ספר החינוך תקט״ו

א

שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים – שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים. וְעִנְיַן דְּרִישָׁה זוֹ הוּא (עי' רמב"ם ל"ת לח), שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם מַרְעִיבִים עַצְמָם וְהוֹלְכִים וְלָנִים בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לָהֶם הַמֵּת בַּחֲלוֹם וְיוֹדִיעֵם מָה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ עָלָיו, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁלּוֹבְשִׁין בְּגָדִים יְדוּעִים וְאוֹמְרִים דְּבָרִים וּמְקַטְּרִים קְטֹרֶת יְדוּעָה וִישֵׁנִים לְבַדָּם כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת שֶׁהֵם רוֹצִים בּוֹ וִיסַפֵּר לָהֶם בַּחֲלוֹם, וְעַל כָּל מְלָאכוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּם נֶאֱמַר (דברים יח י יא) לֹא יִמָּצֵא בְךָ וְגוֹ' וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּאִסּוּר כִּשּׁוּף בְּסֵדֶר זֶה (מצוה תקיא) וּבְסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (מצוה סב).

ג

וְדִינֵי הַמִּצְוָה. בְּסַנְהֶדְרִין (פרק שביעי).

ד

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלָיו וְעָשָׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַמֵּת וְיוֹדִיעֵהוּ שׁוּם דָּבָר, חַיָּב מַלְקוּת.