פרי צדיק, לחג השבועות כ״ב

איתא במג"א (סי' ת"צ ס"ק ח') שהביא ילקוט רות מה ענין רות אלא עצרת שנקראת בזמן מתן תורה ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני ובילקוט מסיים וכן הוא אומר חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים אמרה תורה לפני הקב"ה תן חלקי בשבט של עוני שאם עשירים עוסקים בי יהיו מתגאים וכו'. והוא ע"פ מה שאמרו (נדרים פ"א.) הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה וכו' ופירש הר"ן בפי' ב' שדעתם שפלה עליהם והוא ע"פ מה שא' (סוטה כ"א:) אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא ואמרו (תענית ז.) למה נמשלו ד"ת למים דכ' הוי כל צמא לכו למים מה מים מניחין מקום גבוה וכו' אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. אך כל האמור מוסב רק על התורה שבעל פה שזה נמשל למים כמו שנדרש שם מקודם על תלמיד שאינו הגון לכו למים ותלמיד הגון נאמר לקראת צמא התיו מים. ועל תורה שבעל פה שייך מניחין מקום גבוה. מה שאין כן בתורה שבכתב ע"ז אמרו קידושין ס"ו.) כתובה ומונחת כל מי שרוצה ללמוד יבא וילמוד. ואם כן מה זה טעם שיקראו רות בעצרת שאז ניתן התורה שבכתב יותר היה שייך לקרותה ביום הכפורים שאז נתנו לוחות אחרונות ואיתא במ"ר (תשא פ' מ"ו) בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות בלבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות שנאמר כי כפלים לתושי' היינו שכלול בהם גם התורה שבעל פה. אך הענין ע"פ מה שאיתא (ב"ב צ"א:) וישם כסא לאם המלך לאמה של מלכות. והיינו שמרות ממנה התחיל בנין המלכות בית דוד ודוד המלך ע"ה היה רבן של בעלי רוח הקודש כמו"ש האריז"ל והיינו שכיון שהוא מרכבה למ' מלכות ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה ותורה שבעל פה בא על ידי רוח הקודש כמ"ש הרמב"ן (ב"ב י"ב:) על מה שא' תדע דאמר גברא רבא מלתא וכו'. ושלמה בנו זכה לכל חכמה תתאה שהוא תורה שבעל פה. וזאת התחיל מרות שאז נבנה מלכות ב"ד שהיה שורש תורה שבעל פה ואף ששורש תורה שבעל פה הוא מסט' דעץ הדעת טוב ורע איסור והיתר (כמ"ש זח"א כ"ז א') מ"מ מצינו ר"ה כ"ה.) דוד מלך ישראל חי וקים וגם איתא (בשמות רבה פ' ה') באותו שעה חי' דוד פי' שזכה לאילנא דחיי עץ החיים כמו יעקב אבינו ע"ה דאיתא (תענית ה:) יעקב אבינו לא מת. ובשבועות בכל שנה הוא הזמן מתן תורתינו שבכל שנה עאלת כלה לחופה שמתעורר אז הזמן כמו במתן תורה שנקשרו הדברות בב' כתרים (כמ"ש שבת פ"ח:) והיינו שעל ידי התורה שבעל פה שהוא הרב חכמה כתרה של תורה יוכלו לתקן הרב כעס ויזכו לתורה מסט' דעץ החיים. ובכל שנה בהזמן מתן תורה יוכלו לזכות כמו שהיה בלוחות הראשונות שבמאמר אני נתקע ת"ת בלבם ובמאמר לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם ויהיה הד"ת מסט' דאילנא דחיי (כמו שאמרנו כ"פ) וזה שא' בזוה"ק (ח"ג רנ"ג א') יום הבכורים דא נהר יוצא מעדן דאיהו יומא מאינון בכורין עלאין והיינו בינה אמא עלאה דאיקרי עדן כמ"ש בזוה"ק (ח"א כ"ו סע"א) והוא בחי' תשובה וכמו שנאמר ולבבו יבין ושב ורפא לו. והזמן בשבועות לתקן הרב כעס על ידי התורה שבעל פה ודוד המלך ע"ה נולד בעצרת כיון שמת בו (כמו"ש בירושלמי הובא בתוס' חגיגה י"ז.) והקב"ה ממלא שנותן של צדיקים מיום ליום (קידושין ל"ח.) מן הסתם נולד גם כן בעצרת וכ"כ בספרים ועל דוד המלך ע"ה אמרו (מו"ק ט"ז:) הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה כדי לתקן הרב כעס. וזה הטעם שקורין מגלת רות שהיא אמה של מלכות היינו שורש בנין מלכות ב"ד קורין בעצרת שאז הזמן לתקן על ידי תשובה ועל ידי תורה שבעל פה לזכות לדברי תורה מסט' דאילנא דחיי כמו בלוחות הראשונות. והיינו שדוד המלך ע"ה יתקן כל ישראל שיזכו לחיי עולם והמיתה רק כשינה ויקיצה וכמו שנקרא בלשון חז"ל המיתה כד דמך לשון שינה וכמ"ש (סוטה כ"א.) והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא: