פרי צדיק, חקת י״ג

וידבר ה' אל משה לאמר קח את המטה וגו' מלת לאמר מיותר כאן שהרי נצטוה ליקח בעצמו ומתחלה כתיב והקהל את העדה אתה ואהרן ודברתם לשון רבים ואחר כך והוצאת והשקית לשון יחיד. גם מלת לעיניהם מיותר ואין לו פירוש דהול"ל לפניהם (וכמו שדקדק הרמב"ן ז"ל) ועל כל פנים הול"ל לעינם ומיותר ב' אותיות י"ה. גם מה שנאמר ונתן מימיו הול"ל ונתן מים. גם מה שנאמר את העדה ואת בעירם. גם עיקר הדבר מה שנאמר יען לא האמנתם בי לומר על משה ואהרן שלא יאמינו ח"ו. ומה שהכה הלא נצטוה קח את המטה ומן הסתם להכות בו. אך הענין הוא דעיקר כונת הציוי הזו למשה רבינו ע"ה היה שיכניס כח התורה שבעל פה שלו בישראל כמו שמסר ליהושע אחר כך. וכמו"ש (באבות) ומסרה ליהושע דקאי על תורה שבעל פה כמ"ש (זח"ב קל"ז ב') כן נצטוה להופיע בכל ישראל הכח תורה שבעל פה. וזה שנאמר וידבר וגו' לאמור מלת לאמר מורה על בחינת תורה שבעל פה אמירה בלחישא בלב כד"א ואמרת בלבבך (זח"א רל"ד ב') וכמו שנאמר תזל כטל אמרתי. וזה עיקר שנמשלה התורה למים שמניחין מקום גבוה וכו' דקאי על תורה שבעל פה וכן נדרש (תענית ז.) לכו למים התיו מים על תלמיד הגון ושאינו הגון וכן באר היה בזכות מרים ובאר מרמז לתורה שבעל פה ודוד ממרים קאתי (כמ"ש סוטה י"א:) ודוד מדת מלכות ומלכות פה תורה שבעל פה ובאר הוא שורש תורה שבעל פה. וזה שנאמר והקהל א"ת העדה שבכל מקום מלת א"ת מרמז על אל"ף פל"א עליון ות' מעלמא דאתי. אתה ואהרן דאהרן שהוא שושבינא דמטרוניתא הוא ישפיע בחינת תורה שבעל פה מכח משה רבינו ע"ה בלב ישראל. וזה שנאמר ודברתם שהתי"ו שמורה על עלמא דאתי יהיה במ"ם סתומה וזה הפי' לעיניהם היינו שישפיעו בלב ישראל דשוריינא דעינא באובנתא דלבא תלו (כמ"ש ע"ז כ"ח:) ואותיות י' ה' הנראה כמיותרים כנ"ל מורה שהיוד ישפיע לה' אחרונה שהוא כנסת ישראל ויוסגר לעולמי עד שיושאר הקדושה לעולם. ונתן מימיו שמורה על מדרגת תורה שבעל פה של משה רבינו שהוא מיוד עלאה שמופיע באות ו' וזה מימיו. וזה שנאמר והשקית שמשה רבינו יהיה המשקה. את העדה מורה א"ת אל"ף פלא עליון תי"ו מעלמא דאתי שיופיע ממדרגתו בהעדה. ואת בעירם היינו שגם בבהמת ישראל ישפיע בחינת מים מהשורש כדי שיהיה האכילה בקדושה שגם בשר מורה על תורה שבעל פה שהוא שמנונית של התורה שבעל פה וכמו שמצינו (ב"ב כ"ב.) אכלו בשרא שמינא בי רבא וכן (קידושין מ"ו.) הרי שלחן והרי בשר וכו' משנה שנוי'. וזה שנאמר ואת בעירם שיכניס בהם קדושה על ידי המים שיהיה האכילה ד"ת. ומשה רבינו רצה להופיע בהם ממדרגתו וזה שנאמר ויקרח משה את המטה מלפני ה' ולפני ה' מורה על עתיקא קוצא דיוד דלעילא שהוא קודם כל שם הוי"ה. וזה שנאמר וירם משה את ידו וירם מורה למדרגה עליונה שכן מורה לשון רם למעלה מתפיסת השכל ידו יד ו'. ויצאו מים רבים לשון רבים גם כן מורה על גדולה. אך מכל מקום לא פעל אז להכניס בלב ישראל כח תורה שבעל פה שלו כמדרגת משה רבינו שמסרה ליהושע. ואף שלא היה ע"י קלקולו רק שהדור לא זכו מ"מ נענש. ועל זה נאמר לו יען לא האמנתם בי שלא לעיני בני ישראל היינו להכניס בלב ישראל שעל זה מורה לעיני דשוריינא דעינא בלבי' תלו כנ"ל. ונקראו כאן בני ישראל בשם החשוב. לכן לא תביאו וגו' שמההכרח שיכניסם יהושע לארץ ישראל והוא יחלק להם קדושת תורה שבעל פה שעל זה מורה קדושת ארץ ישראל תשעה קבין חכמה שנטלה א"י כמ"ש (קידושין מ"ט:) וכמו שאמרנו במה שא' (נדרים כ"ב:) וספר יהושע שערכה של ארץ ישראל הוא והיינו קדושת תורה שבעל פה. המה וגו' ויקדש ב"ם שעל ידי שראו ישראל שלא יכנסו משה ואהרן לארץ ישראל שימותו במדבר על ידי זה זכו להקדושה שיכנס בארץ ישראל בלב ועל זה מורה תיבת ב"ם שנסגר ב' הקדושות במ"ם סתומה. ואינו לעונש רק לעצה כיון שלא זכו אז שיכנס בהם הקדושה על ידי המי באר יזכו שיכנס בהם הקדושה על ידי שיעשה דין במקודשיו. וזה ויקדש ב"ם כאמור: