעלה של חרשת, דהחרשת אסורה, שמא הקטנה קנויה, ונפקא משום אחות אשתו, ואפ"ה כי בא על החרשת נותן לה גט, והותרה משום ממנ"פ, אי קטנה קנויה תו אין ביאתה כלום, ואי קטנה לאו קנויה שפיר יבם (יבמות שם), ולא אמרינן דכיון דמשום ספק אסורה תו הויא ביאה פסולה, ולא סגי בגט, וכן בהך בבא גופא דסיפא, דמי שהיה נשוי שתי יתומות, קטנה וחרשת, ומת, דבא על הקטנה ותו אסורה החרשת מספק, שמא הקטנה קנויה לגמרי, וקמה חרשת בלא יבנה, ואפ"ה כי הדר בא על החרשת יוצאה החרשת בגט משום ממנ"פ, דביאה שניה או דאינה זוקקת, או דכשירה, והיינו כמו שנבאר בסמוך, דמשום ספק אף אם הוי האיסור דבר תורה, מ"מ כיון דממנ"פ או דאינה זקוקה או דכשירה הואי מקריא ביאה או חליצה כשרה, ודלא כהרשד"ם, אך בפשט הגמרא לפום הס"ד הוא נכון למעיין בשטחיות השמועה:
קונטרס זיקה
רשיון: Public Domain
מקור: fjms.genizah.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…