סוד ישרים, ראש השנה פ״ו

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. איתא בגמ' (מגילה) בשני קרינן פ' עקדה וכו'. ולהבין למה תקנו חכמינו ז"ל לקרות הנסיון של עקדה ביום שני ולא ביום ראשון, אכן איתא בהאר"י הק' ז"ל יום ראשון הוא בפנימיות ויום שני הוא בחיצוניות עולמות. והענין הוא כי בהנקודה פנימאה נכללו כל השפעות טובות רק שהם באתכסיא קודם התפשטותם מההעלם אל הגילוי בתפיסת אדם ולכן לא שייך אז שום בירור ונסיון כי הכל גלוי לפניו ית' ואין שום דבר נעלם ממנו אולם ביום שני שאז יצאו כל השפעות טובות מההעלם אל הגילוי לתפיסת אדם בחיצוניות עולמות אז צריך האדם לקבל את ההשפעה ע"י בירורים ונסיונות וכמו שנאמר נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה לזה קרינן הנסיון של העקדה ביום שני כי אאע"ה היה מברר א"ע כ"כ בהנסיון של העקדה עד שהיה מסלק ושולל ממנו כל צד נגיער שהיה לו ליצחק מצד שהוא אביו והיה נתברר החיים של יצחק שהוא רק מצד רצונו ית' שאמר אל תשלח ידך אל הנער ועל בירור עצום כזה נאמר מן המצר קראתי י"ה היינו כשאדם מברר עצמו עד שמסיר ומסלק מאתו כל הנגיעות מצד טבע עוה"ז ומכליל א"ע ברצונו הפשוט ית' המשולל מכל גוונים ולבושים וזה הרצון נקרא י"ה כי השם ו"ה מורה על הרצון ית' המתפשט בגוון לבושים של עוה"ז והשם י"ה מורה על עלמא עלאה המשולל ומנושא ומופשט מכל גוון הלבושים וכשהאדם מכליל א"ע בזה הרצון הפשוט ית' זהו מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה, היינו כמבואר בזוה"ק (ויחי רמה מצורע נה) רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה ומאן איהו שלהבת י"ה דא אשא דנפיק מגו שופר וכו' פירוש כי שלהבת י"ה מורה על התקשרות והחיבור שהתקשר השי"ת עם ישראל כמו השלהבת שאין לה שום הויה בלא התקשרותה עם הגחלת וע"י שמוסר האדם א"ע במצות תקיעת שופר להרצון הפשוט ית' מנהיר לו השי"ת לעומת זה אהבה רבה שאין שום שלימות כביכול ית' עד שיהיה כל התפשטות והרחבות לישראל וזה מורה השם י"ה שהרצון ית' אינו בשלימות כל זמן שחסר שום הרחבה לישראל וזהו שלהבת י"ה דנפיק מגו שופר, היינו מה שישראל מתפשטים בלבושים אינם נפרדים ח"ו מהשורש ע"י זה כי הרחבת הלבושים מישראל המה בעצמם רצונו ית' כשלהבת קשורה בגחלת עד היכן שאין שום שלימות להרצון מכביכול ית' עד שישפיע לישראל כל הרחבות והשפעות טובות וזהו ענני במרחב י"ה: