פרי צדיק, חג הסכות י״א

בגמ' (פסחים קי"ט:) דרשו ע"פ ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק שעתיד הקב"ה לעשות משתה גדול ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. והיינו ע"פ רמז דברינו הנ"ל שלעתיד יתברר מהשי"ת שכל נפשות ישראל המה מקושרים בשרש בתולדתם בהקדושה וזהו לזרעו של יצחק כש"נ כי ביצחק יקרא לך זרע וכדברינו הנ"ל שיצחק הי' הנפש הראשון שתולדתו בקדושה וכמו"כ כל פרטי נפשות ישראל יתבררו שבפנימיות לבם הי' מקושרים בהשורש שרצונם הי' לעשות רצונו ית' ואיתא בפסיקתא (חדשה) שהמקיים מצות סוכה בהעוה"ז יזכה לעתיד לישב בסוכות עורו של לויתן וגם אמרו ז"ל (תנחו' שמיני ז') שהסעודה שלע"ל יהי' מלויתן ושור הבר. וכבר דברנו מזה שסעודת לויתן מרמז על בירור מתאוה כי לויתן הוא מין דגים דפריצי והיינו משורש קלקול הנחש שהכניס את האדם לתאוה והלויתן נקרא ג"כ נחש בריח נחש עקלתון ועורו של לויתן היינו המשכא דחויא שנעשה כתנות עור להאדם אחר הקלקול. והנה דרשו ז"ל (ב"ב עה.) על הפסוקים דלויתן יכרו עלי' חברים שיחלקו אותו בין תלמידי חכמים היינו שכל מי שנתעצם יותר בהעוה"ז לכבוש את יצרו יטול חלקו יותר בהבירור התמלא בסוכות עורו ובצלצל דגים ראשו כל מי שזכה יותר יעשה לו סוכה מעורו ומי שלא זכה כ"כ יעשה לו ממנו צלצול קטן והשאר הקב"ה יתלה בשערי ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו וכל האו"ה יראו שנא' והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך והיינו כי לעתיד כשיתברר פנימיות הלב של נפשות ישראל בזה יתברר ויתלבן גם בחי' התאוה שהוא רק מצד השאור שבעיסה ובאמת הי' כל נפש ישראל מתעצם בפנימיות לבו נגדו ואז יהי' דייקא בחי' המשכא דחויא שלהם מבהיק כש"נ אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומשלג אלבין שיהי' הלבנינות מזהיר יותר משלג לאחר הבירור וזהו הענין בתורתו של ר' מאיר שהי' כתוב כתנות אור כי לאחר הזיכוך נעשה מהעור אור ולכן יהלכו גוים לאורך מעור משכא דחויא דהיינו עורו של לויתן שיהי' זיוו מבהיק. וכדאיתא בזוה"ק (ח"א מדה"נ קל"ז א') שהיצה"ר של תאוה יתלבן לע"ל. ועי"ז והלכו גוים לאורך שיתודע להם ששרש הבריאה הי' רק בשביל ישראל ובזה יובן מאמר חז"ל (ע"ז ב':) שלעתיד יאמרו האומות הרבה שווקים תקנו הרבה מרחצאות עשינו וכו' וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל וכו' ולכאורה האיך ידמו בנפשם לרמות שעשו הכל בשביל ישראל מה שלא עלה על דעתם זאת אמנם מפני שלעתיד יתברר לעיני הכל שתכלית הבריאה המה נפשות ישראל ועי"ז יראו גם האו"ה בחוש שכל מה שתקנו ועשו בעוה"ז הי' רק לסיבה כדי שיהנה מהם נפש מישראל כענין כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. וכמו שאמר בן זומא שברא כל אלו לשמשנו אמנם השי"ת שהוא בוחן כליות ולב משיב להם הכל תקנתם לצורך עצמכם היינו מפני שפנימיות לבבכם הי' רק לצורך עצמכם. משא"כ נפשות ישראל פנימיות לבבם הי' מקושר בהקדושה כנ"ל עוד שם שאומר הקב"ה לגבריאל שהוא יהרוג הלויתן ואלמלא הקב"ה עזרו אינו יכול לו שנא' העושו יגיש את חרבו והוא רומז ג"כ על דברינו הנ"ל כענין אמרם ז"ל (סוכה נ"ב.) יצרו של אדם מתגבר עליו בכ"י ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנא' ה' לא יעזבנו בידו. והנה לעתיד לבא אמרו ז"ל (סוכה שם) שהקב"ה ישחוט ליצה"ר ויהי' הצדיקים בוכין איך יכולנו לכבוש הר כזה וזה הרמז עפ"י הנ"ל שיאמר הקב"ה לגבריאל היינו הגבור הכובש את יצרו יכונה ע"ש המלאך גבריאל שהוא מסטרא דגבורה. ועכ"ז אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שיתודע זאת בחוש שהכל הי' מעזר השי"ת כש"נ העושו יגיש חרבו. והיינו כש"נ ה' לא יעזבנו בידו כנ"ל: