ספר החינוך תקי״ז

א

שֶׁלֹּא לְהִנָּבֵא בְּשֶׁקֶר – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְנַבֵּא בְּשֶׁקֶר, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יֹאמַר שׁוּם אָדָם שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ דְּבָרִים בִּנְבוּאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אֲמָרָם. וְכֵן בִּכְלַל הַלָּאו אֲפִלּוּ אִם יֹאמַר דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּנְבוּאָה לְזוּלָתוֹ וְיֹאמַר בְּשֶׁקֶר שֶׁהוּא נִצְטַוָּה לְאָמְרָן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח כ) אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וְגוֹ'. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסַנְהֶדְרִין (פט, א) אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מָה שֶׁלֹּא שָׁמַע, אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו, הוּא לֹא צִוִּיתִיו, אֲבָל לַחֲבֵרוֹ צִוִּיתִיו, זֶה הַמִּתְנַבֵּא מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁיִּהְיֶה בָּזֶה חֻרְבַּן גָּדוֹל וְרָעָה רַבָּה בְּדָתֵנוּ הַמְּקֻדֶּשֶׁת וְהַשְּׁלֵמָה, כִּי עִקַּר הָאֱמֶת מִבְּלִי סִיג הַמַּגִּיעַ אֵצֶל בְּנֵי אָדָם הוּא עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, וְהַתּוֹרָה תְּצַוֵּנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלָלֶכֶת אַחַר עֲצָתָם הַנְּכוֹנָה וְדַעְתָּם הַשְּׁלֵמָה, וְעַל כֵּן בְּקוּם בְּנֵי בְּלִיַּעַל לֵאמֹר דְּבָרִים שֶׁלֹּא צִוָּם הַשֵּׁם יוֹצִיאוּ לַעַז בַּנְּבוּאָה, שֶׁהִיא הָעִקָּר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ עַם הַקֹּדֶשׁ, וִיפַקְפֵּק בְּסִבָּתָם לֵב כָּל הָעָם אַף בִּנְבִיאֵי הָאֱמֶת. וְאִם יֹאמַר אָדָם גַּם כֵּן מָה שֶׁנִּצְטַוָּה אָדָם אַחֵר עָלָיו יֵשׁ בָּזֶה חֻרְבָּה גְּדוֹלָה, כִּי הָאִישׁ הַזֶּה בְּאָמְרוֹ שֶׁהוּא נָבִיא וְנִצְטַוָּה בָּזֶה, וְנִרְאֶה דְּבָרָיו מִתְקַיְּמִין כְּדִבְרֵי נְבִיאֵי הָאֱמֶת, נַחְזִיק אוֹתוֹ כְּאִישׁ אֱלֹהִים, קָדוֹשׁ, שְׁלִיחַ הָאֵל, וְנַאֲמִין אֵלָיו וְנִקַּח רְאָיָה בְּכָל הַנְהָגוֹתֵינוּ מִמַּעֲשָׂיו, וְאוּלַי אַחַר שֶׁאֵין זְכוּתוֹ וְעִנְיָנוֹ גָּדוֹל לִהְיוֹת הוּא שָׁלִיחַ בְּאוֹתָהּ נְבוּאָה שֶׁאָמַר, אֵינֶנּוּ רָאוּי לִסְמֹךְ בּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְיֹאמַר, וְיִטְעֶה הֶהָמוֹן בְּלֶכְתָּם אַחַר עֲצָתוֹ.

ג

דִּינֵי הַמִּצְוָה. קְצָרִים, וְהֵם בְּסַנְהֶדְרִין (פרק הנחנקין).

ד

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנִבָּא בְּשֶׁקֶר, כְּלוֹמַר, שֶׁהִגִּיד דְּבָרִים בְּשֵׁם הָאֵל שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ הָאֵל, וְכֵן הַמִּתְנַבֵּא מָה שֶׁאָמַר הָאֵל לַחֲבֵרוֹ וְלֹא לוֹ, חַיָּב מִיתָה, וּמִיתָתוֹ הִיא בְּחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם נב, ב) שֶׁכָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה סְתָם, אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק.