ספר החינוך תקנ״ט

א

שֶׁלֹּא יִשָּׂא סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל – שֶׁנִּמְנַע מִי שֶׁנִּפְסְדוּ לוֹ כְּלֵי הַמִּשְׁגָּל עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹלִיד, עַל יְדֵי מַכַּת אָדָם אוֹ בְּהֵמָה אוֹ עֵץ, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מִלִּשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג ב) לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל יְיָ.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ לְבִלְתִּי הַפְסִיד כְּלֵי הַזֶּרַע בְּשׁוּם צַד (עי' מורה נבוכים ח"ג פמ"ט), כַּיָּדוּעַ בַּמְּלָכִים שֶׁמְּסָרְסִים הַזְּכָרִים לְמַנּוֹתָם שׁוֹמְרִים לַנָּשִׁים, וְיֵשׁ מִן הַזְּכָרִים הַפְּחוּתִים שֶׁרוֹצִים בַּדָּבָר כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּשֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן, וַאֲנַחְנוּ עַם הַקֹּדֶשׁ בְּדַעְתֵּנוּ שֶׁכֹּל הַסָּרִיס בִּידֵי אָדָם, יִפָּסֵל מֵהִתְחַבֵּר עוֹד עִם בַּת יִשְׂרָאֵל וּמִלָּשֶׁבֶת בַּיִת אוֹ דֶּרֶךְ אִישׁוּת, נַרְחִיק הָעִנְיָן וְנִמְאַס אוֹתוֹ. וְעִם טַעֲנָה זוֹ נִמְצָא טַעַם בְּחִלּוּק הֶאָסוֹר בֵּין הַנִּפְסָד בִּידֵי אָדָם לְנִפְסָד בִּידֵי שָׁמַיִם.

ג

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות ע, א רמב"ם איסורי ביאה פט"ז ה"ג) אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא? כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וּכְרוּת שָׁפְכָה שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד שֶׁלּוֹ. וּשְׁלֹשָׁה אֵבָרִים הֵם שֶׁמּוֹלִיד הַזָּכָר בָּהֶן, בַּגִּיד וּבַבֵּיצִים וּבַשְּׁבִילִין שֶׁבָּהֶם יִתְבַּשֵּׁל הַזֶּרַע, וְהֵן נִקְרָאִין חוּטֵי בֵּיצִים, וּלְפִיכָךְ מִכֵּיוָן שֶׁנִּפְצַע אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵבָרִים אֵלּוּ אוֹ נִכְרַת אוֹ נִדּוֹךְ, הֲרֵי הוּא פָּסוּל. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מִיְּבָמוֹת.

ד

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהוּא פְּצוּעַ דַּכָּא אוֹ כְּרוּת שָׁפְכָה וְנָשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וּבְעָלָהּ חַיָּב מַלְקוּת, אֲבָל מֻתָּר לִשָּׂא גִּיּוֹרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת. וְיֵשׁ מִן הַמְפָרְשִׁים שֶׁאָמְרוּ, דִּבְבִיאָה לְבַד בְּלֹא נִשּׂוּאִין עוֹבֵר, וְהָכִי אִיתָא בַּיְּרוּשַׁלְמִי.