א
בדין סוכה בשמיני עצרת
ב
על דבר מנהג הרבה גדולי וקדושי ישראל שלא לאכול בליל שמיני עצרת בסוכה, וכמה מהם אין אוכלים גם ביום רק מקדשין ואוכלין פת הבאה בכסנין [כביצה דבעי סוכה לדברי הכל ביום טוב אחר קידוש שאוכלו לצאת ידי קידוש במקום סעודה] אחריו ומברכין ברכה אחרונה ואחר כך אוכלין כל הסעודה בבית:
ג
והנה המנהג שלא לאכול בלילה מובא בטור אורח חיים (סימן תרס"ח) וכתב שאינו מנהג, ובמגן אברהם שם (ס"ק ב') מביא מהגהות מנהגים ליישב קצת מנהג ההמונים לאכול [ביום] רק חצי סעודה בסוכה ודחאו יעוין שם וקדמו הב"ח (סימן תרס"ו) יעוין שם באורך, ועם כל זה בספר קיצור של"ה שהיה אחריהם כתב נוהגין בשמיני עצרת אוכלין בסוכה רק דבר מועט ואחר כך הולכין מן הסוכה עד כאן, הנה שהיה גם בימיו [עדיין] מנהג פשוט כן, ומה שייחסו מגן אברהם למנהג המונים בהגהות מנהגים לא כתב לשון המונים רק מנהג קצת בני אדם אלא שכתב שלא כתוב מנהג זה בשום מקום אבל הא נראה לי ראיה ברורה מהתנחומא פרשת פנחס (סימן ט"ו) וכו' עיין שם, ולפי שלא נתחוורה ראייתו להמגן אברהם על כן כתב דיישב רק קצת וייחסו להמונים:
ד
ובאמת דחייתו חלושה דאי צריך כל הסעודה בסוכה אכתי לא יתפללו בלב שלם משום הסעודה ומה הועילו בזה בתקנתם ועל כרחך דסגי בדבר מועט וזה אפשר אפילו יהיה תפילתו שלימה דכי אמר מוריד הגשם במוסף אתי מיטרא עדיין יוכל לאכול מעט מיד אחר התפילה בסוכה עד שלא ירדו בה כדי שתסרח המקפה:
ה
ובאמת פשטות לשון התנחומא היה נראה דנפטרים לגמרי וכן בב"ח שם מביא מנהג קצת שלא לאכול בסוכה ביום כלל ונתלין גם כן בתנחומא הנ"ל עיין שם, אלא שאותם בני אדם מסתמא אוכלין בלילה דרחוק שלא יקיימו ההלכתא מיתב יתבינן כל עיקר וטעם התנחומא לא שייך בלילה דאכילת הלילה לא יעכב לתפילת הגשמים למחר במוסף, ואותן שאין אוכלים בלילה על כן (צריכים) לאכול על כל פנים מעט ומקצת סעודה ביום:
ו
ובאמת לפי טעם הבית יוסף על המנהג שאין אוכלין בלילה שהקשה במגן אברהם הא גם ביום מזכירין שמיני עצרת בברכת המזון היה אפשר לומר דזה גם כן טעם שגומרין הסעודה בבית ומברכין ברכת המזון בבית שלא יהיה סתירה, אלא דזה לא יספיק למנהג הנ"ל לאכול פת בכסנין ומברכין מעין שלוש בסוכה דגם כן מזכירין שמיני עצרת, ואפילו לטעמו דמגן אברהם שם וקדמו גם כן הב"ח שם משום שלא יהיה נראה כמוסיף מה דפשיטא להו דבהפסק הלילה סגי לא ידעתי מנא ליה:
ז
ומה שכתב המגן אברהם (וכן בב"ח בסימן תרס"ח) מסימן תרס"ו בהג"ה לא דמי דאחר החג ידעי דליכא מצות סוכה מה שאין כן בחג דיחשבו שמיני עצרת מכלל חג הסוכות, ומה שלא אכלו בלילה לא יועיל להיכר על אכילת היום וכמו בשינה שמביא מגן אברהם שם בשם המרדכי דליכא היכרא ולא מהני ההיכר שלא בירכו באכילה גם אשינה שאחריו ועל כרחך דהיכר באותה שעה במעשה בעינן ולא מהני היכר בענין קודם לשל אחריו, ואם כן יש לומר מהאי טעמא אוכלין גם ביום רק מקצת והשאר בבית להיות היכר באותה סעודה גם כן:
משיב צדק
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…