א
ואיברא בסוכה (נ"ג.) אמר ר' יהושע בן חנניה וכו' משם לקרבן מוסף משם לתפילת המוספין וכו' ועיין שם ברש"י דהיה מהמשוררין וכמו שהגיה מהרי"ב שם בגליון, והוא מוכרח מההיא גופיה דהרי כוונת רש"י בזה מה שהוצרך לעמוד בקרבן ואי מהמשוערין וצריך רק להגפת דלתות אכתי מאי שיאטיה בקרבן, ועל כרחך רצה לומר ממשוררים דצריך להיות בשיר בשעת ניסוך היין וזהו בסוף כל ההקרבה [ועוד שם איתא נמי תמיד של שחר ומשם לתפילה והיינו תפילת שחרית והיה אחר הנסכים ומסתמא אז התפללו כל אנשי מעמד, ואם כן לא היה נשיאת כפים דאחר הקטרה בשעת תפילתם שהרי זה היה אחר איברים ועדיין יש מנחה חביתין ונסכים עד התפילה] ועל ידי זה לא ביטל תפילת מוספין אף בסוכות דהיה בקרבן מוסף שלו הרבה מהירות טפי מראש חודש והיה פנאי עוד אחר כך משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה וכו' [וצריך טעם על מה שזו הקדימם לקרבן והאחרות איחרו, ואולי משום דבחול המועד דקריבין נדרים ונדבות ועליה השלם כל הקרבנות היו מאחרין תמיד של בין הערבים הרבה עד סמוך ללילה ממש שלא היה פנאי לתפילת מנחה אחר כך, ואף דבפסחים (נ"ח.) דקרב בכל יום בתשע ומחצה ומשום נדרים ונדבות עיין שם בגמרא, יש לומר בחג דהיו כל ישראל שם ונפישי נדרים ונדבות איחרו טפי]:
ב
ונהי דממנחה לא קשיא אף דר' יהושע סבירא ליה דקרבן מוסף דוחה מנחה, יש לומר זהו בתענית כשיש נעילה ואין פנאי לשתי תפילות אך מכל מקום הא חזיא למוספין יש פנאי וגם במקום לבית המדרש ואכילה ושתיה והיה זמן לנעילה גם כן, והיה נראה מזה דרק מעמד קאמר דלא היה דאנשי מעמד היו מאריכין בתפילה הרבה וקורין בתורה ולזה לא היה פנאי, אבל לעולם היו מתפללין תפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ואם כן נדחה מה שכתבתי לענין נשיאת כפים כיון דהיו מתפללין תפילות הקבועות, אך ממה שאמרו בתענית (שם כ"ח.) הללו דברי תורה עיין שם ברש"י ותוס' דקאי אתפילת המנחה שתיקן יצחק מבואר דלעיקר תפילה דחיא ועיין בכסף משנה פרק ו' מהלכות כלי המקדש הלכה ח' ד"ה ומה שכתב:
ג
וצריך לומר אף דודאי היה פנאי וכמו שאמרו (פסחים נ"ח.) מוספין בשש ועיין שם ברש"י ד"ה ר' ישמעאל מכל מקום לתפילה צריך כוונה וחסידים הראשונים היו שוהין וכו' ואף בין תפילה לתפילה צריך להמתין כדי שתתחולל דעתו כמו שאמרו בברכות (ל':) אחר שנטרדו בקרבן מוסף על התמיד ותפילת שחרית לא יכלו עוד לכוין לבם לתפילה ושיתחולל דעתם אלא אחר שיהוי זמן רב ואיזה שעות, ועל כן ביטלו תפילת מוסף ומנחה בכלל הציבור ואנשי המעמד שבמקדש לגמרי ושאני ר' יהושע בן חנניה דרב גובריה, וכדרך שאמרו (ברכות ט"ז.) ברבן גמליאל שקרא קריאת שמע ולא חש לטירדת נשואין שלא בלבל דעתו וכוונתו בקיבול עול מלכות שמים ושנינו (שם ע"ב) דלא כל הרוצה וכו' ושאני רבן גמליאל והכי נמי שאני ר' יהושע בן חנניה שהיה יכול לכוין מיד ואין הכי נמי דהלך להתפלל בציבור אחר שחוץ למקדש שלא היו בשעת עבודת הקרבן ואיצטמיד מה שכתבתי:
משיב צדק
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…