א
ובפירוש הפני משה שם ד"ה מנין לנשיאת כפים מן התורה עד כאן, משמע דהבין דתרווייהו מן התורה לדעתי פשוט דליתא דמאחר דקרא דכה תברכו משמע רק פעם אחת ביום מקרא דוירד אין ראיה נגד זה דגם שם היה רק פעם אחת אלא שנסמך לקרבן וילפינן להסמיך למוסף ויהיה די מן התורה במוסף לבד, רק מכל מקום יהיב טעם בזה לתקנת חכמים בהני תרתי דמאחר דמצות עשה פעם אחת בכל יום אם כן בכל יום דליכא מוסף נושאין כפים בשחרית וביום שיש מוסף מקרא דוירד יש להסמיך למוסף, ומכל מקום בשחרית שהוא בכל יום לא הפקיעו גם ביום זה ולעולם מדאורייתא רק פעם אחת:
ב
ותדע דאי מדאורייתא בכל קרבן נהי דכל פרים ואילים וכבשים דמוסף לחד חשבינן וסגיא בנשיאת כפים פעם אחת מכל מקום אכתי בראש חודש שחל בשבת דאיכא שתי מוספים וכן בראש השנה ליבעי גם כן לכל מוסף וכן בשני דפסח דאיכא עוד קרבן ציבור כבש הבא עם העומר ובשבועות פר ואילים וכבשים דתורת כהנים שעם שתי הלחם וביום הכפורים חטאת הכפורים שכל אלו לבד המוסף וליבעי נשיאת כפים בהו בפני עצמו, והיה לו לומר גם הני פרקים דנושאין כפים ארבע פעמים במקדש דבמקדש איכא נשיאת כפים בתמיד דבין הערבים שבכל יום דחשש שכרות לא שייך במקדש שעוסקים בעבודה ואסורים ביין, ועוד דהיה לו לומר גם כן זימנין דנושאין כפים חמשה פעמים ביום במקדש בראש השנה שחל בשבת דאיכא שלושה מוספין ושלושה תמידין וכן בשני דפסח ושבועות ויום הכפורים שחל בשבת:
ג
ודחוק לומר דחשיב רק מה שבכל מקום ובכל זמן ולא מה שבבית המקדש לבד דהא חשיב שם מעמדות ואינו בכל מקום ובכל זמן רק בערי המעמד בזמן שבית המקדש קיים, ולפי מה שאמרו בגמרא שם (תענית כ"ו:) חסורי מחסרא והכי קתני נושאין כפים כל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים וכו' אפשר לומר דאנשיאת כפים דתפילה דוקא קאי, ומכל מקום דחוק דאי במקדש יש טפי היה לו לומר זה גם כן:
ד
ובתוס' (ברכות י"א סוף ע"ב) ד"ה וברכת כתבו ואין וכו' דאמרו בתענית שלושה פעמים ביום נושאין כפים ואם כן הוה ליה לומר ארבעה פעמים אחד לפני הקטרה ואחד לאחר הקטרה עד כאן, ובתוס' רבינו יהודה ותוספי הרא"ש הנדפס מחדש הגירסא הוה ליה לומר ובמקדש ארבעה פעמים וכו' וכן צריך לומר וכן הוא גם כן בחידושי הרשב"א לשם:
משיב צדק
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…