קונטרס זיקה י׳

י) והנה תלמודא דילן קאמר (בדף י"ט) דאם זיקה ככנוסה פטורה השניה, והירושלמי סבר לחד מ"ד אליבא דר' שמעון זיקה קונה ומשייר כמו מאמר לרבנן, ובכ"ז פוטר בשניה דאין זיקה נופלת למקום זיקה, וז"ל, תמן אמרין דברי ר"ש אין זיקה נופלת למקום זיקה, ר' בא בשם ר' לעזר והוא שעבר ובעל והיך עבידא, קידש אחד מן השוק את השניה ע"ד דרבנן קדושין גמורין ע"ד דר"ל קדושין תלוין לכשיבעל את הראשונה קדושין תופסין בשניה כו' מתה הראשונה ע"ד דרבנן מותר בשניה. והנה משמע מהירושלמי דלרבנן דתמן פטורה לשוק מיד ומתקדשת ובכ"ז כי מתה הראשונה דפקעה זיקתה למפרע כשיטת הירושלמי השניה מתיבמת, וזה תמהון גדול לומר דאחרי שנפטרה מיבום וחליצה תשוב ותהיה זקוקה או מותרת כיון שבשעת נפילה היתה ערוה וצ"ע:

לכן היה נראה לכאורה דרבנן דתמן דסברי דפטורה תיכף ומותרת לשוק, סברי אליבא דר' שמעון כפי מה דאמר ר' זירא בשם רב ששת פרק ב' הלכה ב' תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות כו' כמה דרבנן אמרו מאמר קונה ומשייר כן אמר ר"ש זיקה קונה ומשייר, ולכך בעשה בה מאמר ומת שתיהן אסורות דבמקצת זיקה הוה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו, חזינן דאע"ג דלא כנסה ואפשר דלא קני מאמר כלל והא איהו מת מ"מ לא פקעה זיקתו למפרע כלל דקני במקצת אף לאחר מיתה, וכיון דהמיתה לא מפקע הזיקה, שוב סבר ר' שמעון דאין זיקה במקום זיקה, ואלימא זיקת ראשונה למדחי זיקת שניה, ואף כי מתה ראשונה ג"כ השניה פטורה ונשאת לשוק דעדיין לא פקע זיקת ראשונה, והוי כאשתו שהיא אחות יבמתו שמתה בתר נפילת יבמתו, אבל ר' לעזר אזיל בהך שיטתא דאמר דבמאמר מייבם וחולץ להשניה ופוטרת את בעלת מאמר, דממ"נ אם קנה מאמר שתיהן נשיו ואחת חולצת או מתייבמת, ואם לא קנה מאמר הרי הוי אשת אחיו שלא היה בעולמו ואינה טעונה חליצה, חזינא דסבר דזיקה פקעה במיתתו כיון שלא כנסה ולכך קאמר דאינה נפטרת לשוק תיכף שמא תתבטל הזיקה במיתת הראשונה והוה השניה שוב זקוקה מעיקרא ליבום. ולפ"ז צ"ל מתה הראשונה ע"ד דר' לעזר מותר בשניה, או דקאי ע"ד דרבנן, פירוש רבנן דפליגי על ר"ש וסברי דחולצת ולא מתיבמת אם מתה הראשונה מותר בשניה וכמו דאמר ר' יודא אליבא דר' יוחנן לעיל פ"ג הלכה א'. וכן סבר רב בתלמודן דמתה ראשונה אם מותר בשניה [בדף כ"ז] וכן משמע סידור הך ירושלמי אחר כן יעו"ש ודוק. ולפ"ז סבר ר' לעזר כשיטת הירושלמי ורבנן דתמן סברי כרב ששת בשם תני תמן:

אולם אפשר לפרש דר' לעזר אמר דוקא שכנס לראשונה, דבזה באה הזיקה אל תכליתה, וזקוקה מעיקרא, אבל אם חלץ לראשונה אז אינו בגדר שנגמר ענין הזיקה, רק פקעה הזיקה מעיקרא ושוב שניה ג"כ חולצת, ורבנן סברי דאף אם חלץ ג"כ נגמר ענין הזיקה, ולא פרחה מעיקרא, ולכך השניה פטורה, דאין זיקה במקום זיקה, אבל כי מתה גם רבנן סברי דפרחה זיקה מעיקרא, וא"כ גם לרבנן אינה פטורה השניה תיכף גם מחליצה, שמא תמות הראשונה, וזהו ממש פלוגתת אמוראי לעיל בירושלמי פ"ג ה"א אם חליצה קנין או פטור. ועיין לעיל פ"א הלכה א' מה בין חולץ מה בין מגרש כו', אין האחין חייבין משום אשתו של חולץ כו', מה בין חליצה מה בין צרה אצלו, אבל דחיק טובא לשון ע"ד דר"ל קדושין תלוין לכשיבעל הראשונה, ע"ד דרבנן קדושין גמורים, ולפי פירוש זה גם לרבנן קדושין תלוין עד שיבעל או יחלוץ [ויש לחלק בין קום ועשה להעדר מעשה, דדוקא כי מתה ראשונה פרחה זיקה מראשונה ושניה זקוקה, ודוק] והמחוור כפירוש הראשון: