א
[ב] והנה היום הזה עת לדרוש בב' עניינים מענינא דפרשה ומענינא דידי ויש לחקור איזה קודם, ונראה לפשטו דהנה בפסחים [דף ס"ו א] בעובדא דבני בתירה ששכחו ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אם לאו עד שבא הלל ולמד ק"ו שידחה שבת והי' דורש כל אותו היום בהלכות פסח, ודקדקו במחברים למאי נ"מ אמר שהי' דורש כל אותו היום בהלכות פסח, ומה שנראה בזה דהנה האו"ח בחידושיו לפסחים הביא להקשות במאי דקאמר שכחו ולא ידעו למה כפל הלשונות הל"ל שכחו לחוד או לא ידעו לחוד ותירץ דהעולם מקשים דהרי איתא בשבת [דף פ"ז ב'] עשר עטרות נטל אותו היום ראשון למעשה בראשית כו' נמצא דהי' אז ערב פסח בשבת ואפ"ה כתיב ויעשו את הפסח במועדו הרי שעשו את הפסח בשבת וע"כ דפסח דוחה שבת ומה מספקא להו לבני בתירה כלל, רק שאין זה קושיא די"ל דבני בתירה לא ידעו כלל האי ברייתא דהי' יום ראשון למעשה בראשית ויהי' חל ע"פ בשבת [ולדעת הראשונים ע"פ הראי' אי אפשר לידע כלל מה שהי' ע"פ החשבונות כמו עכשיו ודלא כהמהרש"א בפסחים (ע"א ד"ה לילי לשיטת התוס' שם נ"ח ב' ד"ה כאילו) שכתב דאף בזמן שהי' מחשבים ע"פ הראי' הי' כל הכללים כמו עכשיו כגון לא אד"ו רא"ש ע"ש] ולכך קאמר שכחו הא דאם פסח דוחה שבת ולא ידעו הברייתא דעשר עטרות נטל אותו היום ראשון למעשה בראשית עכת"ד ז"ל ע"ש:
ב
והנה נסתפקתי למאי דקיי"ל בפסחים [דף ו' ע"א] דשואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום וקיי"ל בסוף מס' מגילה משה תיקן להם לישראל שיהי' שואלים ודורשים בעניינו של יום הלכות פסח בפסח עצרת בעצרת חג בחג, ורש"י פירש בחומש ויקהל משה את בני ישראל שהי' מקהיל קהילות ודורש להם הלכות שבת בשבת הרי דצריך לדרוש הלכות שבת בשבת ג"כ וא"כ יש להסתפק בשבתות שבאות בל' יום שקודם הפסח אם ידרוש בהלכות שבת או בהלכות פסח, ונראה לפשוט דבפסחים [דף ו' ע"א] יליף להא דשואלים ודורשים בהל' פסח קודם לפסח ל' יום מהא דמשה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני בשעה ששאלו הטמאים מה יעשו, והרי אותו ע"פ שבת הי' וכמ,ש בשבת עשר עטרות נטל אותו היום ואפ"ה הי' דורש בהל' פסח מוכרח דאף דבשבת נצרך לדרוש בענינא דיומא ג"כ אפ"ה הלכות פסח עדיף:
ג
אך לכאורה קשה הא במנחות קיי"ל ר"פ כל התדיר דכל התדיר מחבירו קודם לחבירו וא"כ הכא הרי הלכות שבת תדיר נגד הל' פסח ולמה דרש משה בהלכות פסח, ונראה לפמ"ש הנודע ביהודא [מ"ק חא"ח סי' כ"א] דמקרא מגילה וקידוש הלבנה מקרא מגילה קודם אף דקידוש לבנה תדיר מ"מ מקרא מגילה חמור טפי דקידוש לבנה דרבנן ומקרא מגילה דברי קבלה, וא"כ הרי כתבו התוס' ע"ז [דף ה' ע"א] שזה שהיו דורשים ל' יום קודם הי' מחמת הקרבן וא"כ הוה מ"ע שיש בו כרת וחמור טובא כדאמר בפ"ק דיבמות ולכך יש להקדימו אף שהלכות שבת תדיר ואתי שפיר:
ד
ומעתה אתי שפיר קושיתינו שהקשינו אהא דדרש כל היום כולו שבא להוכיח להם שאף שהי' בשבת דרש כל היום כולו ולא דחי לי' הל' שבת, משום דגם ע"פ מצריך הי' בשבת ואעפ"כ הי' משה מזהיר על פסח שני דאף בשבת הל' פסח עדיף, א"כ מוכח דפסח דוחה שבת שהרי אז הי' ע"פ בשבת כנ"ל ודו"ק היטב:
ה
עכ"פ נמצינו למידים דאף דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם מ"מ אם אחד חמור מחבירו החמור קודם אף נגד התדיר:
ו
הנה אף דענינא דפרשה תדיר יותר מבר מצוה קודם דבר מצוה יש בו כללות כל המצות משא"כ ענינא דפרשה אין בו אלא המצות דאותה פרשה וא"כ חמור קודם אף נגד התדיר, והשייך לבר מצוה קודם נגד השייך לפרשה ולו משפט הקדומה:
משיב צדק
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…